סותמים פיות
עינויים, מעצרים שרירותיים, העלמת אנשים ורדיפת הומוסקסואלים: המהפכה שהפילה את מובארק מהשלטון ב-2011 עוררה תקווה שמצרים תהפוך לדמוקרטית יותר. זה התחיל טוב, בבחירות חופשיות שבהן נבחר מורסי, אבל לא החזיק מעמד. איש "האחים המוסלמים" הודח בהפיכה צבאית על ידי הגנרל א-סיסי, שגם ירש אותו ומואשם בהפרת זכויות אדם ובמחיצת מתנגדיו
בסוף חודש אוקטובר הגיע נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי לביקור בן יומיים בפריז כדי לחתום על עסקאות כלכליות עם צרפת. אלא שבניגוד לקבלת הפנים החמה שזכה לה מעמיתו הצרפתי עמנואל מקרון ומאנשיו, נציגי ארגוני זכויות אדם בינלאומיים שהמתינו לא-סיסי בפריז הטיחו בו ביקורת קשה על מצב זכויות האדם בארצו.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
ארגון Human Rights Watch קרא לצרפת להפסיק להתעלם מההפרות החמורות של זכויות אדם במצרים, בדרך כלל מצד כוחות הביטחון, שמואשמים בשימוש נרחב ושיטתי בעינויים. "אי אפשר לטאטא עוד את מצב זכויות האדם הקשה במצרים מתחת לשטיח", אמרה בנדיקט ז'אנרוד, מנהלת סניף ארגון זכויות האדם בצרפת. ארגוני זכויות אדם נוספים שהצטרפו לביקורת נגד מצרים הם "אמנסטי אינטרנשיונל", "כתבים ללא גבולות" ו"הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם".
חוסיין באיום, פעיל "אמנסטי אינטרנשיונל" במצרים, אמר שהמטרה של הביקורת המשותפת שהוטחה בא-סיסי עם בואו לפריז היא העלאת נושא זכויות האדם במצרים לראש סדר היום העולמי, וצרפת היא ללא ספק המקום המתאים ביותר לעשות זאת. "הדיכוי המתמשך במצרים לא היה אפשרי אילולא הקהילה הבינלאומית הייתה עוצמת עין למה שמתרחש במדינה", אמר באיום. באיום ויתר ארגוני זכויות האדם קראו לנשיא צרפת להתייחס לסוגיית זכויות האדם במצרים, אך מטבע הדברים מקרון לא ממש עשה זאת, כדי לא להעכיר את אווירת הביקור החגיגי של הראיס המצרי אצלו בבית - דבר שעמד בניגוד להבטחת קמפיין הבחירות שלו שלא למכור נשק למדינות שלא מכבדות זכויות אדם.
אלימות מופרזת של כוחות הביטחון
הנושא של הפרת זכויות אדם במצרים אינו חדש. שנים רבות ספגה המדינה הערבית הגדולה בעולם ביקורת על שימוש באלימות מופרזת מצד כוחות הביטחון שלה, דיכוי של האופוזיציה, מעצרים שרירותיים, אי שוויון זכויות ועוד. לאחר מהפכת "האביב הערבי" במצרים ב-2011 קיוו במצרים שעם הדחתו של חוסני מובארק מהשלטון ישתפר מצב זכויות האדם במדינה ושהיא תצעד לעבר משטר יותר דמוקרטי, אבל תקווה זו התבדתה. ביולי 2013 הדיח א-סיסי, אז שר ההגנה ומפקד הצבא, את איש "האחים המוסלמים" מוחמד מורסי מהנשיאות בהפיכה צבאית. כעבור שנה הושבע הגנרל האהוד לנשיא מצרים לאחר שזכה בקלות בבחירות לנשיאות.
