אתם חברים של הילדים שלכם? זה הנזק לטווח הארוך
לאיש אין כוח להתעסק עם ענייני משמעת בבית, לקבוע חוקים ולוודא שהילדים מתנהגים כמו שצריך, אבל זה חלק מעסקת החבילה של ההורות. מה ההבדל בין הצרכים לרצונות של הילדים ומתי תדעו שהגיע הזמן לקווים אדומים?
הורים רבים מחליטים במודע או שלא במודע להיות החברים של הילדים שלהם. זה מתחיל מכוונה טובה ומרצון טוב - אנחנו רוצים שהילדים שלנו יהיו קרובים אלינו, יספרו לנו את אשר על ליבם וישתפו אותנו כמה שיותר בחייהם האישיים. אנחנו גם לא ממש אוהבים להתעסק עם ענייני משמעת, להגביל ולקבוע חוקים וכללים ולאכוף אותם, זו עבודה קשה. ביננו, למי יש כוח להתעסק עם הדברים האלה כאשר החיים שלנו כל כך עמוסים?
אנחנו רצים ביו העבודה לבית, מנסים להיות הכי טובים בכל התפקידים שלנו, למלא את כל החובות, להסיע לחוגים, להיות זמינים במיילים ובנייד לשיחות, עניינים ועוד ועוד. אין לנו רגע דל ואין זמן. התחושה היא שאנו רצים במרוץ החיים ומנסים להיות הורים הכי טובים שאנו יכולים בתוך כל הלחץ הזה.
הבעיה מתחילה כך - הילדים שלנו מתבגרים הרבה יותר מוקדם. ניתן לראות את ניצני גיל ההתבגרות כבר בגיל שמונה או תשע. זו תקופה מאתגרת כי אנו עוד לא קולטים איך הילד הקטן והמתוק שלנו הגיע כל כך מהר לגיל הזה שבו הוא כבר לא כל כך איתנו. הוא לא מקשיב, עושה מה שבא לו, מתחצף, מדבר לא יפה ומתנהל בעולם כאילו הוא בן 20 מינימום. המוטו הוא "אל תתערבו לי בחיים".
בשלב הזה בדרך כלל אנחנו מבינים שמשהו כאן צריך להשתנות, ואם לא נעצור את זה עכשיו המצב יכול להידרדר. לפעמים זה קורה יותר מאוחר ובשלבים יותר קיצוניים.
תנהיגו ותכוונו את הילדים
הורים יקרים, אתם לא יכולים להרשות לעצמכם להיות בתפקיד ה"חברים" של הילדים, כי אז אין מי שיעשה את התפקיד החשוב מכול: להיות ההורים של הילדים הללו. ילדים זקוקים להורים שהם כמו מנהלים - יש להם חזון, יש להם דרך, יש להם ראייה רחבה, והם רואים את טובתם של ילדיהם לטווח הרחוק.
זה משרה על הילדים המון ביטחון לדעת שהם יכולים לסמוך עליכם שתשמרו עליהם, תעצרו אותם אם צריך, תכוונו אותם, תנהיגו אותם ותתמידו בזה מתוך אמונה גדולה שאתם פועלים למען טובתם ורואים לנגד עיניכם את האנשים שאתם מגדלים.
אתם הרי רוצים לגדל ילדים שידעו לתפקד בחברה, שיהיו להם חוסן נפשי וכלים להתמודדות עם אתגרים ומכשולים בחיים, ואת זה אתם צריכים להעניק להם דרך ההורות שלכם.
קראו עוד:
האימהות של ועד כיתה חושפות את כל הסודות
למה הילד שלכם כועס ומה אפשר לעשות עם זה
לא חייבים מפעיל: יום הולדת לבת 3
לא צריך לממש כל רצון של הילד
הורים שהם בעמדת חברים מאבדים את סמכותם בשלב הכי קריטי בחייהם של הילדים - שלב גיל ההתבגרות, שבו הם מחפשים במי למרוד ועל מי להישען. הם צריכים לדעת שאתם לא מוותרים עליהם ולא מוותרים על תפקידכם החשוב מכול - להיות הוריהם בכל מובן המילה. זה אומר לוותר על הצורך שהילדים "יאהבו" אותנו או יגידו לנו כמה אנו נהדרים.
אנחנו לא צריכים לחכות לאישור מהם שאנו בסדר. את זה אנחנו נראה כשיגדלו ונראה איזה בני אדם גידלנו. את הפירות נקצור בעתיד. כעת תפקידנו לבסס את הסמכות שלנו, ואין הכוונה כאן למשטר דיקטטורי או לקיצוניות אחרת. הכוונה לסמכות חיובית המבוססת על קשר של אמון וקרבה, סמכות שהיא מאוד קשובה לצרכים של הילדים ולטובתם העתידית. שימו לב שכתבתי "צרכים" ולא "רצונות". יש הבדל מהותי בין שני הדברים, ובשביל זה אנו כאן, כדי להבחין בין השניים.
לא צריך לממש כל רצון רגעי של הילדים, ועלינו מוטלת האחריות לנסות להבין מהם הצרכים הרגשיים של ילדינו. אחד הצרכים הרגשיים הוא הבנה וקבלה של מי שהם ומבט אוהד של המבוגר המשמעותי שמגדל אותם. צורך נוסף זה לדעת בתוך תוכם שיש מבוגר אחראי ששומר עליהם ודואג להציב את הקווים האדומים במקומות הנכונים. שומר עליהם מעצמם לפעמים, מהאימפולסיביות שלהם ומהצורך בסיפוקים מיידיים.
אל תלכו אחרי העדר
אל תפחדו לעמוד על שלכם, להחליט החלטות ולקבוע כללים בבית. אם לא תעצרו אותם, חיי הבית יהפכו לבלגן שלם. המסכים ינהלו לכם את החיים, ולא תהיה תקשורת. לא יהיה סדר בבית ולא תצליחו לממש את רצונותיכם עבור המשפחה שלכם. נכון, זו עבודה מאתגרת להיות הורים, ואף אחד לא אמר שזה קל, במיוחד היום, עם כל האתגרים המיוחדים שהוסיפו המסכים ואורח החיים המודרני.
אל תוותרו על העקרונות שלכם ואל תלכו אחרי העדר. שבו וחשבו אילו ילדים אתם רוצים לגדל, מה הערכים שחשוב לכם להנחיל להם, ואיך אתם הולכים להפוך את כל זה למציאות.
יש לכם יכולת להשפיע באופן מיטבי על ילדכם ועל הבית, והשינוי מתחיל בכם. קחו יוזמה, הקדישו לזה זמן וחשיבה, ולאט-לאט, בצעדים קטנים, הכניסו את השינויים לחייכם ולחיי המשפחה.
בהתחלה זה ייראה כאילו הילדים לא מרוצים כל כך, אבל בסופו של דבר הם יהיו ילדים ומבוגרים הרבה יותר מאוזנים ויהיו הרבה יותר שבעי רצון מחייהם. גם הקשר ביניכם יהיה הרבה יותר חם וקרוב. אל תחכו עם זה, התחילו עכשיו להנהיג את משפחתכם. זו המתנה הכי נפלאה שתוכלו להעניק לילדיכם ולעצמכם.
הכותבת היא מנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים, מנחה את תוכנית הליווי "הורים מחוברים" וסדנאות לתקשורת בין הורים למתבגרים
כמה כללים שיעזרו לכם לשים גבולות לילדים:
לפנייה לכתב/ת 
