"חוקרים פרטיים": החלופה המדעית לתרומת איברים
כיום יש מחסור אדיר בתרומת איברים. לכן, חוקרים ברחבי העולם מנסים לפתח תחום חדש שנקרא רפואה רגנרטיבית, שמטרתו החלפת רקמות, איברים או תאים שנפגעו על ידי השתלה של תאים שגדלו מחוץ לגוף
שנת 2006 שינתה את מסלול חיי המקצועי. אני זוכר את עצמי במהלך לימודיי הדוקטורט, עובד שעות רבות במעבדה לחקר הסרטן במכון ויצמן, מנסה לפענח את השיטות שבהן תאי הסרטן הופכים לעמידים נגד תרופות שונות. במהלך המחקר נתקלתי במאמר מהפכני של שני מדענים יפניים, שלימים זיכה את ראש המעבדה, שינייה יאמאנקה, בפרס נובל. המאמר הזה טלטל אותי כי הבנתי שיום אחד הוא יאפשר להשתיל לאנשים איברים שגודלו במעבדה במקום לחכות בתור אינסופי לתרומת איברים.
עוד ב"חוקרים פרטיים" בערוץ הלימודים:
לחקור את יפן: מסע לארץ השמש העולה
פריזבי עם אלקטרונים והקשר לסמארטפונים שלנו
מידה כנגד מידע: למה אני שוקלת חלבונים?
למה בחרתי לטפל בעזרת יצירות ספרותיות?
"חוקרים פרטיים": חלבונים מקולקלים ותולעים זקנות
כיום יש מחסור אדיר בתרומת איברים, ורק בארצות הברית מתים כ-20 בני אדם בכל יום, בעודם מחכים לתרומה מתאימה שתציל את חייהם. הסטטיסטיקות הקשות האלו הובילו חוקרים ברחבי העולם לפתח תחום חדש שנקרא רפואה רגנרטיבית, שמטרתו החלפת רקמות, איברים או תאים שנפגעו על ידי השתלה של תאים שגדלו מחוץ לגוף.
דרך אחת לגדל אברים להשתלה היא לקחת תאי גזע מעוברים של בני אדם, כמה ימים אחרי ההפריה, כי תאים כאלה עדיין יכולים להתפתח ולהפוך לכל סוגי התאים בגוף האדם. אבל זה כמובן בעייתי כי אלו תאים של עובר של בן אדם, וגם אם הוא גדל במבחנה וימות ממילא, התהליך הזה עדיין יוצר בעיה אתית.
מעבר לכך, בגלל שאלו תאים של בן אדם אחר, הגוף של החולה המושתל עלול לדחות את האיבר שגידלו עבורו, כי מערכת החיסון תזהה אותו כפולש.
באותו מאמר אדיר משנת 2006, החוקרים לקחו תאי עור מאדם בוגר והחדירו לתוכם ארבעה גנים שפועלים רק כשאנחנו עדיין עוברים ברחם. שלושה שבועות לאחר מכן החוקרים גילו כי אותם תאי עור הפכו לתאים שזהים לגמרי לתאי גזע עובריים.
זאת אומרת שהם יכולים להתמיין לתאי כבד או מח או לב - לפי הסביבה שבה יגדלו אותם. זו תגלית מדהימה מכיוון שניתן לקחת את תאי העור של החולה עצמו ולגדל לו את האיבר שהוא צריך - זה פותר גם את הבעיה של דחייה חיסונית וגם את הבעיה האתית. נדהמתי לגלות כמה התא האנושי גמיש: מספיק שינוי בפעילות של ארבעה גנים בלבד בכדי לשנות אותו מתא עור לתא גזע! באותו הרגע ידעתי שזה יהיה תחום ההתמחות שלי.
היום במעבדה שלי אנו משנים תאי עור בוגרים לתאים אחרים שיש להם חשיבות רפואית כמו תאי עצב, תאי לב (דוגמה בסרט- תאי עור שהומרו לתאי לב), ותאי גזע עובריים. התאים האלו נקראים "תאים מושרים" ונראים ומתפקדים בדיוק כמו התאים הטבעיים הנמצאים בגוף שלנו. על ידי החדרת מספר קטן של חלבונים אנו מתכנתים מחדש את הגנום של תא העור והופכים אותו להיות תא אחר. כבר הצלחנו לשפר את איכות תאי הגזע העובריים המושריים ואף יצרנו תאי גזע עובריים מושרים של שליה, שאותם אפשר לראות בתמונה. זו עשויה להיות פריצת דרך אמיתית בטיפול בנשים שחוות הפלות חוזרות ונשנות בגלל שיש להן בעיות התפתחותיות של השלייה.
אני מקווה וצופה שבעתיד התאים המושרים יהיו מקור בלתי נגמר של תאים יעודיים להשתלות.
ד"ר יוסי בוגנים הוא ראש מעבדת תאי גזע בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית שבירושלים
הסרטון והתמונה לקוחים מ: Benchetrit et al., Cell stem cell, 2015
חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ הלימודים של ynet, שבו יסבירו חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית" http://www.young.academy.ac.il/
לפנייה לכתב/ת 
