משבר הביטוח הסיעודי: כל הפרטים על התוכנית החדשה
אילו ביטוחים סיעודיים קיימים כיום? מה יעלה בגורל הביטוחים הקולקטיביים? האם התוכנית שהוצגה אתמול תשפר את מצבנו אם נזדקק לטיפול סיעודי? וכמה זה יעלה לנו? כל התשובות לפניכם
מסיבת העיתונאים החפוזה שכינס אמש שר האוצר, בניסיון להכריז על פתרון למצוקת הביטוח הסיעודי בישראל, השאירה הרבה סימני שאלה.
על פי המתווה הלא מאוד מפורט שהוצג, נראה כי ניכר ניסיון להתחיל בשיקום משבר הסיעוד, אך עדיין בעיות רבות נותרו ללא מענה, כאשר גם באוצר לא ממש יודעים לתת תשובות למכלול הנושאים שעלו על הפרק בשבועות האחרונים.
למרות אי הבהירות, ננסה לעשות לכם סדר בכל הבאלגן הזה ולהבין – מהן הבשורות החדשות, כמה זה יעלה לנו, ובאילו תחומים לא ניתן עדיין מענה.
מהו המצב כיום?
קצבת הביטוח הלאומי נועדה לתת סיוע כספי לאדם שהגיע למצב שבו הוא אינו מסוגל לבצע פעולות בסיסיות יומיומיות. זאת כדי לסייע לו לעמוד בהוצאות הגבוהות של עלות הטיפול בו.
קיימות 3 רמות זכאות לסיוע מהביטוח הלאומי, בהתאם למבחני הכנסה. הרמות הללו מזכות בשעות טיפול שבועיות שנעות בין 9 ל- 22 שעות. לחילופין ניתן לקבל סיוע כספי (להעסקת מטפל זר) שיכול להגיע במקסימום עד לסכום של 3,400 שקל.
הזכאות הזו ניתנת לאדם שמטופל בבית. מי שמטופל במוסד סיעודי, יכול להיות זכאי לסיוע רק אם הוא עומד במבחן הכנסה במסגרתו נכללים בחשבון גם הכנסתו של המטופל וגם ההכנסות של ילדיו. במילים אחרות, הסיכוי לקבל סיוע מהמדינה במקרה כזה, אינו גדול.
המציאות היא שרוב החולים הסיעודיים מטופלים בבית. המשפחה לוקחת את מקסימום השעות שהיא יכולה לקבל מהביטוח הלאומי (או בשעות מטפל או בכסף), את שאר השעות מממנים בני המשפחה, או עושים תורנויות בעצמם.
כך, נכון להיום, החולים הסיעודיים ובני משפחותיהם עוברים מסכת ייסורים קשה, הן בירוקרטית והן כלכלית בשנים הקשות הללו. עלות הטיפול בקשיש סיעודי נעה סביב כ-8,000-10,000 שקל בבית וכ-15,000 שקל במוסד סיעודי.
מענה כלכלי למצב הזה ניתן למצוא, לפחות באופן חלקי, ברכישה של ביטוח סיעודי (מבעוד מועד) שיעניק תוספת כספית במקרה בו אדם הפך לסיעודי.
אילו ביטוחים קיימים?
בגדול, ניתן לחלק את הביטוח הסיעודי הקיים כיום ל-3 סוגים – ביטוח סיעודי הנרכש באמצעות קופות החולים. ביטוח סיעודי פרטי שאדם רוכש ישירות מחברת הביטוח וביטוח סיעודי קולקטיבי אליו ניתן להצטרף בדרך כלל במסגרת חלק ממקומות העבודה.
הביטוח המוצע באמצעות קופות החולים מעניק במקרה סיעודי, סכום חודשי שנע בין 3,500 ל-5,500 שקל בחודש, למשך 5 שנים. גובה הסכום נקבע לפי גיל ההצטרפות לביטוח – ככל שמצטרפים מוקדם יותר הסכום גדול יותר. הביטוח ניתן חינם עד גיל 18 ומגיל 18 העלות עולה עד לסכום מקסימאלי של 190 שקל בחודש (בגילאים המבוגרים).
הביטוח הפרטי מאפשר קבלת תשלום חודשי במקרה סיעוד, כאשר הפרמיה נקבעת בהתאם לגובה הכיסוי החודשי, משך הזמן שהיא משולמת וגיל ההצטרפות לביטוח. ככלל, מחיר הפוליסה יקר מאוד. כדי להצטרף לביטוח נדרשת בחינה רפואית של הפונה (הליך חיתום).