הדחתו הדרמטית של מורסי מהשלטון ומעצרו יצרו קרע גדול בין קהיר לבין ממשלו של ברק אובמה בארצות הברית. האמריקנים מתחו ביקורת על ההפיכה במדינה הערבית, ואילו המצרים טענו שזו בכלל מהפכה. תלוי את מי שואלים. ממשל אובמה ביקר גם את הניסיון לכאורה של משטר א-סיסי להשתיק כל מחאה נגדו - בעיקר מצד "האחים המוסלמים". אחד הרגעים המכוננים במאבק הזה היה הפינוי האלים של כיכר ראבעה אל-עדוויה בקהיר, סמל המחאה של "האחים המוסלמים" בבירת מצרים. לפי פרסומים שונים, מבצע הפינוי גבה את חייהם של מאות בני אדם.
הביקורת של ממשל אובמה והפגיעה בסיוע הביטחוני למצרים לא ממש הרשימו את א-סיסי ואנשיו. בזה אחר זה נעצרו במצרים בכירי "האחים המוסלמים". הנשיא המודח מורסי היה אחד מהם, ומלבדו נעצרו המדריך הכללי של התנועה האיסלאמית מוחמד בדיע וסגנו חיירת א-שאטר.
לא האחים של א-סיסי
מאז הדחתו של מורסי טלטלו את מצרים כמה פיגועי טרור במדינה, בהם בחצי האי סיני, שהוציאו לפועל גורמים ג'יהאדיסטיים וגורמים שתומכים ב"אחים המוסלמים". תגובת השלטונות בקהיר הייתה הכרזה מרעישה על "האחים המוסלמים" כעל ארגון טרור והוצאתם מחוץ לחוק. מאז מנסים השלטונות בקהיר לדכא כל גילוי של תמיכה בתנועה, בין היתר באמצעות מעצרים, משפטים וסיכול ניסיונות להפגין או למחות ברחובות נגד השלטון. "האחים המוסלמים" טוענים מאז 2013 שהשלטון שאליו הגיעו בדרך דמוקרטית ובבחירות חופשיות נשדד מהם ב"הפיכת דמים". משטר א-סיסי טוען מצידו שהוא נלחם בטרוריסטים ובתומכי טרור שמעוניינים לפגוע בביטחון הלאומי של מצרים.
עד כמה מחמירות הרשויות במצרים עם אנשי "האחים המוסלמים"? המדריך הכללי של התנועה מוחמד בדיע, למשל, נכנס לבתי המשפט ויוצא מהם בקצב מסחרר. באחד ממשפטיו הוא נידון לעונש מוות ביחד 683 מפעילי הארגון בגין מעורבות במהומות שפרצו במחוז מיניה בדרום מצרים לאחר הדחתו של מורסי. מלבד זאת נידון בדיע לארבעה מאסרי עולם - אחד מהם (120 שנות מאסר) לא ניתן לערעור. בחמש פרשות אחרות שבהן הוא נידון למאסרי עולם נוספים הוחלט לקיים משפט חוזר, ושני עונשי מוות שהוטלו עליו בוטלו. בקהילה הבינלאומית לא חסכו ביקורת מהשלטונות במצרים וממערכת המשפט במדינה הערבית על העונשים הכבדים לבדיע ולחבריו לתנועה.
בכלל, הטלת עונש מוות הפכה לדבר שבשגרה במצרים, ומאז הדחת מורסי הטילו בתי המשפט עונשי מוות בצרורות על מורשעים. בינתיים, בתקופת שלטונו של א-סיסי, יושם עונש המוות פעמיים בלבד: במקרה של מוחמד רמדאן, תומך "האחים המוסלמים", שתועד משליך ילדים מגג באלכסנדריה בזמן המהומות לאחר הדחת מורסי, ובמקרה של עאדל חבארה, שהוגדר כאחד הטרוריסטים המסוכנים ביותר במצרים בשנים האחרונות והורשע ברצח 25 חיילים ברפיח באוגוסט 2013.
גם על הכוונת: מובילי המהפכה שהפילה את מובארק
מעבר למאבק חסר הפשרות נגד הטרור ו"האחים המוסלמים", הרשויות במצרים מנהלות מלחמה גם נגד הפעילים למען הדמוקרטיה שהובילו להדחתו של מובארק מהשלטון ב"מהפכת 25 בינואר" ב-2011. בין היתר מאשימים את א-סיסי שמובארק, בני משפחתו ואנשיו משתחררים מהכלא בזה אחר זה, ואת מקומם מאחורי הסורגים תופסים דווקא הפעילים למען הדמוקרטיה, ביחד עם אנשי "האחים המוסלמים".
