מנהלת בי"ס סיפרה שקרים על הורה ותפצה

אב לתלמיד מתח בפייסבוק ביקורת על המנהלת, שבתגובה סיפרה שפוטר עקב מעילה. תביעות דיבה הדדיות הסתיימו בחיוב המנהלת ב-25 אלף שקל

עו"ד יצחק יונסיפורסם: 10.11.17 , 09:13

בית משפט השלום בראשון לציון הכריע לאחרונה בתביעות דיבה הדדיות: מצד אחד עמד הורה לתלמיד בית ספר יסודי ברמלה שטען כי המנהלת הפיצה עליו שקרים באוזני חבר ועד ההורים, ומצד שני טענה המנהלת שאותו הורה פרסם עליה פוסטים משמיצים בפייסבוק של שר החינוך לשעבר, שי פירון. השופט אבי סתיו קבע כי בעוד שהפוסטים של האב מהווים הבעת דעה מותרת, דברי המנהלת הם לשון הרע, ועליה לפצות אותו ב-25 אלף שקל.

הסכסוך בין הצדדים החל ב-2013 לאחר שהאב, שגם הוא היה חבר בוועד ההורים, הסיק מהדו"ח הכספי של בית הספר ששנת הלימודים תשע"ג הסתיימה בגירעון של 24 אלף שקל, לעומת יתרה של 30 אלף בשנה שעברה.

משפט

צעקה על הפלסטיקאי שהוא "רוצח" - ותפצה

עו"ד ליאור שבי

לקוחה שלא הייתה מרוצה מטיפול למילוי שפתיים הטרידה שוב ושוב את הרופא שלה. בית המשפט קבע שהיא תשלם לו 25 אלף שקל על לשון הרע

צעקה על הפלסטיקאי שהוא "רוצח" - ותפצה

לטענתו, ניסיונו לברר את פשר הנתונים מול בית הספר, העירייה ומשרד החינוך עלה בתוהו, ולכן פרסם שורת פוסטים בדף הפייסבוק של השר פירון, ובהם טען שהמנהלת אחראית ל"התנהלות כספית שערורייתית".

במקביל גילה האב שהמנהלת דיברה עליו עם חבר אחר בוועד ההורים, וטענה שהוא מאשים אותה במעילה משום שהוא עצמו פוטר מעבודתו עקב מעילה בכספי החברה שבה עבד.

מכאן הוגשו לבית המשפט תביעות הדיבה ההדדיות: האב דרש פיצוי של 100 אלף שקל (כפל הפיצוי לפי חוק לשון הרע) בטענה שדברי הכזב שאמרה עליו המנהלת נועדו לפגוע בו בכוונה. מנגד תבעה המנהלת פיצוי זהה, בטענה שהפוסטים של האב פגעו בשמה הטוב והותירו על הקוראים את הרושם שהיא גנבת.

תחושה סובייקטיבית אינה לשון הרע

השופט אבי סתיו פתח את פסק הדין בהכרעה בתביעת המנהלת. הוא ציין שהאמין לה שנפגעה מהפוסטים, אך תחושתה הסובייקטיבית אינה מעידה על כך שמדובר בלשון הרע. בחינה אם פרסום מסוים נחשב ללשון הרע, קבע, צריכה להיגזר על בסיס אובייקטיבי – מה האדם הסביר יסיק מהטקסט.

הוא סבר שאדם אובייקטיבי שייחשף לפוסטים לא יסיק בהכרח שהמנהלת שלחה ידה בכספי בית הספר. לשיטתו, לכל היותר מדובר כאן בהבעת דעה אישית שלצדה צוינו "עובדות יבשות" שכללו חישובים מספריים של עלויות הפעילויות של התלמידים בשנת הלימודים הרלוונטית – שלא הוכחו כשגויים. לאור כל האמור, תביעת המנהלת נדחתה.

מנגד, תביעתו של האב התקבלה לאחר שהשופט סתיו האזין להקלטת שיחת הטלפון שהתנהלה בין המנהלת לבין חבר ועד ההורים ולעדותו. הוא דחה את טענת המנהלת שלפיה מדובר ב"זוטי דברים", שכן לטעמו מדובר בפרסום שיש בו "באופן ברור" כדי להשפיל ולבזות את האב ואף לפגוע בעיסוקו.

בבואו לקבוע את גובה הפיצוי לאב נתן השופט משקל לכך שהדברים נאמרו בשעה שהמנהלת הייתה בסערת רגשות עקב הפרסומים בפייסבוק, והושמעו רק באוזני אדם אחד, שלא האמין להם. לפיכך, השופט העמיד את הפיצוי על 25 אלף שקל בלבד, כולל שכר טרחת עו"ד.