ביהמ"ש: טובת הילדים חשובה מהמאבק בפוליגמיה

ביהמ"ש למשפחה דחה בזמנו אב ל-56 מ-7 נשים שונות, שביקש להכיר ב-3 ילדים שאינם תחת שמו במרשם האוכלוסין. למה המחוזי הפך את ההחלטה?

עו"ד אלה שינפלדפורסם: 08.12.17 , 08:00

מכה למלחמה בתופעת בפוליגמיה במגזר הבדואי: בית המשפט המחוזי בבאר שבע הפך לאחרונה החלטה של בית המשפט למשפחה בעיר, שסירב לדון בתביעת אבהות של תושב הפזורה, אב ל-56 משבע נשים שונות, שדרש לעדכן במרשם האוכלוסין שלושה ילדים שעדיין לא נרשמו על שמו. בית המשפט למשפחה סירב לעשות זאת בטענה שהדבר פוגע במיגור התופעה, אבל שופטי המחוזי קיבלו את הערעור של האב בנימוק שהמלחמה בפוליגמיה צריכה להתנהל במישורים אחרים, ובכל מקרה לא על חשבון הילדים. לפיכך יוחזר התיק לבית המשפט למשפחה, והוא ייאלץ לדון בו.

בהחלטה בערכאה הקודמת התייחס בית המשפט למשפחה לתפקיד המערכת במיגור תופעת הפוליגמיה. השופט אלון גביזון ציין שאין זה הגיוני לבקש ממנו לעצום את עיניו מול עבירות פליליות של ריבוי נישואים ושהייה בלתי חוקית, והורה על דחייה על הסף של התביעה להכרה בשלושת הילדים – מבלי לדון בה לעומק. הוא כתב שהשלכות ההחלטה על הקטינים לא נעלמו מעיניו, אולם מהצד השני עומדת המטרה "להיאבק בתופעה הפסולה ולמנוע חיי עוני וניצול נשים".

לפני הערעור

השופט גביזון ניסה להילחם בפוליגמיה במגזר

עו"ד עלי שקיב

כשהאב ל-56 ביקש לראשונה להכיר בשלושה ילדים נוספים כשלו, רצה בית המשפט למשפחה לנקוט גישה לא-סלחנית לריבוי נשים. קראו את ההחלטה בערכאה המקורית

זה השופט שנלחם בפוליגמיה במגזר הבדואי

בערעור על ההחלטה טען האב – יחד עם שתי האימהות של שלושת הילדים – כי פסק הדין מהווה פגיעה בעקרון טובת הילד, ויש לכבד את זכותם של הקטינים להירשם תחת שמו של אביהם הביולוגי, ולמנוע פגיעה בזכותם לחינוך, טיפול רפואי ועוד.

לדבריו, בחירתו של בית המשפט למשפחה להכריע בסוגיית הפוליגמיה מבלי שהתבקש לעשות זאת פגעה בטובת הקטינים, שלא בחרו במציאות זו.

אבל בניגוד לשופט גביזון ולעמדת היועמ"ש, שופטי המחוזי חשבו אחרת. הנימוק המרכזי של השופט יואל עדן, שכתב את פסק הדין, היה טובת הילדים, שצריכה לעמוד במרכז הדיון.

לדבריו, מאחר שקיים איסור פלילי על פוליגמיה, הרי שהמקום לאכוף אותו הוא במסגרת הליכים פליליים ולא בדיון בבית המשפט למשפחה, שעניינו אבהות האיש על ילדיו, ואינו קשור לפוליגמיה כלל. "על כתפיהם הצרות של שלושה קטינים אלו אין להניח את הצורך באכיפה של איסור פלילי", כתב.

בכך דחה השופט עדן את עמדת היועמ"ש, שלפיה במקרה זה הסעד של הצהרה על אבהות נגזר מעבירת הפוליגמיה. הוא סבר כי הסעד נגזר מהזכות של שלושת הילדים להירשם תחת אביהם במרשם האוכלוסין, והזכיר שעבירת הפוליגמיה קשורה לנישואים, ולא לילדים שנולדו כתוצאה מהם.

"הכתרת קטינים ככאלו אשר הבאתם לעולם נגזרת מעבירה, צריכה זהירות רבה, שכן לא צריך להישכח מאתנו הצורך לשמור על כבודם, כמו גם על תדמיתם של הקטינים בעיני עצמם", נכתב בפסק הדין.

לפיכך ביטלו השופט עדן, שרה דברת ואריאל ואגו את החלטת בית המשפט למשפחה וקבעו כי ההליך יימשך שם לשמיעת ראיות ולטענות, עד שתתקבל החלטה לגופו של עניין.