רב עם הבוסית, עבר אירוע מוחי - ויוכר כנפגע עבודה

טבח במרכז לקשיש נלקח לביה"ח אחרי שהמנהלת איימה לפטר אותו. חרף התנגדות הביטוח הלאומי, בית הדין קבע שיש קשר בין העימות לאירוע המוחי

מערכת PsakDinפורסם: 12.11.17 , 07:21

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הורה לאחרונה לביטוח הלאומי להכיר כנפגע עבודה בטבח ב"מרכז יום לקשיש" בפתח תקווה, שלקה באירוע מוחי זמן קצר אחרי ריב קשה עם המנהלת שלו. השופטת רוית צדיק שוכנעה שקיים קשר בין הלחץ הנפשי שהותירו בו הוויכוח ואיומי המנהלת בפיטורים לבין הידרדרות מצבו הרפואי.

בשנים 2012-1996 הועסק הטבח בסניף כעובד עצמאי. האירוע התרחש בינואר 2012 והתחיל בהאשמות שהטיחה בו מנהלת המרכז בנוגע לטיב האוכל. ההאשמות התגלגלו לוויכוח קשה שנפרש על פני יומיים. ביום הראשון היא איימה שתחליף את שירותיו בקייטרינג, ובמהלך היום השני גילה הטבח שמנכ"לית העמותה תומכת בעמדת המנהלת – דבר שהעצים את תחושותיו הקשות בנושא. כשעה לאחר מכן הוא חש ברע והובהל באמבולנס לבית חולים, שם אובחן כסובל מאירוע מוחי.

תביעה

עבר התקף לב בוויכוח – ויוכר כנפגע עבודה

עו"ד יהושוע בלנגה

קבלן שיפוצים התעמת בקללות וצעקות עם עמית לעבודה ולאחר מכן עבר ניתוח מעקפים. שופט חייב את ביטוח לאומי להכיר באירוע כתאונת עבודה

עבר התקף לב בוויכוח – ויוכר כנפגע עבודה

זמן קצר לאחר המקרה פנה הטבח לביטוח לאומי כדי שיכיר בו כנפגע עבודה אולם פנייתו נדחתה. הוא לא ויתר וב-2014 הגיש באמצעות עו"ד בארי קפלן תביעה להכיר בו כנפגע עבודה.

לטענתו, האירוע המוחי נגרם בעקבות הריב עם למנהלת המרכז. תחושותיו הקשות והזמן הקצר שחלף מתום הוויכוח ועד להתרחשות האירוע המוחי, טען, מעידים על הקשר הישיר ביניהם ומשכך - מדובר בפגיעה בעבודה.

מנגד, הביטוח הלאומי ניסה באמצעות עו"ד רונית סגל לנתק את הקשר בין הריב לבין האירוע המוחי. כך למשל, נטען שהתובע היה שרוי במתח נפשי זמן ממושך עוד לפני כן, מה גם שהקשר בין מתח נפשי לבין אירוע מוחי נבדק חלקית ולא בוסס בספרות הרפואית. עוד צוין שהתובע – שחווה בעבר מוות קליני וידוע כמעשן כבד – היה בעל סיכון גבוה ללקות באירוע מוחי בכל מקרה, ומשכך יש לדחות את התביעה.

אולם השופטת רוית צדיק התרשמה שהריב עם המנהלת נחשב לאירוע חריג במקום העבודה, ומינתה מומחית על מנת שתבחן אם האירוע המוחי התרחש כתוצאה מאותו עימות.

המומחית העריכה שחרף עברו הרפואי של התובע, סיכוייו ללקות באירוע מוחי באותה התקופה עמדו על כ-6% – שיעור הדומה בממוצע לסיכוייהם של גברים אחרים בני גילו. בנוסף, היא קבעה שהגיוני שהאירוע המוחי התרחש כתוצאה מהלחץ הנפשי שבו היה שרוי התובע בעקבות הריב, וזאת לאור סמיכות הזמנים (פחות משעתיים).

מאחר שחוות דעת המומחית בעניין הייתה מקיפה ולא התעלמה מעברו הרפואי של התובע, השופטת צדיק אימצה אותה וקבעה שקיים קשר בין הלחץ הנפשי שגרם הריב עם המנהלת לתובע לבין האירוע המוחי שחווה בעקבותיו.

לפיכך, התובע הוכר כנפגע עבודה והביטוח הלאומי חויב בתשלום שכר טרחת עו"ד בסך 6,000 שקל.