ציונות 2017: התכנית שתגרום לכסף היהודי להמשיך לזרום לישראל
מטרתה של תכנית "תגלית אקסל" היא לסמן את כוכבי העתיד היהודים של הכלכלה האמריקאית בתחילת דרכם ולגרום להם להכיר את "אומת הסטארט אפ" מקרוב, כך שירצו להשקיע בישראל "כשיהיו גדולים". האם הם נחשפים לכל צדדיה של ישראל וכיצד יכולים גם צעירים מישראל להשתלב בתכנית?
"אנחנו מנסים לזהות את מייקל סטיינהארט, לין שוסטרמן ופול סינגר הבאים (התורמים לתכנית "תגלית אקסל" חוץ ממדינת ישראל), ואנחנו צריכים להעצים אותם מבחינה אישית ומבחינת הקהילה העסקית שנספק להם כדי להגיע למטרה הזאת", כך מסבירה מנהלת "תגלית אקסל", נועה מאיר, את מטרות התכנית למנהיגות עסקית אשר נפתחה לפני שבע שנים תחת המטריה של ארגון תגלית, וכנס הבוגרים השנתי שלה נערך לפני כשבוע בניו יורק.
הנואמים המרכזיים בכנס השנה היו נגיד בנק ישראל לשעבר, סטנלי פישר, שסיפר לבוגרי התכנית על הכלכלה הישראלית, ומדוע ישראל תמשיך להיות תלויה בתמיכה הכלכלית של ארה"ב, וסנטור קורי בוקר מניו ג'רזי, אשר מוגדר על ידי חלקים מהמחנה הדמוקרטי בארה"ב כ-"אובמה הבא" וזכה למחיאות כפיים סוערות מהצעירים היהודים.
קיץ 2017 היה הקיץ השביעי בו התקיימה תכנית תגלית אקסל, המציעה מסלול עסקים ומסלול יזמות במסגרתם כ-55 סטודנטים ויזמים, אשר נבחרו מבין יותר מאלף מועמדים הלומדים באוניברסיטאות מובילות בארה"ב, מגיעים לישראל למשך 10 שבועות לצורך התמחות מקצועית בחברות מובילות במשק הישראלי, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה והכלכלה. תקציב התכנית עומד על כ-1.5 מיליון דולר בשנה, ולפני כשנה החליטה ממשלת ישראל על השתתפות המדינה במימון הפרויקט בנוסף למייקל סטיינהארט, לין שוסטרמן ופול סינגר, התורמים הפרטיים לפרויקט.
הישראלים "משתלטים" על התכנית
לכל סטודנט בתכנית העסקית מצוות משתתף או משתתפת ישראלים - סטודנטים לתואר ראשון וקצינים מיחידות מובילות בצה"ל. הישראלים, אשר כ-30 מהם הוטסו השנה במיוחד לכנס בניו יורק, לוקחים חלק פעיל בתכנית החינוכית ויוצרים קשרים אישיים עם המשתתפים מצפון אמריקה, וכך יכולים להנות מהזדמנויות ליצירת קשרים עסקיים. בתכנית היזמות של אקסל, חוברים שמונה ישראלים ,יוצאי יחידות מובילות בצה"ל ובוגרי המוסדות המובילים בארץ, ל-16 אמריקאים וכולם נכנסים לאקסלרטור של עשרה שבועות, במהלכם הם מקבלים כלים ליצירת חברת סטארט-אפ.
"מעבר להרחבת האופקים והפיתוח האישי, התכנית מהווה מקום מפגש למאות אנשים מוכשרים שעובדים או יעבדו בחברות המובילות בעולם". כך מספר אבידור ברטוב, משתתף ישראלי במחזור 2017 של התכנית, ואחד ממקימי חברת הסטארטאפ אקסוניוס (Axonius) יחד עם דין זיסמן, משתתף נוסף ותיק יותר בתכנית, ועופרי שור - שלושה בוגרי 8200. החברה גייסה 4 מיליון דולר וכיום יש לה 12 עובדים אשר אחת מהן היא שירה, מהנדסת תכנה ומשתתפת נוספת בתכנית.