עלא אל-אסוואני, פובליציסט וסופר מפורסם במצרים, נודע כמי שאינו חוסך בביקורת על הנשיא א-סיסי וגם על תנועת "האחים המוסלמים". ב-2015 הוא כתב: "מה שנעשה לצעירי המהפכה, בהם עלא עבד אל-פתאח (מסמלי מהפכת 25 בינואר) ולאחמד דומה (פעיל אופוזיציה בולט) ולאחרים מראה שהמגמה של המדינה היא ללכת לכיוון של שלטון אבסולוטי ולחסל את הקולות המתנגדים".
עבד אל-פתאח ופעילים אחרים נידונו ל-15 שנות מאסר בגין מעורבותם בהפגנה שנערכה מול הפרלמנט. אל-פתאח וחבריו מחו על החוק המצרי החדש שאוסר להפגין ללא אישור. הם נעצרו ומייד הוגשו נגדם כתבי אישום, ואז נשלחו לכלא לתקופת מאסר ממושכת. בפברואר 2017, במשפט חוזר, המיר בית המשפט את עונשו של אל-פתאח לחמש שנות מאסר. גם עונשי המאסר של הפעילים האחרים הופחתו. בספטמבר האחרון מצא את עצמו אל-פתאח במרכזו של מחזה סוריאליסטי למדי, כשעמד למשפט נוסף בגין "ביזוי בית המשפט". יחד איתו בכלוב הנאשמים ישבו כמה מבכירי "האחים המוסלמים", שהועמדו גם הם לדין בגין אותו אישום.
חוקים מגבילים, עונשי מאסר כבדים
אחמד דומה, פעיל אופוזיציה בולט שגם השתתף בהתקוממות נגד מובארק, נידון בפברואר 2015 למאסר עולם בגין החזקת נשק קר ובקבוקי תבערה ותקיפה של אנשי ביטחון ומבנים ממשלתיים. העונש הכבד שהוטל על דומה נוגע למהומות שפרצו באזור בניין הממשלה והפרלמנט בקהיר ב-2011. דומה גם נידון לשלוש שנות מאסר בגין הפרת חוק ההפגנה החדש ולשלוש שנים נוספות בכלא בגין ביזוי חבר השופטים. כמו עבד אל-פתאח, גם דומה מערער על עונשו בימים אלה.
ארגוני זכויות האדם בעולם התגייסו להגנתם של הפעילים הפוליטיים במצרים ומחו על מעצרם ועל העונשים הכבדים שהטיל עליהם בית המשפט. ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל", למשל, אמר לאחרונה שמשפטו של אל-פתאח בגין ביזוי בית המשפט הוא ניסיון להשתיק כל ביקורת על הרשות השופטת במצרים.
אסירים הופשטו, עונו והותקפו מינית
הביקורת של "אמנסטי" מצטרפת לשורה ארוכה של דו"חות שפרסמו ארגוני זכויות אדם מצריים ובינלאומיים, המתקוממים על ההפרה החמורה של זכויות אדם במדינה הערבית. למשל, רק לאחרונה פרסם ארגון "משמר זכויות האדם" דו"ח נוקב במיוחד על העינויים שהם מנת חלקם של אסירים בבתי הסוהר במצרים.
ארגון זכויות האדם האשים את הנשיא המצרי א-סיסי שהתיר למנגנוני הביטחון לענות עצירים ואסירים. הדו"ח של הארגון התבסס על עדויות של 19 עצורים לשעבר ושל משפחות של 20 עצירים שכביכול עברו עינויים בין 2014 ל-2016. בעדויותיהם סיפרו העצירים על שיטות העינויים שעברו, בהן הפשטה, מכות, מכות חשמל, תקיפה מינית, השפלות ועוד. בארגון זכויות האדם טענו כי מאז הדחתו של מורסי מהשלטון ב-2013 הואשמו או נעצרו לפחות 60 אלף בני אדם במצרים בגין עבירות שונות. מאות בני אדם נעלמו ככל הנראה, ומאות נוספים נידונו לעונש מוות. רוב העצורים הם כאמור תומכי "האחים המוסלמים" ותומכיו של הנשיא המודח מורסי.