ביטוח נוסף הוא הביטוח הקולקטיבי, ששלל הפגמים שקיימים בו הציפו למעשה את המחדל הגדול בביטוח הסיעודי בישראל.
מה היתה הבעיה עם הביטוח הסיעודי הקולקטיבי?
להבדיל מביטוח סיעודי פרטי, לביטוח הקבוצתי (קולקטיבי) יש מאפיינים ייחודיים - בביטוח הזה כל המבוטחים משלמים סכום פרמיה זהה ונמוך והם לא נדרשים לעבור סינון רפואי (חיתום). המחיר הזה לא משקף באמת את הסיכון האמיתי של אותם מבוטחים. כלומר מבוטח בגיל 70 יכול לשלם פרמיה של 30 שקל בחודש, בעוד בביטוח הפרטי, לצורך השוואה, הפרמיה יכולה להגיע למאות שקלים בחודש.
הביטוח הזה גם מתחדש כל מספר שנים (בדרך כלל שלוש שנים) ובניגוד לביטוחים האחרים, אינו מקנה שום זכויות לעתיד, למי שהיה מבוטח.
בגיל שבו הסיכון להפוך לסיעודי באמת גבוה, אותם מבוטחים כבר "נפלטים" למעשה מהביטוח הקולקטיבי, כאשר האפשרות לרכוש פוליסה פרטית היא פשוט לא אופציה כי היא תהיה יקרה מאוד. הפוליסה הזו, כפי שקבע מבקר המדינה, למעשה ריקה מתוכן. מדובר במחדל שנמשך כבר עשרות שנים. עצם יצירת פוליסות הביטוח הסיעודי הקבוצתי נולדה בחטא וכפי שכתב מבקר המדינה, המפקחים והמפקחות על הביטוח לדורותיהם נתנו למחדל להימשך.
מהו הפתרון עליו הכריזו אתמול?
למעשה קשה לומר שההכרזה אמש נתנה פתרון לבעיית הביטוח הסיעודי בישראל. היא אפילו לא נתנה מענה מלא לאותו מחדל הקשור בביטוחים הקולקטיביים. עם זאת, המהלך כולל מספר פתרונות נקודתיים שנועדו להקל את מצבם של הקשישים הסיעודיים בישראל.
הצעד הראשון הוא תוספת שעות לטיפול סיעודי בבית (בהתאם למבחנים) של עד כ-40% בכמות שעות הטיפול שיינתנו לקשישים במצב הסיעודי הקשה ביותר, כאשר הסכום המקסימלי של זה (למי שירצה לקבל את הסיוע בצורה של קצבה כספית, בתשלום לעובד זר) יעמוד על כ-5,000 שקל בחודש. במקרה של מטפל ישראלי תינתן עוד תוספת שעות.
למעשה, יתווספו 3 רמות זכאות לסיוע סיעודי (כלומר בסך הכל יהיו 6 רמות). כך יהיה גם רובד חדש לקצבת הסיעוד שיינתן לקשישים ברמת תפקודית גבוהה (כלומר הקטנת הרף של מבחן הסיעוד). מדובר בתוספת של עד 1,000 שקל בחודש, ברמת הזכאות הנמוכה, שתינתן על פי מבחני הכנסה.
נקודה נוספת היא ביטול מבחני ההכנסה של ילדי המטופלים הסיעודיים – מציאות מקוממת אותה הזכרנו קודם, לפיה כיום הכנסות ילדי המטופלים נלקחות בחישוב הזכאות לקבלת סיוע.
הטבה נוספת שלה למעשה אין קשר לתחום הסיעוד, היא הכנסת טיפולי שיניים לקשישים מעל גיל 75 לסל הבריאות – על מנת להקל את ההוצאה הכספית על טיפולים רפואיים לקשישים בישראל. מדובר בנושא אותו מנסה שר הבריאות יעקב ליצמן לקדם כבר מספר שנים והוא הצליח להכניס אותו כחלק מהחבילה.
שינויים ושיפורים נוספים קשורים להגדלת המעורבות והאחריות של קופות החולים כלפי אוכלוסיית הקשישים והסיעודיים, וכן שיפור תנאיהם של המטפלים הסיעודיים.
מהי העלות הכוללת של המהלך הזה? מי יממן אותו? האם נצטרך לשלם יותר?
