צוואת הרב שטיינמן: "אל תקראו לי צדיק"
"אל תספידו אותי, אל תכתבו עליי מאמרים, מספיקים לי עשרה אנשים בהלוויה, אל תכנו אותי בתארים, אל תבטלו תורה בגללי, ואני מייעץ גם לא לקרוא לילדים על שמי": צוואתו של הרב אהרן לייב שטיינמן, שנקבר היום, מעידה כאלף עדים על אישיותו
בהלוויה שנכחו בה מאות אלפי אנשים נקבר היום (ג') מנהיג הציבור הליטאי ואחד מגדולי רבני העולם החרדי, אהרן לייב שטיינמן, שהיה בן 104. שלא כבהלוויות דומות, כמעט ולא נישאו הספדים על קברו של הרב, שנודע בצניעותו הרבה ובענוותנותו המיוחדת. מה כן? הוקראה צוואתו שבה הוראות מדוקדקות על דרך האבלות עליו, שכל עניינן – למנוע את טרחת הציבור סביבו ואת האדרת שמו.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
וזה נוסח הצוואה: "אבקש מאוד לא להספידני לא בפניי שלא בפניי. לא לעשות עצרת התעוררות, אבל, או כל מיני שמות שאנשים בודים והכוונה להספד. לא לכתוב שום מאמר עליי בעיתונים יומיים, שבועיים, חודשיים... מספיק תמונתי ולא כמו שרגילים לכתוב טובתם".
עוד בנושא:
הרב אהרן לייב שטיינמן הלך לעולמו
מתוך רצון להקל על מי שבכל זאת יגיעו ביקש הרב בסעיף השלישי: "לא להדפיס מודעות על ההלוויה, לא להודיע ברמקול או רדיו. מספיק שיהיה רק עשרה אנשים בהלוויה".
"אל תבזבזו כסף על המצבה"
עוד ביקש הרב שלא להלין את גופתו, או כפי שניסח זאת בסעיף הרביעי: "להשתדל שלא לשהות בין מיתה לקבורה. לזרז שיהיה קבורה הכי סמוך למיתה".
בסעיף חמישי ציין: "מקומי בבית החיים בין אנשים פשוטים". ובשישי ביקש: "לא לכתוב על המצבה שום תארים. רק 'פה נקבר רב אהרון יהודא לייב בן רב נח צבי שטיינמן'".
"המצבה תהיה הכי זולה ופשוטה", כתב. "לא לבזבז כסף עבור קניית מקום בבית הקברות שעולה ביוקר, אבל אם רוצים לתת צדקה שיתנו בלי קניית מקום.
"בימים שהמנהג ללכת על הקבר ככלות השבעה ושלושים ויארצייט (יום השנה) מכל מקום לא יבזבזו יותר מידי זמן מיוחד עבור זה. יותר כדאי שיתחלפו מעת לעת ללמוד כסדר ולהימנע מלדבר על דברים בטלים".
הרב ציין עוד כי "אם על ידי החיפוש למצוא מקום להתפלל לפני העמוד יגרום הרבה ביטול תורה, יותר כדאי ללמוד לשם שמים בזמן הזה.
"אבקש שכל מי שרוצה בטובתי (זה בשבילנו למעשה) ילמוד כל יום פרק אחד משניות עד גמר י"ב חודש, והבנות יאמרו כל יום עשרה פרקי תהילים, גם בשבת ויום טוב".
בהיותו עניו וצנוע ביקש הרב "לא להזכירני בשם 'צדיק' או 'ירא שמים', שלא אתבזה על ידי זה בעולם האמת", וגם "אני מייעץ לא לקרוא ילדים על שמי, אבל איני אוסר את זה".
לבסוף חתם: "אבקש בזה מחילה מכל מי שפגעתי בכבודו, וכן מי שאני חייב לו כסף וידוע שבמציאות לא יגבה היינו שיוכל לגבות על פי דין. אבקש למחול לי". וביקש כי "כל יוצאי חלציי לא ילכו אחרי המיטה כמנהג ירושלים" (שבו נוהגים כי הילדים אינם מלווים את ההורים עד לקבר).
איש שכולו תורה
הרב שטיינמן היה בכיר הרבנים בזרם הליטאי וממנהיגי מפלגת "יהדות התורה". לפני כשבועיים וחצי פונה לבית החולים בעקבות קוצר נשימה. מפאת גילו הושאר להשגחה במחלקה לטיפול נמרץ והיום (ג') נפטר. ברחוב החרדי כונה הגראי"ל (ראשי התיבות של תוארו ושמו - הגאון רבי אהרון יהודה לייב) או "ראש הישיבה" (זכר לתקופה שבה עמד בראש ישיבת פוניבז' לצעירים ורמז לעיסוקו העיקרי כמנהיג בענייני חינוך).
