מדענים נגד משבר האקלים
ההתחממות הגלובלית גורמת להאצה בקצב עליית פני הים ומגדילה את מספר ההצפות בחופים ואת עוצמתן; המחקרים מראים שהחורף בישראל מתקצר, מספר ימי הגשם פוחת, העונה היבשה מתארכת ושריפות יער קיצוניות מתפרצות בחודשי החורף היבשים. אז מה צריך לעשות?
שינוי האקלים הוא לא עניין מדעי תאורטי. הוא מתרחש כאן ועכשיו והשפעותיו ברורות ומוחשיות: כל שנה מ-40 השנים האחרונות הייתה חמה יותר מהממוצע במאה ה-20. 2016, למשל, הייתה השנה החמה ביותר באלפי השנים האחרונות, ו-2015 ו-2014 מדורגות מיד אחריה במקום השני והשלישי. 2017 תהיה שם גבוה ברשימה, ללא ספק.
עוד דעות ב-ynet:
100 שנה אחרי: הצהרת בלפור עדיין רלוונטית
המחקר המדעי מוכיח כי הגורם המרכזי לשינוי זה הוא הפעילות של בני האדם (תעשייה, תחבורה, חקלאות, פסולת ועוד). אנו מעמיסים על האטמוספרה גזי חממה, כמו פחמן דו חמצני, שלוכדים חום ומעלים את טמפרטורת כדור הארץ. גזים אלה מקורם בעיקר בדלקי מאובנים שאנו שורפים לצורך אנרגיה: פחם, גז טבעי, נפט.
הראיות המדעיות ברורות: שינוי האקלים אכן מתרחש והפעילות האנושית היא הגורם העיקרי לשינוי זה. עם זאת, לאחרונה עולים קולות צורמים ברחבי העולם המכחישים את קיומו של שינוי האקלים ואת השפעת האדם עליו, וקוראים לחזרה לשימוש בדלק מאובנים מזהם. קולות אלה חודרים לשיח הציבורי ברשת ואף לאמצעי התקשורת המרכזיים בישראל, ועלולים להחזיר לאחור את ההתקדמות החשובה שהושגה בדרך הארוכה להאטת שינוי האקלים וההתמודדות עם השפעותיו.
לשינוי האקלים יש השפעות דרמטיות על חיינו, שאותן ניתן לראות גם בישראל: ההתחממות הגלובלית גורמת להאצה בקצב עליית פני הים ומגדילה את מספר ההצפות בחופים ואת עוצמתן; המחקרים מראים שהחורף בישראל מתקצר, מספר ימי הגשם פוחת, העונה היבשה מתארכת ושריפות יער קיצוניות מתפרצות בחודשי החורף היבשים. במקביל, מתגברים אירועי גשם קיצוניים שגורמים לשיטפונות, והטמפרטורה המרבית ביום ובלילה נמצאת במגמת עלייה מובהקת. מצב זה רק יחמיר ככל שהטמפרטורה של כדור הארץ תמשיך לעלות.
מדינת ישראל אינה חסינה מפני השפעות שינוי האקלים, וללא אמצעי היערכות מתאימים העלות הכלכלית של ההתמודדות עם נזקי שינוי האקלים תלך ותגדל. שינוי האקלים ישפיע לרעה על מצב הבריאות, החקלאות, משק המים, משק האנרגיה, המגוון הביולוגי וגם על היציבות הביטחונית במזרח התיכון.
ומה עושים בישראל?
בהחלטה מספר 2041 אשררה ממשלת ישראל בנובמבר 2016 את הסכם פריז להתמודדות עם שינוי האקלים. צעד זה הכפיף את ישראל למנגנון של הסכם פריז והוא מחייב את הממשלה לפעול על מנת לעמוד ביעדי ההפחתה של פליטת גזי חממה. אחרת, ישראל תהיה חשופה לסנקציות הנגזרות מהסכם פריז.
על מנת להאט את שינוי האקלים עלינו להפחית באופן משמעותי את כמות גזי חממה שאנו פולטים לאטמוספרה: בתעשייה, בתחבורה, בחקלאות ועוד.
לצד האטת שינוי האקלים, הפחתת הפליטות תוביל באופן ישיר גם להקטנת זיהום האוויר, שגורם לאלפי מקרי מוות בשנה בישראל, לתחלואה עודפת ומיותרת ולהוצאות של מיליארדי שקלים בשנה למשק המקומי.
הצעדים להפחתת פליטות יתרמו באופן ישיר ועקיף למשק הישראלי באמצעות חיסכון כלכלי, התייעלות אנרגטית וצמצום פערים חברתיים. לצערנו, כיום אין דרך לעצור לחלוטין את שינוי האקלים, אלא רק להאט את קצב ההידרדרות. גם כאן יש הזדמנויות כלכליות מסחררות לטכנולוגיות, לחדשנות ולידע ישראלי. מדובר בהזדמנות בלתי חוזרת לאומת הסטארט-אפ להוביל את התעשייה העולמית באמצעות פיתוח טכנולוגיות התפלת מי ים, חיסכון ושימוש חוזר במים והשבת קולחים, פיתוח זני צמחים עמידים ליובש, חום ומליחות, חקלאות חכמה ומדייקת, פיתוח אמצעים להפקת ואגירת אנרגיה, ספיחת ואגירת פחמן דו-חמצני, שיטות מתקדמות לטיהור מזהמים באוויר ובמים, ועוד.
מדעני האקלים והסביבה בישראל מודעים היום הרבה יותר מאשר בעבר לתפקיד החשוב שיש להם בחברה הישראלית כגורם שלא יכול להסתפק רק בחקירת תופעות מדעיות, אלא כאזרחים שחייבים להחזיר לקהילה שלהם באופן ישיר ואפקטיבי. אי לכך, מדעני האקלים בישראל החלו להיפגש באופן מסודר במטרה לשתף את הידע שאותו צברו במרוצת השנים ולהעביר אותו למקבלי החלטות ולציבור הרחב.
המדענים קוראים להקמת ועדה מדעית עצמאית שתהיה משותפת לכלל מוסדות המחקר בישראל ושתייעץ לממשלת ישראל בנושא שינוי האקלים. הוועדה תכלול מדעני אקלים וסביבה מתחומים שונים, ותעסוק בהערכת שינוי האקלים והשפעותיו המקומיות, תתמוך ביישום מדיניות ממשלתית מבוססת מדע ותפעל לקידום ההיערכות של מדינת ישראל לשינוי האקלים ולעמידה בהתחייבויות הבינלאומיות לצמצום פליטות גזי חממה.
המדענים מתחייבים לרתום לפעילות הוועדה את הידע העשיר והמגוון של הקהילה המדעית, את הניסיון המקצועי המצטבר של חבריה, את הקשרים הענפים שהם רקמו ברחבי העולם ואת הרצון הכן שלהם לתרום להתמודדות עם שינוי האקלים בישראל.
השבוע, במקביל לאירועי ועידת האו"ם לשינוי האקלים שייערכו בבון, גרמניה, תתקיים באוניברסיטת תל אביב ועידת האקלים השנייה, שבה ייפגשו גורמים שונים, מהאקדמיה, מהממשל מהתעשייה ונציגי ציבור כדי לדון בדרכים לקדם את הפעילות בישראל לנוכח משבר האקלים העולמי. פרטים נוספים על התארגנות המדענים תוכלו למצוא באתר: climatechangeisrael.org
ד"ר נטע ליפמן היא מנכ"לית האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
לפנייה לכתב/ת 
