"תעשיית ההיי טק לא מסייעת מספיק למשק הישראלי"

הצלחת תעשיית ההיי טק הישראלית אינה פורצת את גבולותיה ומרבית ענפי המשק לא נהנים מפירותיה, כך עולה מדו"ח רשות החדשנות לשנת 2017. בין שאר הממצאים הנוספים של הדו"ח נראה כי תעשיות טכנולוגיות המידע, התקשורת והתוכנה (ICT) מתקשות לפרוץ קדימה בשל מחסור משמעותי בכח אדם מיומן. בנוסף, שיעור התעסוקה בהיי טק יורד ככל שעולה הגיל, ומרבית העובדים בגילאי 45+, שכבר אינם מועסקים בענף, עזבו כנגד רצונם.

עוד בערוץ הקריירה

האקזיט של ניורודרם. ההצלחה לא מספיק מועילה למשק(צילום: טל שחר)

שנת 2017 - שנת האקזיטים

על פי הרשות, השנתיים האחרונות (2017-2016) רושמות המשך גאות בחברות הסטארטאפ ומספר הישגים לחברות ההיי טק הבוגרות עם גיוסים בסכום שיא של 4.8 מיליארד דולר, ייצוא היי טק בסך 43 מיליארד דולר ו-8.5 מיליארד דולר של רכישות שביצעו חברות ההיי טק הישראליות.

מבחינת האקזיטים, רשות החדשנות צופה כי שנת 2017 צפויה להסתיים כאחת השנים המוצלחות בהיסטוריית הענף עם אקזיטים דוגמת מובילאיי, שנמכרה ב-15.3 מיליארד דולר לאינטל, ניורודרם שנמכרה ב-1.1 מיליארד דולר למיצובישי ופלאריום שנמכרה בחצי מיליארד דולר לאריסטוקרט האוסטרלית.

לפי הדו"ח, לאחר העלייה המהירה שהתרחשה בשנות ה-90. שיעור העובדים בענף ההיי טק עומד כבר יותר מעשור על כ-8% מתוך כלל השכירים במשק. בנוסף, נטען בדו"ח כי למרות עצימות החדשנות הטכנולוגית הגבוהה שלה, תעשיית ההיי טק לא מסייעת מספיק למשק הישראלי בכללותו לצמצם את פער הפריון מהכלכלות המפותחות.

הרשות מזהירה כי אם לא יינקטו פעולות לחידוש צמיחה מהירה של קטר ההיי טק וחיבור חזק יותר לשאר קרונות המשק, תביא הדריכה במקום לאובדן ההובלה העולמית של ההיי טק הישראלי ולהרחבת הפערים אל מול הכלכלות המפותחות.

עם זאת, ברשות סבורים שהפוטנציאל הטכנולוגי והכלכלי הגלום במערכת החדשנות הישראלית רחוק ממיצוי, וכי ניתן לבצע קפיצת מדרגה נוספת שדומה בעוצמתה ובהשפעתה לפריצת ההיי טק בשנות ה-90. "אנו סבורים", נכתב בדו"ח, "כי ביכולתה של מערכת החדשנות הישראלית לשמר ולחזק את ההובלה הטכנולוגית והיזמית ובד בבד להגדיל את הגדלת התשואה הכלכלית-חברתית מהחדשנות, כך שמעגלים נרחבים יותר מהמשק ייהנו ממנה".

כדי להבין מה מונע מההיי טק הישראלי לפרוץ את תקרת הזכוכית, בדק הדו"ח כמה מערכות חדשנות שמצויות בשלבי התפתחות שונים. נמצא למשל שתעשיית ה-ICT (טכנולוגיות מידע, תקשורת ותוכנה) בישראל, סובלת בשנים האחרונות ממחסור משמעותי בכח אדם מיומן, שמשמש כדלק המרכזי במנוע החדשנות. מה שמהווה בתורו לחסם בפני צמיחה עתידית שעלול לפגוע בתחרותיות מול מערכות מקבילות בעולם.

כמו כן נמצא כי חולשה נוספת בתעשיה היא הפער בין הערך הטכנולוגי הרב שמייצרת תעשיית ה-ICT לבין השפעתה הכלכלית המוגבלת יחסית על המשק הישראלי. אולם לדעת רשות החדשנות ניתן לשנות מציאות זו ולהרחיב את השפעתו הכלכלית של ענף ה-ICT על המשק בשלושה מהלכים מרכזיים: הרחבת היצע העובדים המיומנים בתחומי ההיי טק, סיוע לחברות מוטות חדשנות נוספות לגדול ולצמוח בישראל ולהגדיל את הערך הכלכלי שמניבים מרכזי הפיתוח של החברות הרב-לאומיות בתחום.

