תביעה: האב נישל את ילדיו מנישואיו הראשונים

בן 67 הלך לעולמו והוריש את כל רכושו לילדיו מנישואיו השניים. אחיהם למחצה התנגדו לצוואה בטענה שלא היה צלול, אבל בית המשפט דחה אותם

עו"ד מיקו מנחםפורסם: 19.11.17 , 22:28

בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה התנגדות לקיום צוואה של גבר שהלך לעולמו לפני כשנתיים וחצי: הילדים מנישואיו הראשונים, שנושלו מהירושה, טענו לפגמים צורניים, אי כשירות והשפעה בלתי הוגנת, אבל השופטת שפרה גליק קבעה שטענותיהם לא הוכחו ושניכר מהראיות שהאב כתב את צוואתו מתוך מודעות מלאה.

במאי 2015 הלך האב לעולמו בגיל 67 לאחר מאבק בסרטן. הוא הותיר אישה וילדים מנישואים שניים ושני ילדים מנישואים ראשונים. בצוואה מינואר 2014 הוא הורה להעביר את רכושו לאלמנתו וילדיו מנישואיו השניים ונישל לחלוטין את ילדיו מנישואיו הראשונים. הילדים הזוכים הגישו בסוף 2015 תביעה לקיום הצוואה, ואילו הילדים המנושלים הגישו התנגדות.

תביעה

הוריש כסף ודירה בת"א לעוזרת הבית ולבנה

עו"ד אורי צפת

קשיש חשוך ילדים שנקשר לעוזרת שטיפלה בו השאיר אחריו צוואה ייחודית. קרוב משפחה שלו הגיש התנגדות, אבל בית המשפט דחה אותו

הוריש כסף ודירה בת"א לעוזרת הבית ולבנה

המתנגדים טענו שהצוואה לא משקפת את רצונו של אביהם, שהיא נחתמה תחת השפעה בלתי הוגנת, ושקיים בה פגם צורני מאחר שלא נכתב בה שהיא הוקראה למנוח. לדבריהם, האב למעשה לא ידע על מה הוא חותם, מה גם שבשל מצבו הרפואי היה מבולבל לחלוטין ולא כשיר לערוך צוואה. "המנוח לא היה נורמלי והצוואה לא הגיונית", כתבו. הם הוסיפו שאלמנתו נכחה במעמד כתיבת הצוואה ועובדה זו בלבד מספיקה כדי לפסול אותה.

הילדים הזוכים הכחישו מכל וכל את הדברים וטענו שמדובר בצוואה כשרה המשקפת את רצונו של אביהם, שבשנים האחרונות ניתק את הקשר עם ילדיו מנישואיו הראשונים.

ואכן, השופטת שפרה גליק דחתה את ההתנגדות וקבעה שהצוואה תקפה. היא ציינה שהעדים שבפניהם נחתמה הצוואה סיפרו שהיא הוקראה למנוח ומסקנה זו גם עולה מהקלטת שיחה בין האלמנה לבין בנו מנישואיו הראשונים. היא הבהירה שהעובדה שלא נכתב בצוואה שהיא הוקראה למנוח מהווה "פגם צורני מזערי" שניתן לתיקון על ידי בית המשפט ואינו פוגע בתקפותה.

באשר לטענת המתנגדים כי אביהם "לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה", הבהירה השופטת שמומחה מטעם בית המשפט קבע שאף שהמנוח סבל מסרטן, אין עדות שמצבו פגע בתפקודו הקוגניטיבי. היא הוסיפה כי הנתבעים לא ביקשו לחקור את המומחה ומכאן שחוות דעתו לא נסתרה.

"העובדה שהמנוח ביכר את ילדיו מנישואיו האחרונים על פני ילדיו מנישואיו הראשונים, אין בה כדי להעיד על כך שהמנוח לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה", כתבה בפסק הדין.

לדברי השופט גליק, הילדים גם לא הוכיחו השפעה בלתי הוגנת, וניכר שהאב היה טיפוס עקשן ועצמאי בהחלטותיו, שלא היה נותן לאיש להשפיע עליו. כמו כן, מחומר הראיות עולה תמונה של אדם פעיל, בעל קשרים עסקיים, משפחתיים וחברתיים ענפים.

עוד לדברי השופטת, אמנם האלמנה נכחה בזמן הקראת הצוואה אך הדבר לא הופך אותה למי שנטלה חלק בעריכתה. "אין בנישול ילדיו מנישואיו הראשונים משום נימוק לפסילת צוואתו", סיכמה.