ביהמ"ש: תינוק יקבל את שמות המשפחה של שתי האמהות

פסק דין נוסף הולך לקראת בנות זוג מאותו מין: התקבלה תביעתן של ידועות בציבור שביקשו להסדיר את ההורות של האם הלא ביולוגית

עו"ד מאירה צדוקפורסם: 03.11.17 , 08:34

עוד פסיקה עם מסר מעודד להורות להט"בית: בית המשפט לענייני משפחה קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בנות זוג החיות כידועות בציבור ומגדלות בן. השופטת איריס אילוטוביץ' סגל הכירה באם הלא ביולוגית כהורה אף שלא עברה תסקיר של שירותי הרווחה, והורתה שהילד יישר את שמות המשפחה של שתי בנות הזוג.

כחודש לאחר הלידה הגישו השתיים את תביעתן להכיר בבת הזוג כהורה נוסף לבן. הן סיפרו שהן חיות יחד מ-2006 כתא משפחתי לכל דבר ועניין. במרס 2017 הן הצהירו על היותן ידועות בציבור בפני ארגון "משפחה חדשה" והונפקה להן תעודת זוגיות.

תביעה

האימהות נפרדו. שופטת: בנותיהן יישארו בקשר

עו"ד שירן כהן דניאל

בנות זוג הרו מאותו תורם זרע וגידלו יחד את הילדות, אבל כשנפרדו התנגדה אחת מהן להמשך הקשר. אבל ביהמ"ש קבע: אי אפשר לנתק אותן

האימהות נפרדו. שופטת: בנותיהן יישארו בקשר

הבן נולד מתרומת זרע ששתיהן בחרו ורכשו יחדיו, ואף השאירו מנות נוספות בתקווה שכל אחת מהן תוכל להורות מאותו תורם. מאז הלידה, לדבריהן, הן מטפלות בתינוק יחדיו ונושאות בכל העלויות הכרוכות בכך. בת הזוג רואה בו כבנה לכל דבר ועניין, וכך חשה גם האם הביולוגית.

השופטת איריס אילוטוביץ'-סגל נדרשה להכריע בשלוש שאלות: האם לתת צו הורות ללא תסקיר שירותי הרווחה; האם לתת את הצו רטרואקטיבית החל ממועד הלידה או שמא רק ממועד מתן הצו; והאם ניתן לפסוק שהתינוק יישא את שם המשפחה של שתי התובעות ללא צורך בהגשת תובענה נוספת.

היא הפנתה לנייר עמדה שבו פרסם היועץ המשפטי ללממשלה את עמדתו בנושא צו הורות, והבהירה כי למעט קבלת תסקיר משירותי הרווחה התובעות עומדות בכל הקריטריונים – ובהם גיל, אורך הקשר והיעדר הרשעות בעבירות מין או אלימות. גם בעניין התסקיר היא הזכירה שהיועמ"ש כלל לא ביקש אותו. חשוב מכך, השופטת עצמה ציינה שלדעתה אין צורך בתסקיר כתנאי אוטומטי בכל מקרה של בקשה לצו הורות, דבר שמכביד על שירותי הרווחה שלא לצורך.

חלק ניכר ומעניין מפסק הדין הוקדש לשאלת התחולה הרטרואקטיבית. בניגוד לעמדה שהובעה במקרים אחרים שנדונו בשנים האחרונות בבתי המשפט, שלפיה ככלל יש לתת את צו ההורות מיום שניתן ולא לאחור מיום הלידה, השופטת אילוטוביץ'-סגל סברה כי הכלל צריך להיות מיום הלידה, ואילו החריג מיום הצו.

"גם להורה הלא ביולוגי, 'הטוען להורות', מגיעה הזכות להכרה ולקבלת הסטטוס המתאים מיום לידת ילדו ולא מיום אחר שרירותי אשר ייקבע על ידי בית המשפט. לאדם יש תאריך לידה אחד ומאותו מועד ואילך מתחיל סיפור חייו", כתבה בפסק הדין.

בהקשר זה ציינה השופטת כי להכרעה בשאלה זו יכולות להיות השלכות בהיבטים משפטיים שונים, ובהם דיני הירושה, זכויות וחובות של אפוטרופסות, מזונות משמורת, זכויות סוציאליות ותגמולי ביטוח לאומי.

בסופו של דבר, כל השאלות הוכרעו לטובת בנות הזוג. השופטת הורתה למשרד הפנים לרשום את בת הזוג כהורה נוסף, ללא תסקיר, וכפועל יוצא מכך גם לרשום במשרד הפנים את שני שמות המשפחה של התובעות בשמו של הבן.