"לא היית בשייטת". מאבק החייל שנפגע בקישון

חולה סרטן בן 58, שנחשף לנחל בשירותו הצבאי, לא זכה להכרה כנכה משום שלא שירת בשייטת או בילת"ם. ביהמ"ש הורה לבחון שוב את המקרה

עו"ד יואב צח-וכספורסם: 13.11.17 , 07:32

ועדת הערעורים בבית משפט השלום בראשון לציון הורתה לאחרונה למשרד הביטחון לדון מחדש בעניינו של חולה סרטן ערמונית כבן 58, שנחשף למימי הקישון בעת שירותו הצבאי בחיל הים. ראש הוועדה, השופט ד"ר גיא שני קבע שחרף התנגדות קצין התגמולים, הוא מחויב לנהוג בערכיות ולא להישען רק על קריטריונים טכניים.

ב-2003 קבעה ועדת שמגר שני מסלולי הכרה בחיילים שלקו בסרטן עקב חשיפה למימי הקישון: "המסלול הירוק" שמזכה צוללנים כבדים בהכרה אוטומטית כנכי צה"ל, ו"המסלול הפרטני" לחיילים שהחשיפה שלהם הייתה ברמה נמוכה יותר – ובמסגרתו עליהם להוכיח שהמחלה קשורה לשירות הצבאי.

תביעה

ביהמ"ש: תנאי שירות בצבא גרמו לסכיזופרניה

מערכת PsakDin

צעיר לקה בהתקף נפשי כששירת בצה"ל והשתחרר כעבור 9 חודשים. השופטת כמאלה ג'דעון חייבה את משרד הביטחון להכיר בכך כנכות צבאית

ביהמ"ש: תנאי שירות בצבא גרמו לסכיזופרניה

כשבע שנים לאחר מכן קבעה ועדת שני שיתאפשר לחיילים נוספים להיכנס למסלול הירוק, בתנאי שהם עומדים בארבעה תנאים: חשיפה משמעותית למים מזוהמים; שייכים ליחידות ילת"ם ושייטת 13; חלו במחלה ממארת שיש לה קשר לחשיפה למי הקישון, ותקופה מינימלית בין החשיפה לבין גילוי המחלה (לפני גיל 55).

ב-2012 הרחיבה "ועדת כהן" את מעגלי הזכאות, וקבעה כי יש לכלול במסלול הירוק חיילים מחילות נוספים כמו צוערי קורס חובלים למשל. באותה שנה ביקש המערער, ששירת לפני כ-30 שנה בחיל הים, שיכירו בו כנכה צה"ל עקב סרטן הערמונית שהתגלה בגופו באותה שנה. ב-2015 דחה קצין התגמולים את בקשתו משום שהחיל אליו השתייך לא נכלל במסלול הירוק והוא "לא הוכיח קשר סיבתי בין תנאי השירות לבין הסרטן" – בהתאם למסלול הפרטני.

בערעור נטען שהוא זכאי להיכלל במסלול הירוק, משום שחשיפתו למי הקישון לא הייתה פחותה מזו של חיילי השייטת והילת"ם, כפי שמעידים מסמכים שהגיש למשרד הביטחון. אלא שקצין התגמולים עמד על שלו והתעקש ששיוכו היחידתי של המערער לא מאפשר להכניס אותו למסלול הירוק.

"העיקרון הערכי"

אבל בפסק דין חריף הדגיש השופט גיא שני שהמערער קיים את כל תנאי הכניסה למסלול הירוק למעט ההשתייכות ליחידות הספציפיות, ולא ייתכן שקצין התגמולים ידחה אותו רק בגלל עניין טכני שכזה, מבלי שיטרח לעיין בשלל הראיות שהציג לכך שנחשף למי הקישון לא פחות מחיילי הילת"ם והשייטת.

השופט הבהיר שקביעותיהן של הוועדות לאורך השנים לא נועדו לשלול זכאות אוטומטית על פי השיוך היחידתי. זו הסיבה שהוחלט בוועדת כהן להחיל את הקריטריונים של המסלול הירוק גם על חיילי יחידות אחרות, בהתאם לרמת החשיפה למים המזוהמים. מכאן שיש לאפשר לחיילים להציג ראיות לגבי רמת החשיפה, גם אם לא שירתו באחת היחידות שציינו הוועדות.

באותו הקשר ציין השופט שני את דבריו של שר הביטחון לשעבר, שאול מופז, שהכריז ב-2003 כי יישום המלצות ועדת שמגר חייב להתבסס על "העיקרון הערכי". הוא מתח ביקורת על התנהלותו ה"טכנית" של קצין התגמולים והבהיר שאם ימשיך לבחון חיילים לפי המדד היחידתי, הוא עלול להביא למתן יחס שונה לאלה שמבחינה מהותית וערכית ראויים לאותו יחס.

לנוכח הדברים האמורים ביטל השופט שני את החלטת קצין התגמולים והורה על החזרת עניינו של המערער לבחינה מחודשת. משרד הביטחון חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.