בדידותם של הרווקים החרדים: "זה מוות. כפשוטו"
רבקי לא מבינה איך נשארה רווקה, מרדכי החב"דניק מרגיש שהוא "נופל בין הכיסאות" - ושירה מודה בכאב: "לא נותר אלא לעשות חשבון נפש אמיתי - האם באמת לא היה שם אף גבר ראוי, מבין כל עשרות הבחורים שנפגשתי עימם במשך השנים?" אלפי רווקים ורווקות מהמגזר החרדי הם הסיבה להקמת "מאגר השידוכים החרדי" מבית "הידברות", אתר התנדבותי, שבו המשודך לא פותח את הכרטיס - אלא ההורים או השדכנית, וגם תמונות אין
"לקום בבוקר לעוד יום של בדידות, לעוד יום של חוסר ודאות לגבי המחר, לעוד יום של בזבוז זמן משווע - זה מוות. כפשוטו". את הדברים הקשים הללו אומרת ל-ynet בכאב גדול שירה (38). היא בעלת תשובה זה 14 שנים, חרדית, ומה שנקרא בעגה המגזרית – "מעוכבת שידוך".
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
לא ברור כמה "מעוכבים" כאלה – רווקות ורווקים מבוגרים – יש במגזר החרדי. נתונים ברורים אין, אך מנהלי "מאגר השידוכים החרדי" מבית "הידברות" מאמינים שמדובר באלפים רבים. מה שברור הוא שמה שנתפס כנורמה במגזרים אחרים - נחשב שם ל"קלקול"; מגפה מסוכנת של ממש. נישואים מאוחרים מלווים בבעיות פוריות בקרב הנשים, שחברותיהן כבר אימהות לכמה צאצאים, ובקרב הגברים יש תסכול וקושי גם ברמה ההלכתית בשל החובה לקיים מצוות פרו ורבו ואיסור הוצאת זרע לבטלה.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- בראשית ברא אלוהים: ואיך תלמדו את הילדים שלכם?/ פרופ' רוחמה וייס
- יהודי בלי ראש: כשהמקובלים ביקשו לגלות את גזר דינם
- שולי רנד ו"אוי דיוויז'ן": מוחין דקטנות
הרווקים והרווקות, למותר לציין, חיים במרבית המקרים בבדידות ולחץ. כדי להתמודד עם הבעיה החליטו באתר "הידברות" להקים ערוץ מיוחד, התנדבותי, שמטרתו שידוכים בקרב חרדים בלבד. עם זאת, מאחר שמדובר בשידוכים לחרדים, יש מספר כללים יוצאי דופן.
מה שנראה ברור לחלוטין באתרי היכרויות אחרים לא "עובר" את הסף החרדי. למשל, ניהול הכרטיסים לעולם לא יתבצע על ידי הרווקים או הרווקות (גם בגיל 40), אלא אך ורק על ידי ההורים או שדכנית. כמו כן, כדי לשמור על פרטיות לא מוצגות באתר שום תמונות, והכלל המובהק ביותר: "המאגר פתוח למגזר החרדי בלבד, כולל בעלי תשובה חרדים. כל השאר מוזמנים להירשם באתר 'שבע ברכות' מבית הידברות".
"לא מכה על חטא ולא חשה חרטה"
רבקי (32) הכניסה את פרטיה לאתר לאחר שמצאה עצמה רווקה כמעט יחידה בקהילה החב"דית שבה היא חיה. מגיל 17 היא עוסקת בכתיבה למגזינים חרדיים ואף מעבירה קורס כתיבה עיתונאית. "כיום אני גרה בירושלים, בדירה קטנה, לבד", היא אומרת.
"האם לאורך השנים פסלתי יותר מדי הצעות? אני לא יודעת. אני בהחלט אחת שבודקת כל דבר, ואם יש משהו מעניין, או ש'מנצנץ לי שייך', אז אני בדרך כלל הולכת לנסות. היו מקרים רבים של שידוך שכמעט יצא אל הפועל אבל התבטל, מכל מיני סיבות. אחרי כל מקרה כזה לקחתי פסק זמן, ולפעמים פסק זמן ארוך.
