תעלומת המנורה: סמלים יהודיים על חפצים מוסלמיים
כתובת ערבית המכנה את כיפת הסלע "בית אלמקדס", מטבעות מוסלמיים וכלים בני 1,300 שנים עם מנורת המקדש, הם רק מקצת הממצאים שהביאו את הארכיאולוגים אסף אברהם ופרץ ראובן לחקור את תעלומת הקשר היהודי-מוסלמי: "לאורך תקופה ארוכה ניהל האיסלאם דיאלוג דתי ממושך עם היהדות"
מנורת המקדש על מטבעות מוסלמיים עתיקים, כתבים המכנים את כיפת הסלע כ"בית' אל מקדס" וכלים מוסלמיים עם מוטיבים יהודיים הביאו שני ארכיאולוגים לחקור את הדיאלוג הדתי-תרבותי בין האיסלאם בראשית דרכו, ליהדות, דיאלוג שהמשיך גם לתוך המאות הבאות ולתקופת "תור הזהב".
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הארכיאולוג אסף אברהם, לשעבר מנהל הגן הלאומי סובב חומות ירושלים ששימש גם כמנהל השטח של פרויקט סינון העפר מהר הבית, חבר לפרץ ראובן, ארכיאולוג מומחה לתקופה המוסלמית הקדומה – ומאז הם חוקרים את תעלומת הקשר היהודי-מוסלמי במאות ה-7-8 לספירה, ראשית ימי האיסלאם בתקופה האומיית, ובמרכזו - את הסיבה לשימוש בסמל המנורה המופיע על מטבעות וכלים שהיו בשימוש בקרב מוסלמים.
קראו עוד בערוץ היהדות:
- בלי שירים מקפיצים: רזאל על הבמה - בעיניים פקוחות
- כסף מסומן: חרדים קיצוניים מוחקים את הנשים מהשטרות
- העליון באולטימטום לעירייה: להסיר את שלטי הצניעות
השניים חשפו לפני כשנה כתובת בת למעלה מאלף שנה בכפר נובה, המעידה כי בראשית התקופה המוסלמית כונה מבנה כיפת הסלע בשם "בית אלמקדִס", בזיקה לבית המקדש הקדום. כדי להמשיך את מחקרם ולשלב את הממצאים בהסברה הישראלית, הם פונים בימים אלה לציבור בפרויקט מימון המונים (בקישור הזה).
מציאת הכתובת הייתה, לדבריהם, "רק ההתחלה", אבל גם לתגלית הנוכחית קדמה דרך פתלתלה: "למעשה, כבר בשנת 1988 כתב פרופסור דן ברג מאמר על מטבעות מהתקופה המוסלמית הקדומה שעליהם הופיע סמל המנורה. ברג טען כבר אז כי המנורה מסמלת את התחייה המחודשת של ירושלים והמקדש תחת השלטון המוסלמי", אומר אברהם, "כי אחרת למה שמוסלמים ישתמשו במנורה שהיא סמל המקדש היהודי וירושלים על גבי המטבעות שלהם? הכתובת שחשפנו בכפר נובה, המכנה מפורשות את כיפת הסלע כ'בית אלמקדס', מחזקת עוד יותר את ההבנה כי המוסלמים ראו את עצמם מחדשי המסורת של המקדש הקדום של שלמה'".
השניים פצחו במסע לאיתור פריטים ארכיאולוגיים שונים המחברים בין מסורת יהודית מובהקת של המנורה לעולם האיסלאם, בניסיון לפענח את המסתורין. "נתקלנו במטבעות עם מנורה בת חמישה קנים שמקורם בירושלים מתקופה זו, וגם במטבע אחד שנמצא כיום באוסף מוזיאון ישראל ובו מנורת שבעה קנים בחיקוי מדויק למנורת המקדש, כאשר מצדו השני - סמל הסהר וכתב האמונה האיסלאמי 'אין אלוהים מלבד אלללה ומוחמד הוא נביאו'. כלומר, מבחינת המוסלמים, אין פה שום סתירה".
"השתחוו לאבן השתייה, לא למכה"
לדברי החוקרים קשור המטבע גם לבניית המבנים שעל הר הבית בתקופה זו, בהשראת תחייתו המחודשת של מקדש שלמה. "בעיני רוחם ראו עצמם המוסלמים בונים את מבנה כיפת הסלע בהשראת המבנה הקדום, ואנחנו טוענים שהם גם כינו אותו בשם 'בית אלמקדס" על סמך הכתובת שחשפנו במסגד הכפר נובה, ובנוסף על סמך כתבים מוסלמיים קדומים", אומר אברהם.
"אנחנו יודעים שהפולחן המוסלמי במבנה כיפת הסלע באותה תקופה כלל אלמנטים שמקורם, ככול הנראה, בפולחן בית המקדש, דוגמת הקטרת קטורת והדלקת מנורות במבנה גם על ידי יהודים, ומשיכת שמן על הסלע המכונה במסורת היהודית 'אבן השתייה' - מקום קודש הקודשים. הסלע היה מכוסה בפרוכת יפיפייה, באופן המדמה את הפרוכת המקראית. ציור משנת 1860 של צייר גרמני בשם ארנולד מירמן מעיד על קיומה של פרוכת סביב אבן השתייה, בדומה לתיאור במקורות המוסלמיים הקדומים, ומראה כי באותה התקופה הייתה ההשתחוויה כלפי הסלע ולא כלפי מכה, כפי שאנו רואים היום".