בציבור הרחב נודע הרב שטיינמן בעיקר כמנהיג הזרוע הפוליטית של "דגל התורה" (התנועה הליטאית השותפה ב"יהדות התורה") ונשיא "מועצת גדולי התורה" שלה. מ-13 חברי הכנסת במפלגות החרדיות רק שלושה כפופים לו ישירות (משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר), אך השפעתו על מהלכים חשובים ומרכזיים של שתי המפלגות הייתה גדולה בהרבה ממשקלם היחסי של הנציגים הליטאיים, ובדרך כלל מכרעת.
הרב שטיינמן נחשב למתון ופרגמטי יחסית לקודמיו בעבר ולמקביליו כיום בנוגע לסוגיות דת ומדינה, יחסי דתיים-חילוניים, היחס להשכלה ולעבודה ועוד. אף שהישראלי הממוצע לא בהכרח הבחין בכך ודימה אותו לחרדי-ליטאי-שמרני טיפוסי, בתוך המגזר הייתה לגישתו משמעות רבה.
הוא בלט בהדרכותיו החינוכיות ופחות כפוסק הלכה, ולפיכך אין פסיקות מרכזיות הזכורות ממנו. הפוסקים המרכזיים בתקופתו היו כאמור הרב קרליץ והרב אלישיב. בהדרכות פרטיות כגון גיוס לצבא או יציאה לעבודה היו עמדותיו פרגמטיות מבלי להתפשר על עמדותיו החרדיות.
"הציבור הספרדי כולו חב לו הכרת הטוב"
על אף צניעותו ובקשתו שלא לקבל סופרלטיבים לאחר מותו, רבים היום התקשו לעמוד בבקשה וסיפרו על צדיקותו ומידותיו המיוחדות. בראיון מיוחד לאולפן ynet, סיפר הרב הראשי לישראל, דוד לאו, על דמותו המיוחד של הרב שטיינמן: "מי שהכיר מעט את הבית שלו כבר יכול היה להתרשם. צניעות נדירה, הסתפקות במועט בצורה לא רגילה. יהודי צנום, שקט, שלכאורה כל עולמו הוא בית המדרש וכל עולמו רק לשבת בישיבה, ואתה נכנס אליו, מתייעץ אליו בכל נושא, בכל תחום, השכל הישר, פיקחות נדירה, זה פשוט היה שילוב מיוחד כל כך של גם אישיות שאתה לא יכול שלא להתרגש כשאתה נמצא לידה. וגם השכל הישר והמבט הרחב, פשוט לראות צרכים של כלל ישראל, לראות הרבה מעבר ממה שנמצא ביומיום הרגיל".
"מנהיג שנשא על כתפיו את כל כובד הקיום של העם היהודי", אומר נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין. "ענק תורני ומורה דרך שהכווין וניתב את חייהם של אלפים ורבבות. למרות עמדותיו הנחרצות הוא ידע להעביר את מסריו, בנועם, ברכות ומתוך אהבה גדולה לכל יהודי".
וראש הממשלה, בנימין נתניהו, ספד לו: "אבד לעם היהודי מגדלור מרכזי של רוח, מורשת ומוסר. הרב ניצל כל רגע פנוי ללימוד תורה ולהפצתה ברבים. הוא ביסס את הפסיקה ההלכתית, הכריע בסוגיות כבדות משקל ופעל למען הכלל באהבת ישראל אמיתית. הרב שטיינמן העמיד דורות של תלמידים שימשיכו לשאת בגאון את לפיד התורה. ערב חג החנוכה, בו אנו מציינים את הניצחון על גזרות היוונים שאסרו על חוקי התורה, עולם הישיבות פורח. ראש הישיבה יצק חוליות חשובות בשרשרת התורה בת אלפי השנים, וזכרו ישכון לעד בדפי הנצח של מורשת עמנו".
הראשון לציון, הרב הראשי יצחק יוסף, הורה לבני הישיבות ואברכי הכוללים הספרדים להשתתף בהלוויה "לכבודה של תורה". הוא הגדיר את פטירת הרב "אבידה גדולה. הצדיקים מגינים בעצם חיותם על הדור". לדבריו, "בזכות הנהגתו הייחודית, נמנע לאורך השניים פילוג עם עולם התורה והציבור הספרדי והוא היה מהראשונים להוקיר ולהכיר את הנהגת עולם התורה הספרדי כשווה בין שווים, מה שגרם לפריחה ושגשוג עולם התורה הספרדי. הציבור הספרדי כולו חב לו הכרת הטוב רוחנית".
לפנייה לכתב/ת 