מאיר מספרת כי השתלבות הישראלים בקהילה בצורה שכזאת לא נכללה בתכנון המקורי: "זה התחיל בזה שהוצמד ישראלי לאמריקאי כחבר/שותף שלא מתלווה לתכנית של ההתמחות, אלא רק לתכנית החינוכית בערב ולפן החברתי, כדי שהאמריקאים יוכלו להתחבר לישראל במסגרת התכנים החינוכיים והחברתיים. אך אז נוצר מצב שהאמריקאים הכירו בישראלים כחלק מהקהילה הזאת. והכל התחיל להתחבר. יש ישראלי שהשתתף בתכנית, פתח סטארטאפ ואנחנו שולחים אליו מתמחה בקיץ הבא, וכל הזמן יש הצעות עבודה חדשות בתוך הקבוצה".
רואים את "שומרי הסף" ומשתתפים בהפגנות על יוקר המחייה
התכנית החינוכית אותה מזכירה מאיר היא למעשה מה שאמור ליצור את החיבור הרגשי של האמריקאים לישראל בנוסף לעמיתיהם הישראלים, וככזאת תכניה נבחרים בקפידה. אך כאשר בוחנים את רשימת האירועים אשר היא כוללת, ניתן לראות כי באופן מעט מפתיע משולבים בה רוב גווניה הפוליטיים והחברתיים של ישראל.
בקיץ 2017, לצד פאנל על יהדות בהשתתפות ח"כ יהודה גליק (ליכוד) ורבנים רפורמיים, צפו הצעירים בסרט "שומרי הסף" אשר מביע ביקורת על מערכת הבטחון הישראלית, ופגשו את ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין. כמו כן השתתפו בפאנל שכלל את פרופסור נאפז מזל - סופר פלסטיני, וסעיד אבו שאקרה - מייסד גלריית אום אל פאחם לאומנות.
מאיר מסבירה: "כדי שהקשר יהיה אותנטי ויחזיק להרבה זמן הם חייבים לקבל את התמונה האמיתית. לקחנו אותם לנצרת והפגשנו אותם עם ערבים ישראלים שעובדים בהיי טק, ואנחנו מפגישים אותם עם כל אוכלוסיות המיעוטים בישראל, כולל חרדים ואתיופים ודרוזים וזה פותח להם וגם לישראלים את העיניים. וגם אם זה מעורר בהם כעס על סוגיה כזאת או אחרת, הם אומרים וואו, יש פה כל כך הרבה מגוון!".
"אנחנו אמנם תכנית ציונית כמובן אבל בתוך זה יש קשת רחבה. אנחנו אומרים להם - אתם תעזבו את ישראל עם יותר שאלות מתשובות. מצד אחד זה מתסכל אבל מצד שני אין דרך אחרת באמת להתחבר למקום. הם מקבלים שיחות קשות. מדברים איתם על כל הסוגיות הקשות וזה מייצר דיונים עם העמיתים הישראלים".
מעבר לנושא הפוליטי, חווים הצעירים, אשר חיים 10 שבועות בתל אביב גם את קשיי יוקר המחייה של הישראלים. בקי הפט השתתפה בתכנית במחזור הראשון לפני שבע שנים, אשר נערך בקיץ 2011 כאשר רחובות ישראל סערו ומחאת הקוטג' הייתה בכותרת. מכל החברות, הפט ביצעה את ההתמחות שלה בחברת תנובה: "ההתמחות הייתה בתנובה במהלך מחאת הקוטג , היו הרבה שיחות על יוקר המחייה והיו הרבה הפגנות. לא הבנתי בהתחלה על מה מדובר והמנהל שלי בתנובה היה בלחץ מזה".
