אקדמאיים עם מוגבלות בשנת 2017 בישראל

שנת הלימודים האקדמית נפתחה השבוע ולמעלה מ-300 אלף סטודנטים פוקדים את ספסלי הלימודים במקצועות שונים, במוסדות שונים, אך המשותף לכולם: מטלות, עבודות ומבחנים אקדמאיים.

עוד בערוץ הדעות:

לגשר על הפער האקדמי המגדרי

השר כחלון, אל תגיד שאין כסף

רוחות סוערות בטהרן וחבר אמיתי בוושינגטון

הדלפות, רבותיי, הדלפות

במהלך העשורים האחרונים כוחה של האקדמיה הולך ומתחזק. המחקרים מראים כי נמצא קשר חזק בין רמת ההשכלה לרמת ההכנסה, ואין כל ספק כי תואר אקדמי הוא מנוף מרכזי להצלחה ולקידום אישי ומקצועי בעולם העבודה. כמו כן, מעבר ל"עוד שורה" בקורות החיים, המרחב האקדמי מהווה תשתית ללמידה ולצמיחה הכוללת פיתוח חשיבה אישית, גיבוש זהות, יצירת הון חברתי, חיזוק הסטטוס החברתי ועוד. בנוסף, רכישת כישורים ומיומנויות רכות חשובות וביניהן: יצירת יחסים בין אישיים, התמודדות עם סיטואציות מורכבות ופיתוח חשיבה יצירתית, ביקורתית וחדשנית.

בשנים האחרונות ניכרת עלייה משמעותית בקצב הגידול של מספר האנשים עם מוגבלות אשר מצטרפים למעגל האקדמי. אנו עדים לגידול משמעותי של מספר הסטודנטים עם מוגבלות במוסדות ההשכלה הגבוהה. לראייה, בשנים 2005-2012, גידול מספר הסטודנטים עם המוגבלות באקדמיה עמד על 50% יותר מסטודנטים ללא מוגבלות (מתוך נתוני משרד העבודה והרווחה, 2013). הנגשת ההשכלה הגבוהה מציעה הזדמנות ללמידה אקדמית עבור אוכלוסיות מודרות, שבעבר לא ניתנה להן הזדמנות, ביניהן גם אוכלוסיית אנשים עם מוגבלות. עם זאת, מתעוררת השאלה האם זה מספיק? והאם אותו סטודנט עם מוגבלות יצליח לבסוף למצות את השכלתו ולהשתלב באופן מיטבי בשוק העבודה?

עם פתיחת שערי האקדמיה וגידול במספר הסטודנטים הרוכשים השכלה גבוהה, מתפתחת לה תופעת לוואי חדשה. הערך של התואר האקדמי נשחק, ואנו עדים לכך, כי יותר בוגרי תואר מתקשים להשתלב בשוק העבודה, בדגש על השתלבות בתעסוקה ההולמת את השכלתם האקדמית, לראייה: כיום לצעירים אקדמאיים הסיכוי להיות מובטלים גדול פי 3 מזה שהיה להוריהם. (דו"ח מקינזי, 2013) .

היום שאחרי התואר הינו יום מורכב לכלל בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה, ועם זאת לא נוכל להתעלם מקיומם של פערים משמעותיים כשמדובר בהשתלבותם של בוגרים עם מוגבלות. בהתאם לנתוני משרד העבודה והרווחה, נכון לשנת 2013 אחוז האקדמאים עם מוגבלות עומד על 16.3% לעומת 29.3% אקדמאיים ללא מוגבלות. כשמעמיקים ובודקים את נתוני התעסוקה של אקדמאיים אנו מוצאים, כי רק 74.3% מסך אקדמאים עם מוגבלות מועסקים, לעומת 88.2% אקדמאים ללא מוגבלות.

אקדמאים עם מוגבלות מתמודדים עם חסמים מורכבים: רובם בפועל לא רוכשים ניסיון תעסוקתי במהלך הלימודים. בשונה מסטודנטים ללא מוגבלות, שלרוב מתנסים בעולם העבודה, סטודנטים עם מוגבלות נדרשים להשקיע מאמצים ומשאבים רבים יותר על מנת לסיים את הלימודים בהצלחה. נוסף על כך, בוגרי אקדמיה עם מוגבלות מתאפיינים במיעוט של קשרים חברתיים ותעסוקתיים והון חברתי מצומצם. בנוסף לכל אלה, קיימים חסמים מבניים בשוק העבודה, סטיגמות וכן אפליה גלויה וסמויה.

מרבית מהסטודנטים המתמודדים עם מוגבלות מקבלים ליווי אקדמי ואישי במסגרת האקדמית, הכוללים התאמות נדרשות, ליווי אישי ומלגות, ומוצאים את עצמם לא אחת מתמודדים לבד, ללא סיוע, בשלב כניסתם לשוק העבודה. ארגז הכלים העומד לרשותם כבר אינו רלוונטי, והם נדרשים ליכולות ולמיומנויות חדשות ולהתמודדות עם מצבים חדשים ולא מוכרים, ולפיכך נותרים מבולבלים ומתוסכלים. אנו עדים לכך, כי חלקם נאלצים להתפשר על משרות שאינן הולמות את כישוריהם ואת תחום לימודיהם, חלקם לא מצליחים לפלס דרכם בעולם העבודה וממשיכים ללמוד תארים נוספים, מתוך נקודת הנחה שכך יצליחו להתקבל למשרה המיוחלת. אך בפועל קורה בדיוק ההיפך - אותם צעירים אינם רוכשים ניסיון תעסוקתי, ובמקביל הם בעלי 'השכלה עודפת' עבור משרות פתיחה רבות.

אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות בגילאי העבודה עומדת על 850 אלף אנשים במדינת ישראל. המחויבות שלנו כחברה היא לפעול למען שילוב מיטבי וראוי שלהם בשוק העבודה. לטובת קידום תעסוקת סטודנטים ואקדמאיים עם מוגבלות, קרן משפחת רודרמן שותפה כיום במיזם "עסק שווה" המלווה מעסיקים בשילוב אוכלוסיות אלו בשוק העבודה, וכן פועל לשינוי מודעות הציבור ולהקמת רשת B2B שתפעל לקידום תעסוקה אקדמית בקרב אנשים עם מוגבלות. אני מאמינה, כי רק באמצעות מהלכים אמיצים, תוך שינוי מודעות הציבור ובשיתוף פעולה של המגזר העסקי, הציבורי והחברתי נצליח להוביל שינוי משמעותי, פורץ דרך, ולהמשיך את מהפיכת ההשכלה הגבוהה של אנשים עם מוגבלות גם מחוץ לכתליי האקדמיה - בשוק העבודה.

 שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן, הפועלת לשילוב אנשים עם מוגבלות בישראל ובארצות הברית.