"אני לא מכה על חטא ולא חשה חרטה", היא מדגישה. "במחשבה לאחור אני חשה שזה לא כל כך משנה. גם אם הייתי נפגשת עם בחורים רבים נוספים, נקודת הזמן הנוכחית לא הייתה משתנה ועדיין הייתי רווקה.
.jpg)
"אנחנו לא נמצאים סתם איפה שאנחנו. זה לא פשוט - לפעמים אני מאוד כואבת ולפעמים מאוד מתוסכלת; שואלת את עצמי למה אני עדיין לבד. אני הרי יכולה להיות אישה שהיא חלום של כל גבר, אבל כנראה שזה גם גורל. בינתיים אני מתפתחת. שאיפת חיי היא כמובן להתחתן, אבל אני מאמינה בהשגחה פרטית".
"הצבתי אולטימטום: תוך חצי שנה - חתונה"
גם שירה, שדבריה פותחים את הכתבה, מאמינה שהכול מלמעלה: "למרות הבדידות, למרות הניסיונות הקשים מנשוא ברווקות ולמרות שטרם מצאתי את שאהבה נפשי - אדם מאמין אני. ובלב שלם אני אומרת לך, שעם הקב"ה לא מפסידים. זה מה שלימדו אותי, ובזה אני מאמינה", היא קובעת. "למרות הכול עוד אזכה לאהוב ולהיות נאהבת ומתוך כך להביא ילדים לעולם, ולהשלים את הלבנה החסרה בבית המקדש השלישי והאחרון".
למדרשייה לבעלות תשובה הגיעה אחרי סמינר "ערכים" לאקדמאיות. "עד לאותה נקודת זמן אפשר לומר שחוויתי וטעמתי טעמים רבים, ונדמה היה שמיציתי כליל את מה שיש לעולם החילוני להציע לי. במדרשייה החרדית ההיא בירושלים התחלתי מהר מאוד גם לקבל הצעות שידוכים. כבר מההתחלה היה לי ברור שאני לא הולכת לשרוף שנים ו'לאכול ימים' כמו שנהוג לומר, כי ידעתי בדיוק מה אני רוצה מעצמי בעניין השידוך - או כך לפחות חשבתי.
"לפני הכניסה למדרשייה הצבתי אולטימטום: תוך חצי שנה אני רוצה למצוא בעל ולהתחתן. לא היה לי עודף זמן לשבת וללמוד יהדות ברצינות, אבל 'מתכנן התוכניות' (הקב"ה) רצה אחרת".
.jpg)
גם ראש המדרשייה לא ממש אהב את הלחץ להתחתן. "הוא כל הזמן טען באוזניי שהוא לא כל כך מרוצה מהעובדה שאני יוצאת לשידוכים עוד לפני שבניתי את עצמי היטב ואמר לי: 'המטרה שלי היא לא לחתן אותך ולהיפטר ממך, המטרה שלי היא לחתן אותך ושתהיי מאושרת'. אבל אני התעקשתי, שילמתי ומשלמת עדיין את המחיר".
"בלעתי את הגלולה המרה והמשכתי הלאה"
המחיר הוא "ההתמודדות לא קלה", כדבריה. "כשאתה מתבוסס בבריכה הזו למשך שנים, לא נותר לך אלא להעיף מבט לאחור ולנסות לעשות חשבון נפש אמיתי עם עצמך - האם באמת לא היה שם אף לא גבר אחד, מבין כל עשרות הבחורים שנפגשתי עימם במשך השנים? האם באמת לא יכולתי להתפשר קצת, לרדת קצת מהעץ הגבוה - כלומר אחרים טוענים שהוא גבוה, אני חושבת שהוא רגיל לחלוטין - ולמצוא מישהו שאולי הוא לא מלך היופי ולא עם השכלה אקדמית, אבל לפחות היו לי איתו היום ילדים?
"אולי זה לא היה 100 אחוז, אולי הייתי צריכה לערב איש מקצוע בהחלטות הרות הגורל שעתידות לחרוץ את חיי לכאן או לכאן - אבל אז זה היה ברור לי כשמש אם לומר 'כן' או 'לא' ומדוע. ידעתי למה אני אומרת 'לא' ולא התחרטתי אפילו לשנייה. וכשאמרו לי 'לא', אז עם כל הקושי שבזה, בלעתי את הגלולה המרה והמשכתי הלאה".