מרבית ענפי המשק סובלים מפריון נמוך בהשוואה למקביליהם בעולם

רשות החדשנות מזהירה מפני הרחבת אי-השוויון והחרפת הקיטוב בין הכלכלה המסורתית בישראל לכלכלת ההיי טק, וכן הקיטוב הגיאוגרפי בין מרכז ופריפריה והקיטוב החברתי בין אוכלוסיות ומגזרים. אלה יכולות להיות ההשלכות החמורות ברמה החברתית-כלכלית במידה ותימשך השחיקה הנוכחית והגדלת הפערים של תעשיית הייצור יחסית לענפים המקבילים בכלכלות המפותחות.

בדו"ח שבים ומזכירים כי לעומת פריון העבודה הגבוה של תעשיית ההיי טק הישראלית לעומת ממוצע ה-OECD, מרבית ענפי המשק האחרים סובלים מפריון נמוך בהשוואה למקביליהם במדינות אלה. תעשיות הייצור מתקשות להתחרות אל מול עלויות הייצור הנמוכות בכלכלות המתפתחות, בעיקר במזרח, ומנגד אינן עומדות ברף האיכות הגבוה של חברות יצרניות במערב.

כדי לשמור ולחזק את נכסי החדשנות בד בבד עם מינוף טוב יותר של נכסים אלה להרחבת ההשפעה הכלכלית של תעשיית ההיי טק על שאר המשק, מצביעה רשות החדשנות על הצורך בהגדלת שיעור המועסקים בחברות חדשניות תוך קידום ופיתוח של כלל ענפי התעשייה, שכן "מדינת ישראל לא יכולה עוד להסתפק בהישגיה המופלאים של תעשייתה ההיי טק כמערכת סגורה".

כך, למשל, טוענת רשות החדשנות שיש להרחיב את ההשפעה הכלכלית של מרכזי המחקר והפיתוח. בארץ פועלים יותר מ-300 מרכזי מחקר ופיתוח של חברות רב לאומיות, ובכל שנה מוקמים 20 מרכזי מו"פ חדשים. הממשלה פועלת לביסוס והרחבת פעילותם של מרכזי המו"פ בישראל, אך בקרב מעגלי תעסוקה מצומצמים בלבד, שכן תמהיל ההעסקה שמוטה למהנדסים מגביל את פוטנציאל השפעתם של מרכזי המו"פ.

מסלולי הקריירה בהיי טק עוברים במספר מצומצם של שערי כניסה

בהמשך לנתון שעלה בדו"ח הרשות אשתקד, לפיו בעשור הקרוב יורגש מחסור של 10,000 מהנדסים בהיי טק, מבקשת השנה רשות החדשנות לבדוק מדוע השכר הגבוה בהיי טק, שמשקף ביקוש גבוה לעובדים, לא מושך מספר רב יותר של עובדים לבחור במסלול קריירה זה.

משמעות הפער בין השכר הממוצע בהיי טק, העומד על 21 אלף שקל בחודש, לבין השכר הממוצע במשק כולו, שמסתכם ב-9,800 שקל בחודש, "מתחדדת על רקע השיח הציבורי הנרחב אודות יוקר המחייה בישראל". עם זאת, הנתונים מצביעים על יציבות של יותר מעשור בשיעור השכירים המועסקים בהיי טק (8.6% מכלל השכירים במשק), מול הביקוש הגואה מצד החברות, שמתבטא בעלייה המתמדת בשכר.

אחד ההסברים לשאלה זו היא העובדה שמסלולי קריירה בהיי טק עוברים באופן מסורתי במספר מצומצם יחסית של שערי כניסה, שהמרכזיים בהם הם לימודים גבוהים בפקולטות להנדסה ומדעי המחשב ושירות צבאי ביחידות טכנולוגיות. למסלולים אלה ספי כניסה גבוהים במיוחד "והם מסננים צעירים רבים שמעוניינים להשתלב בהם, ביניהם גם כאלה שניחנו בכישורים היסודיים שנדרשים להצלחה במקצועות ההיי טק.

הסבר נוסף מגולם בשכבה הלא מבוטלת של צעירים שמסוגלים לעמוד בתנאי הקבלה האקדמיים למקצועות ההנדסה והמחשבים, אך בוחרים במסלול אחר, היות שהבחירה נעשית בגילאי ה-20 המוקדמים, המתאפיינים לרוב בעדיפויות מקצועיות לפי עניין, הגשמה עצמית ורק בסוף שכר עתידי ונוחות. רשות החדשנות צופה כי אם לא תהיה עלייה דרמטית במספר המועסקים בהיי טק, תגיע כלכלת ישראל למבוי סתום ותדרוך במקום. היעד של רשות החדשנות הוא להכפיל את מספר המועסקים בחברות מוטות חדשנות תוך עשור ולהגיע לחצי מיליון מועסקים.