הצמד לא מסתפק במטבעות, ומציג דוגמאות נוספות לממצאים המכילים את השילוב הבלתי צפוי של מנורה בהקשר ערבי-מוסלמי. "תגלית נוספת היא שבר של אגן נחושת, שנתגלה סמוך לקיבוץ בית זרע", כך אברהם. "זהו סיר בישול ענק שהיו מבשלים בו קני סוכר כחלק מתעשיית הסוכר שהייתה חזקה בתקופה האומיית (תקופת שלטון בית אומיה). פריט זה, היה שמור במוזיאון בדגניה ונעלם משם. על שבר אחד מופיע סמל המנורה עם שבעה קנים, ועל שבר נוסף שנתגלה בסמוך יש כתובת ערבית מהתקופה האומיית שאנחנו עדין חוקרים. ייתכן ואחת המילים בכתובת היא بركة שמשמעותה 'ברכה'. לכאורה, ממצא מוסלמי מובהק, לפי הכתובת הערבית. אך שוב, מה עושה מנורה עם כתובת ערבית?
"הספקנו לאתר גם שני ממצאים שנתגלו בחפירות ארכאולוגיות מסודרות. מדובר בידיות של שני כלי חרס איסלאמיים שונים עם טביעת חותם של מנורה, האחד נמצא בקיסריה, והשני בכפר ג'יניס סמוך לעיר לוד, מה שמחזק כרגע את ההנחה שלנו שזה לא מקרי, ושמדובר בשימוש נפוץ במוטיב הזה באותה תקופה".
איך אתם מסבירים את רצף הממצאים האלה?
פרץ ראובן: "לחיבור בין יהדות לאיסלאם יש שורשים עמוקים כבר מתחילת הופעת האיסלאם בחצי האי ערב. מוחמד עצמו הושפע כנראה מיהודים, והוא שילב מסורות יהודיות בתוך תפיסת העולם הדתית שלו שלימים תקרא איסלאם. הרבה רעיונות יהודיים השתלבו בתוך האמונה המוסלמית , ובוודאי שגם יהודים מאמצים מסורות מהאיסלאם. בהקשר הזה אפשר לראות איך לוקחים סמל או רעיון או מידע ומאפיינים אותו בתוך עולם האמונה הדתי של כל צד".
ראובן מוסיף כי "בראשית התקופה המוסלמית יש המשכיות. המוסלמים משתמשים בהתחלה במטבעות שהם העתק של מטבעות ביזנטיים. לפעמים יש סמלים נוצריים עם צלב ובלי, לכן זה לא מפתיע אותי שיש גם שאיבה של סמלים יהודיים לתוך הסיפור. המטבע הוא עדות לשלטון מוסלמי ויש עליו הצהרת אמונה מוסלמית. יש פה שילוב של אימוץ סמלים בדרך שמוסלמי יוכל לקבל. כמו לדוגמה הביטוי הערבי 'אייקל סולימן' - היכל שלמה - עוד כינוי למקדש שלמה".
בעולם הערבי לא אוהבים את המחקר
החוקרים זוכים לתגובות מעורבות בעולם הערבי: לצד השמצות, נאצות והיצמדות לנרטיב הפלסטיני לפיו המקדש היהודי לא התקיים מעולם ואיננו קשור כלל להר הבית. "היו גם תגובות שניסו להפוך את ציור המטבע ולטעון כי מדובר בעצם בתיאור של כיפת הסלע, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם אופי התיאור של המוטיב על גבי המטבע, או הצורה המלאה שנגלית בו", אומר אברהם.
"בגדול גם חוקרים ישראלים-מוסלמים לא זורמים עם זה", מציין ראובן. "מבחינה פוליטית יש להם קושי לישר קו עם הממצאים האלה". ואברהם מוסיף: "מנגד, ישנן תגובות רבות של אנשים ברשת המעוניינים לשמוע עוד מידע על הממצאים האלה ולהכיר יותר פרטים".
"אני שומר על הזווית המדעית כמה שאני יכול", אומר אברהם כשאני שואלת אותו על ההשלכות הפוליטיות של מחקר מן הסוג זה. "אני לא אדם דתי, אני מנסה להסתכל על הדברים נכוחה. משפחתי במוצאה היא מקהילת קוצ'ין בהודו, שם חיו יהודים לצד הינדים, נוצרים ומוסלמים בדו-קיום מרשים. זה כנראה מה שקרה פה בפרקי זמן מסוימים. היה פה סוג של דו-קיום.
"היו עליות וירידות, היו רדיפות ואירועים פחות טובים, אבל לאורך תקופה ארוכה מאוד התקיים דיאלוג דתי, זאת בשונה מהיחסים מול הביזנטים הנוצרים שלא נתנו ליהודים להתגורר בירושלים והחזיקו בנרטיב הרס המקדש כחלק מהתגשמות נבואת ישו. המוסלמים פתחו את שערי ירושלים ליהודים אחרי 500 שנה, שיקמו את המבנים על הר הבית שהיה מוזנח במכוון, ועשו זאת מתוך הקשר ברור לתחייתו של מקדש שלמה. יש פה דיאלוג עמוק ומכבד עם היהדות, בניגוד לרוח שאומרת שאחד צריך לבוא על חשבון השני".
