שתף קטע נבחר

העירייה תשלם 200 אלף ש' לאישה שנפלה ברחוב

אם לשלושה מאשדוד, שנתקלה בבור ושברה רגל, התקשתה מאז לתפקד ופוטרה מעבודתה. ביהמ"ש קבע שעל העירייה לפצות אותה על כך

בית משפט השלום באשדוד קבע לאחרונה שהעירייה תשלם כ-200 אלף שקל בגין פציעה של תושבת, ששברה את רגלה כשנתקלה בבור בשדרות הרצל בעיר. השופטת אורנה סנדלר-איתן קבעה שהתובעת נותרה עם נכות קבועה ומגבלות תפקוד.

 

התובעת, אם לשלושה, טענה שהאירוע התרחש במרס 2013, כשהלכה בשעת ערב מוקדמת לעבודתה. לדבריה, רגלה דרכה במעין בור שנוצר במדרכה בשל אבנים שקועות בצמוד למכסה ביוב. היא נתקלה במכסה, נפלה לארץ ונחבלה קשות בכף רגלה השמאלית. לאחר שמיעת ההוכחות בתיק הסכימו הצדדים שהעירייה תיקח אחריות על האירוע ולתובעת ייוחס אשם תורם של 15%. בנסיבות אלה, נדרש בית המשפט להכריע בשאלת הנזק בלבד.

 

התובעת העידה שלאחר התאונה היא פונתה למוקד "ביקור רופא" בעיר, שם אובחן אצלה שבר וכף הרגל גובסה. לדבריה, היא המשיכה לסבול מכאבים חזקים באזור השבר בימים שלאחר מכן והתקשתה להניע את הרגל. בהמשך אובחן אצלה מצב של פקקת ורידים בשל חוסר תנועה בשוק רגל שמאל.

 

היא אושפזה וקיבלה טיפול לדילול דם, ולאחר שחרורה התניידה כחמישה חודשים וחצי בכיסא גלגלים. לדבריה מאז האירוע היא סובלת מצליעה, רגישות וכאבים וממגבלות תנועה בכף הרגל. בשל כך היא מתקשה לבצע פעולות יומיומיות בביתה ובעבודתה, קשה לה לעמוד וללכת לאורך זמן, לעלות ולרדת במדרגות וללכת במקומות תלולים.

 

התובעת הוסיפה שבשל קשיי התפקוד היא פוטרה בסוף 2013 ושבה לעבודה בהיקף נמוך ושכר מצומצם רק כחצי שנה לאחר מכן. המומחה הרפואי מטעמה ציין שהיא סבלה מנכויות זמניות משמעותיות עד כשנה לאחר האירוע, ומאז נותרה נכותה בשיעור של כ-20%.

 

מנגד, מומחה מטעם העירייה קבע שלתובעת לא נותרה נכות קבועה בגין התאונה. הוא ציין שלא נותרה לה מגבלת תנועה בקרסול והשבר התחבר היטב. הוא הוסיף כי בכפות רגליה יש עיוות מסוים שאינו קשור לתאונה ופוגע ביציבותה.

 

לנוכח הפער בין חוות הדעת מינתה השופטת אורנה סנדלר-איתן מומחה מטעם בית המשפט. הוא קבע שהתובעת סובלת מצליעה קלה, כאב ומגבלות תנועה בקרסול שמאל והעריך את נכותה הקבועה ב-5%. השופטת אימצה את מסקנותיו במלואן וכתבה שניכר כי הוא הביא בחשבון את מכלול הפגיעות ברגלה של התובעת בהערכת נכותה.

 

נקבע שהתאונה פגעה ביכולתה של התובעת להשתכר כבעבר והעירייה חויבה לפצות אותה ב-101,000 שקל על הפסדי שכר. השופטת הוסיפה שבשל קשיי התפקוד של האישה בבית על העירייה לפצות אותה ב-80 אלף שקל על עזרת הזולת. עוד נפסקו לטובתה 40 אלף שקל עבור כאב וסבל ו-3,000 שקל עבור הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות.

 

בסך הכול, ולאחר ניכוי אשם תורם ומענקי הביטוח הלאומי, חויבה עיריית אשדוד לפצות את התובעת ב-128,900 שקל בצירוף שכר טרחת עו"ד של 23.4%. עוד חויבה העירייה לשפות את הביטוח הלאומי על דמי הפגיעה ששילם בסך 71,385 שקל.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
עו"ד גבריאל שקרוב
מומלצים