"הלכנו להפגנות בכיכר רבין ולמחאה ברוטשילד אז יצא לנו להרגיש את המחאה והבין את הפוליטיקה הפנימית. יכולנו להבין את הכלכלה הפנימית ולראות שמצד אחד יש את אומת הסטראטפ אל מצד שני יש גם אנשים עניים".
"מי שלא מכיר את שוק ההיי טק הישראלי נמצא בפיגור עצום"
גלית קריפצ'ר (24) ממרילנד השתתפה בתכנית ב- 2014 וסיפרה גם היא על החוויה שלה בישראל: "אין ספק שהחיים בישראל אינם קלים. אך התפיסה שלי לפני שהגעתי לישראל הייתה שמירב האתגרים של הישראלים נוגעים רק לסכסוך הישראלי פלסטיני, ולכן הדבר הראשון שרציתי היה להבין ולדבר על הקונפליקט".
"מהזמן שביליתי בישראל והשיחות עם העמיתים הישראלים בתכנית, התחלתי להבין שהסכסוך הוא אכן אתגר גדול אבל ישראל היא הרבה יותר מזה. ואם אני רוצה להיות שגרירה אמיתית של ישראל עלי להבין גם את האתגרים היומיומיים שאיתם מתמודדים הישראלים כמו יוקר המחייה, פילוג פנימי שנובע מחלוקה למגזרים שונים. דור צעיר שאינו מרוצה מכיצד שהממשלה שלו מנהלת את המדינה ודורש שינוי".
קריפצ'ר סיפרה גם כיצד ההיכרות עם התרבות הישראלית סייעה לה בתפקידה כמשקיעה בחברת הון סיכון: "כל משקיע שלא מכיר את שוק ההיי טק הישראלי ולא חשב להשקיע בו נמצא בפיגור עצום. החידושים שקורים בישראל הם חסרי תקדים. באמצעות אקסל, פיתחתי רשת של קשרים עם משקיעים ויזמים בשוק הישראלי והאמריקאי, אבל חשוב יותר, הזמן ששהיתי בישראל עזר לי להבין את התרבות העסקית הישראלית כך שאוכל להבין טוב יותר כיצד לדבר עם היזמים".
זה לא סוד שדרך התקשורת הישראלית שונה משמעותית מזו האמריקאית, ואני חושבת שחלק משמעותי מהמשקיעים האמריקאים נרתעים בתחילה כאשר הם מדברים עם יזמים ישראלים בגלל הבדלי התרבות האלה".
סטנלי פישר ו"אובמה הבא"
הנואם הראשי בכנס, אותו ארגנו הבוגרים כמעט לבדם, היה נגיד בנק ישראל לשעבר, סטנלי פישר, אשר הודיע לפני כחודשיים על התפטרותו מהפדרל ריזרב האמריקאי מסיבות אישיות. פישר פרס את סיפור חייו כיהודי שהתחנך בחו"ל וסיפר על מה הביא אותו להיות נגיד בנק ישראל. בנוסף, פישר סקר בפני הצעירים את הבעיות בכלכלה הישראלית לתפיסתו. והתמקד בעיקר במערכת החינוך ה"רעה" בישראל ואמר כי "כששולחים תלמידים לארבע מערכות חינוך נפרדות לא יוצרים אומה אחת אלא אנשים שונים".
עוד טען פישר, כי שני נושאים נוספים שמעכבים את הכלכלה הישראלית הם אחוזי התעסוקה הנמוכים של גברים חרדים, ותהליך השלום שלא קיים יחד עם האיום האיראני. וכי שניהם יחד יוצרים תקציב ביטחון שלישראל קשה לעמוד בו. "ישראל תמשיך להיות תלויה בעזרתה של ארה"ב כדי לעמוד בנטל הביטחון".