אם יש דבר שיכול להוציא את המשטר המצרי מכליו, זוהי האשמה בהפרת זכויות אדם. לכן כנראה מקרון לא תקף את א-סיסי בנושא בעת ביקורו האחרון בפריז, ולכן כנראה הגיבו המצרים בתקיפות לדו"ח האחרון של ארגון "משמר זכויות האדם".
דובר משרד החוץ המצרי, אחמד אבו זייד, פרסם הודעה שבה נאמר כי "הדו"ח הזה הוא פרק חדש בניסיון לפגוע ולהכפיש במתכוון מצד אותו ארגון שידוע באג'נדה הפוליטית שלו ובהשקפותיו המוטות, שמבטאות אינטרסים של גורמים ומדינות שמממנים אותו". הדובר המצרי גם האשים את ארגון זכויות האדם שהוא התעלם בדו"ח שלו מההתקדמות שהושגה בתחום זכויות האדם במצרים בשנים האחרונות. הרשויות במצרים לא הסתפקו בתגובה תקיפה נגד ארגון זכויות האדם, הן גם חסמו את אתר האינטרנט של "משמר זכויות האדם" בגלל הדו"ח החריף שפרסם.
דו"ח "אמנסטי": "מאות בני אדם הועלמו"
בדו"ח שפרסם ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" על מצב זכויות האדם במצרים לשנים 2017-2016 נכתב שהרשויות במדינה השתמשו במעצרים שרירותיים כדי לדכא הפגנות ומחאה, עצרו עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומפגינים והגבילו את פעילויותיהם של ארגוני זכויות אדם. "הסוכנות לביטחון לאומי (NSA) אחראית להעלמת מאות עצירים; קצינים ב-NSA וכוחות ביטחון אחרים עינו עצירים והתעללו בהם", נכתב בדו"ח של ארגון זכויות האדם הבינלאומי.
עוד נכתב ש"כוחות הביטחון המצריים השתמשו בנשק קטלני בפעולות שיטור רגילות ובאירועים שהם כמו הוצאות להורג ללא משפט. משפטים המוניים לא הוגנים נוהלו בבתי דין אזרחיים וצבאיים. הרשויות כשלו כשלא חקרו כראוי הפרות זכויות אדם ולא הביאו את מפירי הזכויות למשפט. נשים המשיכו להתמודד עם אלימות מינית. הממשלה המשיכה להגביל מיעוטים דתיים ולהעמיד אנשים לדין בגין הכפשת הדת. אנשים עומדים לפני מאסר בגין 'הוללות' רק בגלל הנטייה המינית שלהם. מאות פליטים, מבקשי מקלט ומהגרים נעצרו כשניסו לחצות את הים התיכון. בתי המשפט המשיכו להטיל עונשי מוות; הוצאות להורג יצאו לפועל".
"כתבי האישום" שמגישים ארגוני זכויות האדם נגד מצרים בזה אחר זה מעצבנים את השלטונות בקהיר - וגם אזרחים לא מעטים במדינה. עמר זכרייא, מתרגם מצרי, אמר ל-ynet כי "כל מה ש'אמנסטי' וארגוני זכויות אדם אחרים טוענים מפוברק ברובו. המערב נוקט מוסר כפול. מעניין מה היה קורה ואיך היו מגיבים לו הממשל בבגדד היה עושה לכורדים במשאל העם שלהם לעצמאות את מה שעשו הספרדים לקטלאנים במשאל העם שלהם. תראה מה ארדואן עושה לטורקים עם המעצרים, אז איך אפשר להשוות את זה אלינו?". זכרייא המשיך ואמר ש"האנשים פה ממש מעוצבנים על הדו"חות".