מנכ"ל רשות החדשנות, אהרן אהרן אומר ל-ynet שכדי להגדיל את התחרותיות בתחום, תתמוך רשות החדשנות במסגרות שנקראות "סיירות תכנות", בדומה ל-Coding Bootcamps שהחלו להתפתח בארה"ב ב-2012 על רקע האכזבה מאי יכולתן של האוניברסיטאות לענות על הביקוש ההולך וגובר לעובדים בתחומי הטכנולוגיה.

לדברי סמנכ"ל האסטרטגיה ברשות אורי גבאי, בארה"ב 25% מהנכנסים החדשים לעבודת מתכנתים בהיי טק האמריקני הם בוגרי אותן "סיירות תכנות", מה שמשקף את הפוטנציאל של מסגרות אלה. "אנחנו רוצים לקחת את התופעה של מספר בתי ספר כאלה בארץ ולמנף אותה. להגדיל את מספר המסגרות הקיימות ואת הווליום של השפעתה של כל מסגרת על מספר הבוגרים שנכנסים לעבודה. אנחנו מעריכים שהפוטנציאל של מסלול זה הוא ל-1,000 בוגרים שייכנסו לשוק העבודה בהיי טק כל שנה, תוך 3-4 שנים".

ככל שהגיל עולה, שיעור התעסוקה יורד

בציבור קיים בשנים האחרונות שיח על הקושי לתחזק תעסוקה בהיי טק בגילאים המבוגרים. רשות החדשנות ערכה סקר, שלטענתה מציע לראשונה בסיס אמפירי לטענות על סיכויי תעסוקה נמוכים עבור עובדים ותיקים בענף, ובפרט בקרב מנהלים. הסקר, שנערך בקרב 1,200 משיבים שמועסקים או הועסקו בהיי טק, רובם גברים וכשליש מהם משתכרים או השתכרו בתפקידם האחרון יותר מ-30 אלף שקל – מעלה כי קיימת ירידה בשיעור התעסוקה ככל שהגיל עולה.

הנתונים מלמדים שלגיל יש השפעה שלילית על סיכויי התעסוקה בהיי טק, כך שאם בגילאי 27 שיעור התעסוקה הוא 100%, בגיל 50 הוא עומד על כ-87%, בגיל 65 כבר יורד ל-78% ואילו בגיל 67 צונח ל-59%. בקרב המשיבים שאינם מועסקים, רובם המוחלט מחפשים תעסוקה ורק מיעוטם פרשו לחלוטין משוק התעסוקה, כך שאין מדובר במגמה של פרישה מוקדמת.

עוד עולה מהסקר כי שיעור השכירים יורד ככל שהעובדים מתבגרים ושיעור העצמאים עולה. בקרב הבלתי מועסקים ממשיבי הסקר הוותיקים בני 45 ומעלה, רובם המוחלט עזבו את תפקידם הקודם כנגד רצונם, ואילו מספר הצעירים במדגם שעזבו מרצונם גבוה בהרבה.

העובדים שיאבדו את משרתם לרובוטים ותוכנות

המשיבים נשאלו מה מקטין את אטרקטיביות ההעסקה של עובדים ותיקים בהיי טק, ויותר ממחצית השיבו ששכר גבוה מהווה חסם. יותר ממחצית אף השיבו שחוסר עדכון טכנולוגי עלול להקטין את האטרקטיביות של העסקת עובדים ותיקים, ואילו בקרב המשיבים הצעירים שיעור המשיבים שסבר כך הוא יותר מ-60%.

בדו"ח נטען שחידושי מהפכת הבינה המלאכותית ומהפכת הרובוטיקה והמכונות הלומדות "מאיימות לראשונה להוציא את האדם מהמשוואה כמרכיב הכרחי ומרכזי בשוק העבודה". פריצת הדרך של הבינה המלאכותית מביאה לסכנה לא רק עבור מלאכות פיזיות, שגרתיות ומונוטוניות, אלא גם עבור עבודות שבהן לבני האדם היה מאז ומתמיד יתרון על המכונה.

"כעת", נכתב, "גם עורכי דין, רואי חשבון, מזכירות, אנשי שיווק ומכירות, רופאים, עיתונאים ואפילו המתכנתים עצמם נמצאים בתחרות בשוק העבודה. אך בעוד שבעבר התחרות היתה מול עובד אחר, שמציע את עבודתו במחיר נמוך יותר או שמבצע את עבודתו בצורה טובה יותר, כיום התחרות היא מול טכנולוגיה שהמבצעת את העבודה לא רק בצורה טובה יותר, אלא גם בצורה מהירה, יעילה וזולה יותר".

כפי שעולה מהדו"ח, מהלכים אלה עשויים להתבטא באבטלה טכנולוגית. 93% מהמשקיעים הגדולים בעולם סבורים שממשלות ברחבי העולם לא מוכנות לרגע בו "בינה מלאכותית תנגוס באופן משמעותי בעבודותיהם של אנשים", רגע שלתפישתם הולך ומתקרב.