אני נשוי אך מרגיש בודד מאי פעם
הכי קל ונוח להאשים את בן הזוג במצוקות שלי, אבל תהיה זו בריחה מהתמודדות עם הבעיה האמיתית: הבדידות שלי עם עצמי. בטיפול
אלעד (54), מרגיש לאחרונה כי למרות כל מאמציו לשמח את אשתו ולפנק אותה, היא אינה מעריכה אותו ונשארת מרוחקת וקרה. לפעמים הוא אפילו חש ממנה עוקצנות וזלזול. ככל שהוא מנסה יותר להתקרב אליה, הוא חש שהיא יותר מתרחקת ונסוגה לתוך עצמה. כשניסה שוב ושוב לדבר איתה על כך, השיחה תמיד התגלגלה לכדי ריב והתפרצויות של כעס אצל שניהם. הבדידות שאלעד חש בביתו שלו הפכה להיות עם הזמן כה בלתי נסבלת עד כי הוא מצא את עצמו משתדל להיות כמה שפחות בבית, מה שכמובן הגביר את תחושת הניכור מצד אשתו.
נהוג לחשוב שאם מישהו נמצא בתוך זוגיות, אז כבר מתוקף מצבו הוא אינו בודד יותר. אלא שזוהי טעות בסיסית: בדידות היא מצב רגשי ביני לבין עצמי, ללא קשר לסביבה בכלל. אפשר להיות מוקף בהמון אנשים ולחוש בדידות נוראה, ומצד שני, אפשר להיות לבד לגמרי בחדר או במדבר ולהרגיש עם זה נפלא. כאשר אני מראש חשה בדידות עם עצמי, אז נוכחות של אדם נוסף לידי, שלא מתנהג כלפיי כפי שאני מצפה ממנו, עשויה להגביר עוד יותר את התחושה הזו מבלי שהוא התכוון לכך בכלל, וזאת מכיוון שהוא משקף לי ביתר שאת את ההרגשה הפנימית שלי.
אדם שגורם לנו להרגיש במחיצתו בודדים, למעשה מעורר בנו את תחושת הבדידות שגם ככה היתה קיימת בנו מלכתחילה ולכן אינו אשם בתחושה הזו, כפי שניתן בטעות לחשוב. בתוך זוגיות, הכי קל ונוח להאשים את בן הזוג במצוקות שלי, אבל תהיה זו בריחה מהתמודדות עם הבעיה האמיתית: הבדידות שלי עם עצמי. תחושת הבדידות נוצרת כאשר אדם מרגיש שהוא אינו בטוח וכי עליו להגן על עצמו, ולשם כך הוא בתת המודע מגדר את עצמו בחומות הגנה שמבדלות ומפרידות אותו מהסביבה. ההפרדה הזו גורמת לו להרגיש מוגן אך גם מיוחד ואחר, מישהו שהוא לא כמו כולם ובכך יש לו משמעות בעולם הזה מעצם הנפרדות שלו.
על מנת להפסיק להרגיש בדידות, ברוב המקרים אין צורך להחליף בן זוג או סביבה. כל מה שצריך הוא להרגיש שהביטחון שלי נובע מתוך העוצמות והחזקות שבי, ולא מתוך ההפרדה וההגנה שלי מפני הסביבה. אם יש לי אמון בעצמי ובכוחות שלי, אזי גם ללא החומות אני מוגנת בכל מקרה, ואז אני יכולה לאפשר לעצמי להיפתח לסביבה שלי במקום לבודד את עצמי ממנה. השאלה היא מה קורה כאשר אדם מרגיש ותופס את עצמו מראש כחלש? הרי קשה לו במקרה כזה לסמוך על כוחותיו שלו, ואין לו מהיכן לשאוב ביטחון.
שאלתי את אלעד למה בעצם הוא רוצה את תשומת הלב של אשתו, והוא השיב שתשומת הלב שלה והאהבה שלה כלפיו גורמות לו להרגיש מלא, מוערך וחזק יותר, ושהזוגיות שלהם, בימיה הטובים, הסבה לו אושר ושמחה. כאשר הוא בודד כמו עכשיו הוא מרגיש חלש, עצוב וחסר ערך. שיקפתי לו שאשתו היא למעשה רק מראה לרגשותיו שלו. היא אינה זו שגרמה לו להרגיש חלש – הוא הרגיש כך מלכתחילה, והיא רק עוררה את התחושה שכבר הייתה קיימת אצלו.
אלעד אמר שבדיוק בשביל זה קיימת זוגיות בעיניו - כדי להיות חזקים ביחד, וזה נכון, אבל אפשר להיות חזקים יותר ביחד רק כאשר כל אחד מבני הזוג מרגיש חזק בפני עצמו. כרגע, הביטחון של אלעד נשאב מתוך הזוגיות שלו ולא מתוך עצמו. על מנת להרגיש חזק יותר אלעד צריך לשאוב את ביטחונו מתוך העוצמות והאיכויות הקיימות בו, שנדמה לי שהוא קצת שכח מהן לאחרונה.
ככל שעבדנו ביחד על להיפתח לעוצמות ולאיכויות שלו, גם ברמת ההבנה וגם ברמת ההרגשה, אלעד הרגיש יציב יותר ובטחונו העצמי עלה. הוא הרגיש הרבה פחות עצוב, והכעס כלפי אשתו הלך והתפוגג. בהדרגה, גם היחס שלה כלפיו השתנה באופן טבעי, מבלי לנסות לדבר או לשוחח איתה על כך. היא חשה אותו יותר מפויס כלפיה ויותר נינוח, ולכן גם הרגישה יותר בנוח לשתף אותו ולהיות במחיצתו.
הכותבת הינה שרית בכר ברם, ריפוי באמצעות חיבור לעצמי, מטפלת ב-NYE, מרכז "לב העוצמה".