איך זה להיות רווקה בעולם החרדי?
"כמו יהודייה טובה, אענה בשאלה: 'איך זה להיות רווקה בעולם של חילונים?' אני לא שמחה על הרווקוּת המאוחרת, אבל אני כן שמחה ומאושרת על כך שאני חווה אותה בעולם ששומר על הכבוד שלי כבת ישראל; בעולם שאכפת לו מזה שלא אתמסר לכל גבר שעובר ברחוב רק משום שאני בודדה; בעולם שמלמד אותי בכל יום מחדש מה זה להיות רווקה לצד ערכי האמונה.
"יש לי שתי חברות חילוניות, שכמוני גם הן לא הצליחו למצוא את החצי השני שלהן, אך שלא כמוני - הן לא בזבזו זמן על מחשבות וכאב לב ויצאו עם כל מי שאפשר רק כדי לא להיות לבד. היום שתיהן אימהות יחידניות, והן לא מאושרות יותר ממני. כן, יש להן ילד, ואימהוּת זה דבר נפלא שכולנו מייחלות לו, אבל אני עדיין מאמינה באהבה ובמשפחה מונוגמית".
"לגברים בדור הזה לוקח זמן"
מרדכי (שם בדוי) הוא איש מחשבים, תושב ירושלים וחסיד חב"ד במקור. "להיות רווק חרדי בן 32 זה מאוד לא פשוט", הוא מודה, "אבל כשאתה חרדי לשעבר שגדל בחב"ד, ועם זאת לא ממש דתי-לאומי - זה עוד יותר מסובך. בחורה חרדית שרואה שיש לי כיפה סרוגה-כחולה - לא רוצה דתי-לאומי. בשביל בחורה מהמגזר הדתי-לאומי אני חרדי, וכך אני נופל בין הכיסאות".
.jpg)
גם הוא הכניס את פרטיו לאתר השידוכים החרדי בתקווה למצוא את האחת. "צריך להגיע לנקודה שבה רוצים להתחתן בלי לפחד", הוא אומר. "זה קורה למרות שיש הרבה יותר בנות טובות, חרדיות, שמחפשות חתונה - מאשר בנים".
"הבנות", לדבריו, "מכוונות מטרה גם בשל החינוך החרדי וגם מטבע ברייתן. הן רוצות להתחתן, להתיישב ולהתמסד. הן רוצות בית. לעומת זאת, לגברים בדור הזה לוקח יחסית הרבה יותר זמן לראות ולהבין מה הם רוצים ולכן הם לוקחים את הזמן. הם רוצים לחוות את העולם בחוץ, ולוקח זמן עד שהם מבינים את המקום שמאפשר חתונה".
לדבר על אהבה
דוד (דודי) בן נעים (26), מנהל קמפיינים בדיגיטל, הוא היחיד שהסכים להתראיין בשם ופנים לכתבה. "יש הרבה דברים שמטרידים אותי לפני שאני נכנס לעולם הזה שנקרא – אהבה", הוא אומר בכנות. "יש הרבה דאגה, תהייה, מחשבה... איך אהבה נראית? למה כדאי לי לצפות כשאני חושב על אשתי לעתיד? האם היא תאהב אותי כמו שאני אוהב אותה? האם אוהב אותה כמו שצריך לאהוב אותה?"
.jpg)
הוא מתאר היסוסים הקשורים לחשש מקנאה ומהפתיחות שחלק מהאנשים בעולם החרדי - והוא אחד מהם - חיים בה, ומשתמש ללא היסוס בערכים שאינם שאובים מבית המדרש. "אומרים שאהבה היא כמו עציץ, דורשת השקעה מתמדת, מאמצת, מרוכזת, לפעמים אף מתשת. כשאני מדבר על לרצות, האם זו המהות, החיות, האהבה או רק האמצעי? הריצוי הוא לא המטרה, האהבה היא המטרה, אולם כשהפוקוס הוא על הריצוי, הכול נמס, קורס מתמוסס. האם היא תאהב אותי כמו שמגיע לי, האם היא תשמור לי על הלב מכל משמר? מבטיח לשמור על שלה, מבטיח לאהוב אותה".