"התקפת מצב זכויות האדם במצרים - במימון קטאר"
עיתונאי מצרי שעובד בכלי תקשורת המזוהה עם המשטר נדרש גם הוא לסוגיה בשיחה עם ynet והפנה אצבע מאשימה לעבר "האויבת הגדולה של קהיר". "לגבי הנושא של זכויות האדם וכל הכתבות נגד מצרים בתקשורת המערבית - הכול במימון קטארי. קטאר היא מדינה נוראית", אמר העיתונאי בהתייחסו למדינה המפרצית, שמואשמת לא פעם כי היא מנצלת את עושרה הרב להתערבות בענייני מדינות אחרות.
ארגוני זכויות האדם מבקרים את מצרים גם על הצרת צעדיהם של ארגונים אזרחיים ולא-ממשלתיים בעקבות חוק חדש שמתיר לממשלה פיקוח הדוק יותר עליהם. הרשויות בקהיר גם מואשמות שהן רודפות את הקהילה הלהט"בית במדינה. רק לאחרונה עצרו כוחות הביטחון עשרות צעירים בחשד שהניפו את דגל הגאווה בהופעה של הלהקה הלבנונית "משרוע לילה". כמה מהעצורים, נטען בדיווחים, אולצו לעבור בדיקות אנאליות. בה בעת הכריז מוסד "אל-אזהר", האוטוריטה הדתית החשובה ביותר בעולם הסוני, על קמפיין נגד הומוסקסואליות ברחבי מצרים, ולא נראה שמישהו מהשלטונות עוצר אותו.
בנושא זכויות נשים במצרים, או יותר נכון היעדרן של זכויות נשים, עלו בשנים האחרונות לתודעה סיפורים על מילת נשים במדינה ועל בדיקת קרום הבתולין של מפגינות עצורות על ידי כוחות הביטחון. בדצמבר 2011 הורה בית משפט במצרים למנגנוני הביטחון להפסיק את הבדיקות האלה. מי שהגישה את התביעה לבית המשפט הייתה הצעירה סמירה איברהים, שטענה שהצבא כפה עליה לעבור בדיקת בתולין באפריל 2011 לאחר שנעצרה בהפגנת מחאה נגד שלטון מובארק. הנושא של מילת נשים, לעומת זאת, עדיין לא מטופל על ידי הרשויות, והמנהג האכזרי למול נשים צעירות כדי "להכשירן" לנישואים עדיין קיים.
איפה האופוזיציה?
את אחד הביטויים הגדולים ביותר לפגיעה בזכויות אדם ניתן למצוא גם במערכת הפוליטית במצרים, שמורכבת בעיקר מעושי דברו של הנשיא א-סיסי. מבלי ששמנו לב, בעוד כמה חודשים יחלפו ארבע שנים מאז נבחר א-סיסי לנשיא מצרים. הבחירות הבאות לנשיאות צפויות להיערך במאי 2018. א-סיסי לא הודיע עדיין אם בכוונתו להתמודד מחדש, אך תהיה זו הפתעה גדולה אם הוא יוותר על ריצה נוספת לאור העובדה שאין ממש אלטרנטיבות וששיעור התמיכה בו בציבור המצרי גבוה מאוד.
אף שא-סיסי עדיין לא הודיע רשמית על מועמדותו לנשיאות, יש מי שכבר התחיל להריץ אותו לכהונה שנייה רצופה. "כדי שנבנה אותה" הוא שם של קמפיין שהשיקו לאחרונה תומכיו של א-סיסי. איש התקשורת עמרו אדיב, שנחשב למקורב לשלטון א-סיסי, התייחס לקמפיין והפתיע בדבריו המעניינים. "האנשים שעושים את הקמפיין הזה חופשיים", הוא אמר. "אבל מה שמשגע אותי - איפה האנשים האחרים? בטוח יש אנשים שאינם מרוצים. איפה הם? נשארו קצת יותר מארבעה חודשים לבחירות. אז איפה מי ששוקל להתמודד? למה אף אחד לא מתמודד? המשטר במדינה הזאת דמוקרטי".
