נפצע במפעל חיתולים. הפיצוי: 523 אלף שקל

מפעיל מכונה מעד על סף מוגבה של דלת, נפגע בקרסול ולימים נאלץ לעבור ניתוח. בית המשפט קבע שהמעסיק לא דאג לרצפה נקייה ממכשולים

עו"ד עדי בן שושןפורסם: 15.10.17 , 23:00

בית משפט השלום בצפת קבע לאחרונה שפועל במפעל לייצור חיתולים השייך לחברת "פי.פור.פי מוצרים", יפוצה ב-523 אלף שקל בגין פציעה בקרסול שנגרמה ממעידה על סף מוגבה של דלת. השופטת רבקה איזנברג הבהירה שמעסיק חייב להבטיח "רצפה נקייה ממכשולים".

האירוע התרחש ב-2008 כאשר התובע עבד בחברה כמפעיל מכונה. בדרכו להחליף את חומר הגלם במסלול הצמוד נתקלה רגלו בסף דלת מוגבה. הוא מעד, נחבל בקרסול ולימים נאלץ לעבור ניתוח ארתרוסקופיה. בתביעה שהגיש ב-2014 הוא טען שמדובר למעשה ברצפה שהייתה "מסלול מכשולים", שכן במסלול ההליכה היה מונח צינור ולאחר מכן אותו סף דלת.

תביעה

נפצע מקולט אדים פגום. הפיצוי: 250 אלף ש'

עו"ד אבישי בוגן

לקוח שרכש את המוצר בחנות חשמל בעכו נחתך בידו כשפתח אותו בבית וגילה כי הוא שבור. האחריות הוטלה על היבואנית ועל בעלי החנות

נפצע מקולט אדים פגום. הפיצוי: 250 אלף ש'

לדבריו, החברה אחראית לנזקיו מכיוון שהתאונה אירעה עקב רשלנותה והפרת חובותיה, בכך שלא הבטיחה סביבת עבודה בטוחה, לא הזהירה אותו ולא נקטה אמצעים הנדרשים למניעת התאונה.

מנגד טענה החברה שלא הייתה רשלנות כלשהי מצדה. היא הכחישה את הנזקים הנטענים והקשר הסיבתי בינם לבין התאונה. בשל פערים בין חוות דעת שהגישו הצדדים מינתה השופטת רבקה איזנברג מומחה מטעם בית המשפט שיעריך את נזקו הרפואי של התובע. מומחה זה סבר כי לתובע נגרמה הפרעת כאב (CRPS), ונותרה לו נכות משוקללת קבועה בשיעור של 16.75%.

אולם לפני עניין הנזק הכריעה השופטת לטובת התובע הן בשאלת העובדות והן בשאלת האחריות המשפטית. "לאחר שעיינתי בכל המסמכים שבפני והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מעדות התובע, שוכנעתי כי התאונה התרחשה בנסיבות הנטענות על ידו וכי בנסיבות אלו קמה לנתבעת אחריות לפגיעתו ולנזקיו של התובע", כתבה.

בהקשר זה היא הבהירה שלא מצאה סתירות מהותיות בגרסת התובע, שהייתה סדורה ואמינה, ואף נתמכה בתמונות, שבהן נראה כי אכן על הרצפה שליד המכונה היה מונח צינור ברזל ואחריו סף דלת מוגבה. כמו כן היא ציינה שהחברה הסתמכה רק על מסמכים רפואיים, אך לא זימנה עדים ולא הציגה ראייה שתסתור את גרסת התובע לסיפור המקרה.

בתוך כך קבעה השופטת איזנברג שאין לייחס לתובע אשמה כלשהי לפציעתו, וציינה כי "מי שאמור להיות מרוכז במהלך עבודתו במכונה, להביט בה ולהחליף בה חומרים, לא יכול בה בעת גם להביט לרצפה ועל הנתבעת הייתה חובה לוודא כי הרצפה נקייה ממכשולים".

היא הקדישה כמה עמודים לניתוח מקיף של הנזקים השונים שנגרמו לתובע, ובהם כאב וסבל, הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הפסדי פנסיה והוצאות רפואיות.

בסיכומו של דבר אמדה השופטת איזנברג את נזקי התובע בסך של כ-523 אלף שקל. לאחר ניכוי תגמולים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי, נפסק כי החברה תשלם לו פיצויים בסך כ-460 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% מסכום הפיצוי.