אין טופס 4? רוכשי דירה יפוצו בחצי מיליון שקל
זוג יהודים מצרפת סיכמו על רכישת דירה בנתניה שתשמש אותם עם עלייתם לארץ. אלא שבעלת הנכס לא הצליחה להשיג אישור אכלוס עבור הנכס
בית משפט השלום בנתניה קבע לאחרונה שזוג עולים חדשים מצרפת יפוצו בכחצי מיליון שקל
על ידי בעלת דירה שסיכמו לרכוש ברחוב אימבר בעיר, משום שהיא איחרה בהנפקת אישור אכלוס (טופס 4). השופטת גלית אוסי שרעבי מתחה ביקורת על התנהלות המוכרת, והסכימה עם בני הזוג שהסכם הרכישה מבוטל כדין.
אלא שטופס האכלוס לא הונפק. חצי שנה אחרי שחלף מועד המסירה המאוחר ניסו בני הזוג לברר מה קרה אך לא זכו למענה הולם מהמוכרת, ובנובמבר 2014 הם הודיעו לעורך הדין שלה על ביטול ההסכם. המוכרת סירבה לביטול והם הגישו תביעה לפיצוי של חצי מיליון שקל על הפרת ההסכם, החזר המקדמה וכיסוי הוצאות שונות.
בדצמבר 2013 רכשו בני הזוג תמורת 1.6 מיליון שקל את הדירה שאמורה הייתה לשמש למגוריהם לכשיעלו ארצה. במועד החתימה על ההסכם הם שילמו למוכרת 290 אלף שקל והתחייבו להשלים את היתרה כשיקבלו את הדירה לחזקתם. המסירה תוכננה לאפריל 2014 או לכל היותר חודש לאחר מכן, אולם להסכם המכר התווסף נספח שקבע כי המסירה והתשלום ייעשו בכפוף לקבלת טופס 4.
חוק ונדל"ן
בעלת דירה חזרה בה מזיכרון דברים - ונתבעה
עו"ד יעקב בוטניק
דיירת בבניין המיועד לפינוי-בינוי ברחובות אמורה הייתה לקבל שתי דירות נוספות. היא התחייבה למכור אחת מהן, אבל התחרטה. מה קבע ביהמ"ש?
בעלת הדירה טענה מנגד שהודעת הביטול אינה תקפה משום שנשלחה במייל ולא בדואר רשום כפי שכתוב בחוזה. לדבריה החתימה על הנספח משמעותה דחיית מועד המסירה ליום קבלת טופס האכלוס, ולכן כלל לא איחרה את המועד. לסיכום היא הוסיפה שבני הזוג סירבו בחוסר תום לב לקבל את החזקה בדירה למרות היעדר הטופס.
אבל בפסק הדין שניתן כשלוש שנים לאחר מכן נדחו כל הטענות הללו, והשופטת אוסי שרעבי קיבלה את התביעה במלואה. היא קבעה שבעלת הדירה התחייבה בנספח להשיג את הטופס במועדי המסירה הנקובים בהסכם. פרשנותה, שלפיה יכולה הייתה למשוך את העסקה במשך שנים עד שיתקבל הטופס (שעדיין לא התקבל), אינה מתקבלת על הדעת בהתחשב בכך שהתובעים תכננו לעלות לארץ ולגור בדירה.
מלבד זאת, נקבע, גם אם פרשנות הנתבעת אפשרית לפי חוק החוזים, דחיית המועד חייבת להיות מוגבלת לזמן סביר. אלא שבמקרה במקרה הנוכחי התובעים המתינו יותר מחצי שנה אחרי המועד עד שהודיעו על הביטול.
השופטת שרעבי הוסיפה שאין לזקוף לחובת בני הזוג את העובדה ששלחו את הודעת הביטול במייל. לשיטתה, טענת המוכרת בעניין זה חסרת תום לב כיוון שידעה על כוונתם ועורך הדין שלה קיבל את ההודעה ואף השיב עליה.
כמו כן נקבע שסירוב התובעים להיכנס לדירה ללא הטופס לא רק שהיה לגיטימי אלא אף מתחייב, שכן אכלוס דירה באופן הזה "מנוגד לחוק, מסוכן ועלול להשפיע על ערך הנכס".
לסיכום נקבע שהאיחור במסירה מהווה הפרה של ההסכם והוא בוטל כדין. התובעים זכו בפיצוי של חצי מיליון שקל, שאליו התווספו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 30 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות באי הכוח, העוסקים בדיני מקרקעין, לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד ישראל שלו עוסק בדיני מקרקעין
- הכותב לא ייצג בתיק
מומלצים