תגובתו של אדיב משקפת היטב את המצב במצרים, שבה אלטרנטיבה לא-סיסי לא נראית לעין - אם לא לוקחים ברצינות את האיש היחידי שהכריז בינתיים על מועמדותו לנשיאות, עורך הדין ופעיל זכויות האדם חאלד עלי. ב-2014 התמודד א-סיסי לנשיאות מצרים מול מועמד אחד בלבד - איש השמאל הנאצריסטי חמדין סבאחי. סבאחי קיבל 2.9 אחוזים מהקולות (735 אלף קולות), ואילו שר ההגנה לשעבר קיבל 92 אחוזים. לא כוחות. בסוף נובמבר נרשמה דרמה קטנה במרוץ לנשיאות מצרים כשאחמד שפיק, ראש הממשלה בתקופת חוסני מובארק, הודיע שירוץ לנשיאות ב-2018. שפיק הפסיד בבחירות ב-2012 בפער קטן מאוד (3 אחוזים) למורסי, ואם יתמודד מול א-סיסי הוא צפוי להיות מכשול לנשיא המכהן, אם כי יש המעריכים שהפופולריות של א-סיסי כה גדולה עד ששום מועמד, אפילו שפיק, לא יוכל לנצח אותו בבחירות.
הראיס ואין מלבדו
ייתכן שבנוסף לחאלד עלי, מי שינסה שוב את מזלו הוא סבאחי הנאצריסטי. אגב, עלי בן ה-45 עלה לכותרות במצרים כשהוביל בחודש ינואר את המחאה נגד העברת האיים בים האדום, טיראן וסנפיר, לידי סעודיה. המהלך שהוביל א-סיסי לאחר שחתם על הסכמי ענק עם מלך סעודיה סלמאן עבד אל-עזיז הוציא לרחובות המונים שטענו שמצרים נכנעת לענקית הנפט מהמפרץ הפרסי והופכת למדינת חסות של ריאד.
בימים האחרונים פורסם כי בנו של נשיא מצרים לשעבר אנוואר סאדאת, מוחמד אנוואר סאדאת, שהודח באופן חריג מהפרלמנט בפברואר 2017, בוחן אפשרות להיכנס למרוץ ודורש ערובות לכך שהבחירות יהיו נקיות וחופשיות.
על כל פנים, גם אם יהיו כמה מועמדים שיקראו תיגר על א-סיסי בבחירות לנשיאות במאי 2018, לא נראה שהנשיא המצרי ייתקל במכשול גדול בדרכו לכהונה שנייה בתפקיד. גם בתוך המערכת הפוליטית עצמה לא נתקל א-סיסי ביריבים רציניים. בבחירות האחרונות שנערכו לפרלמנט המצרי נרשמו שיעורי הצבעה נמוכים, אבל התוצאה - וזה הרי מה שחשוב - הייתה שבית הנבחרים מורכב בעיקר מסיעות שתומכות בנשיא מצרים. אפילו לסלפים האיסלאמיסטים ממפלגת א-נור, שתפסו את מקומם של "האחים המוסלמים" בפרלמנט לאחר שאלה הוצאו מהחוק, אי אפשר ממש לקרוא אופוזיציה אמיתית.
אף שלכאורה המצב מצוין מבחינתו, א-סיסי לא מפגין שאננות ומבין שמגזרים אחדים בציבור המצרי אינם מרוצים מהמצב הנוכחי ובייחוד לא ממצב הכלכלה. בקרב הלא-מרוצים בולט במיוחד הדור הצעיר, שבניו ובנותיו שואפים לעתיד טוב יותר, ליותר אפשרויות תעסוקה וחינוך. יש גם את הצעירים שמזוהים עם "מהפכת 25 בינואר", שמתמקדים יותר במצב הפוליטי ובמצב החירויות במצרים, והם טוענים כי אלה לא השתפרו בכהונתו של א-סיסי. גם קולה של תנועת "תמרוד", שהובילה ב-2012 את המחאה נגד נשיא מצרים דאז מורסי, כבר לא ממש נשמע.
לפנייה לכתב/ת 