נואם מרכזי נוסף היה הסנטור מניו ג'רזי, קורי בוקר, אשר מוכר פחות בישראל, אך במחנה הדמוקרטי בארה"ב יש מי שמסמן אותו כ"אובמה הבא". בנאומו דיבר בוקר על איך ניתן לעבוד עם יריבים פוליטיים ומדוע זה חשוב. בוקר השתמש בדוגמאות רבות מהתורה, הפגין בקיאות בעברית – "לשחרר לעולם חסד וצדקה", וקיבל מחיאות כפיים סוערות מהנוכחים.
המנחה הראשי של הכנס היה אייברי רוזן, בוגר המחזור הראשון של התכנית ב-2011. רוזן תיאר מה עשה עליו את הרושם המשמעותי ביותר במהלך שהייתו בישראל: "יצא לי לראות את השילוב המרשים של מחשבה יזמית ותחושה של 'דחיפות' שמייצרות את אומת הסטארטאפ הישראלית. אני עובד בחמש השנים האחרונות כמשקיע בסטארטאפים בצמיחה בחברת הון סיכון בארה"ב, ואני משתמש במיומניות שלמדתי בקיץ בישראל. החברים הישראלים שאיתנו הם אנשים מוכשרים בטירוף, וזה ממש מיוחד להיות חלק משיתוף פעולה אמריקאי ישראלי שכזה".
כאמור, מטרת התכנית היא לייצר את המשקיעים היהודים העתידיים בישראל ולאו דווקא לגרום להם לעשות עליה. אך ישנם יוצאי דופן, ואילן רגנבאום, משתתף נוסף בתכנית הוא אחד מהם. "ברוב החיים שלי, ישראל הייתה בשבילי דת ופוליטיקה. וזו הייתה הפעם הראשונה שגרתי לאורך זמן בתל אביב, וראיתי שיש תרבות, עסקים שאין בכל העולם. ובכלל סצינת הסטארטאפ הישראלית שנייה רק לסיליקון ואלי". רגנבאום חזר לארה"ב ואחרי שסיים את לימודיו החליט לעשות עליה: "אני לא 'חי בסרט' וראיתי את הקשיים שיש בחיים בישראל ויש מלא בעיות אבל הרגשתי שבישראל אני יכול לעשות משהו משמעותי ולא להיות רק בורג קטן כמו שהייתי בארה"ב. אקסל זו הייתה הפעם הראשונה שהבנתי שכאן אני אוכל באמת לעשות שינוי".
רגנבאום עבד בתחילה בקרנות הון סיכון ובסטארטאפים בישראל אך לאחר שקיבל צו גיוס לחצי שנה, המשיך לחתום עוד ועוד והיום הוא ראש מדור חדשנות בחיל האוויר הישראלי. רגנבאום הסביר על מערכת היחסים העסקית שנוצרה בין ארה"ב לישראל: "רוב האנשים באקסל הם אנשים שרואים בעיות ורוצים לעשות עם זה משהו, גם האמריקאים וגם הישראלים. ואני בטוח שהם ישלבו בזה את ישראל, מכיוון שהם מבינים שלהשקיע בישראל זו לא צדקה, זו הזדמנות עסקית".
לשאלה האם התכנית מצליחה לעמוד ביעדים והאם המממנים של התכנית כבר רואים תוצאות, עונה מאיר כי כרגע מדובר עדיין בסיפורי הצלחה ספוראדים, וכדי לראות אפקט לטווח ארוך צריך עוד קצת אורך רוח: "על קיר החלומות שהצבנו אחד מהבוגרים כתב שבעוד 10 שנים כל המרצים בכנס יהיו בוגרי אקסל. כשאנחנו נראה בעתיד שהצעירים האלה משקיעים מזמנם ומכספם במדינת ישראל אז נדע שהצלחנו".
הכתב היה אורח של פרויקט "תגלית אקסל" בניו יורק
לפנייה לכתב/ת 