שר האוצר הכריז אמש במסיבת העיתונאים כי "המדינה מכניסה את היד לכיס". השאלה לכיס של מי – שלה, או של הציבור? על פי האוצר, העלות של המהלך עומדת על כמיליארד שקל בשנה, כולל הגדלת התקצוב לקופות החולים והיא תמומן על ידי המדינה מתקציב 2019. אולם נראה כי יישום כל השינויים עליהם הוכרז ידרוש תוספת לא קטנה והעלות צפויה להיות גבוהה בהרבה מההכרזות. במשרד הבריאות למשל כבר טוענים שהתוכנית המלאה תעלה 1.6 מיליארד שקל בשנה.
היישום גם צפוי לקחת מספר שנים, ולא מן הנמנע שבעוד זמן מה נהיה עדים לעליה של כמה עשיריות האחוז במס הבריאות.
תוך כמה זמן באמת נראה את השינויים הללו בשטח?
לדברי האוצר, יישום המהלך יחול בהדרגה, החל מ-2018 והוא יושלם בשנת 2021. סביר להניח כי אם העלויות יהיו גבוהות יותר ממה שהעריכו באוצר, גם היישום עלול להתעכב.
ומה לגבי הביטוחים הסיעודיים הקולקטיבים? האם נמצא למאות אלפי המבוטחים הללו פתרון?
הביטוחים הללו יופסקו בתחילת 2018. אולם הכיסוי הביטוחי יהיה תקף למשך 60 יום מסיום התוכנית, כלומר עד ה-1 במרס.
המבוטחים הללו יוכלו להצטרף לביטוח של קופות החולים. מבוטחים מעל גיל 60 יוכלו לעשות זאת ללא חיתום, כאשר התשלום החודשי יעמוד על סכום של עד 190 שקל בחודש והכיסוי הכספי במקרה סיעודי יעמוד על 3,500 שקל בחודש.
לטענת האוצר, סכום זה בתוספת הרובד הבסיסי של קצבת הסיעוד של הביטוח הלאומי (שתוגדל כאמור, בהתאם למבחני הכנסה), אמור לתת מענה סביר לאותם מבוטחים.
ומה לגבי "נפלטי" הביטוחים הקבוצתיים שמתחת לגיל 60?
הם יחויבו לעבור הליך חיתום בקופות החולים. מי שיעבור את ההליך, יוכל להיות מכוסה בביטוח שינוע סביב ה-4,500 שקל (בנוסף לרובד הבסיסי, בהתאם לזכאות).
מי שלא, יוצע לו לרכוש ביטוח סיעודי פרטי באותה חברת ביטוח שביטחה אותו קודם בקולקטיב. החברה תהיה חייבת לקלוט אותו לביטוח ללא חיתום, ואולי גם תוענק לו הנחה, אלא שגם אחרי ההנחה הוא יידרש לשלם סכום חודשי גבוה לשם כך. הוא יוכל להוזיל את הסכום, אם יבקש להקטין את הקצבה החודשית למקרה סיעוד, אבל עדיין תיווצר מציאות שבה הוא ישלם הרבה ויקבל מעט.
האם כניסה של מאות אלפי מבוטחים לביטוח של קופות החולים, שלמעשה מופעל על ידי חברות ביטוח מסחריות, לא תגרום לשינוי האיזון ורמת הסיכון, כך שהחברות הללו ידרשו לייקר את הפרמיות שהציבור משלם מדי חודש?
זה יכול לקרות. אמנם באוצר ורשות שוק ההון טוענים שעל פי התחשיבים שעשו זה לא אמור להשפיע, אבל את זה אנחנו כנראה נדע רק בזמן אמת.
האם באמת לא יהיו יותר ביטוחי סיעוד קבוצתיים בישראל?
לגבי הביטוחים הקבוצתיים הקיימים - אלו יסתיימו כאמור בתחילת 2018.
ואולם, לא נסתם הגולל על מודל הביטוחים הללו. בפיקוח טוענים כי קיימת אפשרות למכור ביטוחים קולקטיביים, אך אלו יהיו במתכונת חדשה ושונה לגמרי מאלו הקיימים היום.
הם יכללו מאפיינים שיתנו מענה לכשלים שנמצאו בהם (ימשכו תקופה ארוכה יותר, יאפשרו צבירת זכויות ועוד). אולם החיסרון הגדול הוא שהמחירים שלהם יהיו גבוהים בהרבה מאלו שהיו עד כה. ספק אם מדובר בהצעה מעשית שארגוני העובדים והמעסיקים יאמצו, אך ימים יגידו.
לפנייה לכתב/ת 
