קבלן כוח אדם ישלם מיליון שקל על הפרת זכויות עובדים

לאורך שנתיים הנאשם לא שילם משכורות, מסר תלושים חסרים ופיטר עובדת בחופשת לידה. נגזרו עליו קנס גדול או לחלופין עונש של 10 חודשי מאסר

עו"ד מידן גריסרופורסם: 01.12.17 , 09:58

בית הדין הארצי לעבודה דחה לאחרונה ערעור שהגיש קבלן כוח אדם בגין קנס של מיליון שקל שהוטל עליו עקב הרשעתו בהפרה סדרתית וקשה של זכויות סוציאליות של עובדים. הוא טען שמדובר בקנס מוגזם, אבל השופטת סיגל דוידוב-מוטולה מצאה את העונש "סביר, מידתי והולם".

נגד הקבלן, שניהל חברות למתן שירותי אבטחה, שמירה וניקיון, הוגשו בשנים 2013-2012 שישה כתבי אישום לבית הדין לעבודה בגין הפרת זכויות של עובדים: אי תשלום שכר לשישה מאבטחים, הפרת החובה לשלם פדיון חופשה שנתית, אי העברת סכומים שונים שנוכו משכר העובדים עבור דמי חבר ליעדם, מסירת תלושי שכר חסרים ופיטורי עובדת במהלך חופשת לידה.

תביעה

לא קיבל זכויות: 102 אלף ש' לפועל אריתריאי

עו"ד ורד שדות

עובד זר הועסק ב"התקשרות משולשת" בין שתי חברות השמה וחברת בנייה אחת. כשפוטר לא שולמו לו זכויות סוציאליות, והוא תבע בהצלחה את שלושתן

לא קיבל זכויות: 102 אלף ש' לפועל אריתריאי

באפריל 2015 הוא הגיע עם המדינה להסדר טיעון שבמסגרתו הודה בעבירות שיוחסו לו. בגזר הדין צוינה חומרת העבירות, שהיוו פגיעה בזכויות סוציאליות של עובדים שמשתייכים למגזר מוחלש. בית הדין דחה את טענת הנאשם שלפיה מצבו הכלכלי קשה וציין שהוא לא נטל אחריות על מעשיו אלא המשיך בהתנהלותו המקפחת. לנוכח מכלול השיקולים נגזר עליו קנס בסך מיליון שקל או 10 חודשי מאסר תמורתו. נקבע שהקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים של 100 אלף שקל.

בערעור שהגיש לבית הדין הארצי טען הקבלן שהקנס אינו סביר ולא מתחשב במצבו הכלכלי הקשה. הוא הדגיש שלא התכוון לפגוע בזכויות העובדים ושמדובר ב"כשלי ניהול" שהוא אישית לא היה מעורב בהם.

המדינה, מנגד, ביקשה להותיר את גזר הדין על כנו. היא הדגישה את חומרת העבירות והיקפן וציינה שהמערער אמיד ובעל שלוש דירות בנוסף לנכסים ששייכים לו, אך רשומים על שם אשתו וילדיו. כמו כן, הוא עובד ומשתכר כמנהל בפועל של חברות כוח אדם שאינן קשורות אליו באופן פורמלי.

עונש סביר

ואכן, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה דחתה את הערעור. היא ציינה שהקבלן לא הוכיח שמצבו הכלכלי קשה ולא מסר מידע או מסמכים ביחס לנכסים שברשותו, חשבונות הבנק או נתונים אחרים שיכולים לתמוך בטענה.

היא הוסיפה שלא ניתן להתעלם מהיקף העבירות שביצע, הן מבחינת מספר העובדים שכלפיהם הופרו הוראות החוק והן מבחינת מספר החודשים שבהם נמשכה ההפרה.

נקבע שטווח הענישה המקובל בעבירות בהן הורשע נע בין כ-900 אלף שקל ברף התחתון לבין שמונה מיליון שקל ברף העליון. לדבריה, בנסיבות אלה מדובר בעונש סביר, מידתי והולם שלוקח בחשבון את מכלול מעשיו של המערער והפגיעה השיטתית בזכויות סוציאליות של עובדים מוחלשים, תוך "עשיית מעשים אקטיביים שנועדו להקשות עליהם את אכיפת זכויותיהם".

השופטת דוידוב-מוטולה פרסה את הקנס ל-60 חודשים והשופטים רונית רוזנפלד ואילן איטח הצטרפו לפסק הדין.