ביקורת קשה על הרשות להשקעות: מצהירים שרוצים לעודד העסקת חרדים, אך בפועל מערימים קשיים
למרות ההצהרות הגדולות על תוכנית משרד הכלכלה להעסקת חרדים בחברות במשק, נראה כי יישומה בשטח נתקל בקשיים לא מעטים. "משרד הכלכלה יוצא בהצהרות שהוא רוצה לעודד יציאת חרדים לעבודה, אך בפועל מערים קשיים וביורוקרטיה על המפעלים המבקשים לקלוט את אותם חרדים", אמר יו"ר ועדת הכספים גפני
ביקורת חריפה נמתחה היום (ד') על הרשות להשקעות במשרד הכלכלה, כיוון שהערימה קשיים על חברות ומפעלים המבקשים להעסיק חרדים, בניגוד לתוכנית המשרד. הגינויים הושמעו בוועדת הכספים במהלך דיון מיוחד על התוכנית החדשה של המשרד, שנערך בעקבות התלונות הרבות על יישומה שהגיעו מבעלי המפעלים.
"דיבורים לחוד ומעשים לחוד", אמר יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לאחר שבמשרד הכלכלה יד ימין כאילו לא יודעת מה רוצה יד שמאל. "הם יוצאים בהצהרות שרוצים לעודד יציאת חרדים לעבודה, אך בפועל מערימים קשיים וביורוקרטיה על המפעלים המבקשים לקלוט את החרדים.
בעלי המפעלים התלוננו באוזניו על כך שאין קונים למשאבים שהשקיעו במפעלים כדי לקלוט את העובדים מהמגזר החרדי. הם טענו כי רשות ההשקעות דחתה אותם כשפנו אליה כדי לקבל את המענקים והסיוע שהובטחו להם במסגרת התוכנית לעידוד העסקת החרדים.
גפני הגיב על הדברים כי "בשוגג ואולי במזיד ניסחו שם , אשר מקשים עליהם אפילו את ההוכחה כי העובדים שכבר נקלטו בכלל עומדים בהגדרת היסוד של 'מיהו חרדי', למרות הכסף הגדול שכבר הוציאו על קליטתם".
המפעלים שהתלוננו על התנהלות הרשות הם א.ג. גילרו בע"מ ואפסיידר, שנציגיהם השתתפו בדיון והעידו על מסלול המכשולים שמונע מהם לקבל את התמורה המובטחת להשקעותיהם. גפני דרש מנציגי משרד הכלכלה והרשות להסביר מדוע הפכו דבר כה פשוט, לעניין מסובך, עם קריטריונים בעייתיים וביורוקרטיה, שמונעים את הגשמת התוכנית החדשה שנועדה להיות לתפארת משרדם והממשלה בכלל.
סגן מנהל הרשות, אשר שטרית, האחראי על מסלולי התעסוקה, הגיב: "הוצאנו 60 מיליון שקל בשנתיים האחרונות על העסקת חרדים וחרדיות. 67 חברות ביקשו ונענו בחיוב. רק חלק מזערי מהן לא נענה, ביניהן החברות המיוצגות כאן, לא הוכיחו שאכן קלטו עובדים חרדים, כמתחייב מחוזר מנכ"ל".
שטרית ציטט את הגדרת ה"חרדים" כפי שנוסחה ברשות, לפיה מדובר ביהודים שומרי מצוות שייחודם בהקפדה בדרכי חינוך, חיי הקהילה ואורח חיים, כאשר הוא או היא, כולל ילדיהם, למדו או לומדים במוסד חינוכי מוכר רשמי או לא רשמי, ובתנאי שקבלו פטור משירות צבאי בהתאם לחוק, והיו זכאים למלגת לימודים מכוח מבחני תמיכה לעידוד תעסוקה". כל זה להנחת דעתה של הוועדה המאשרת את הסיוע.
"בקשות המתלוננים נדחו כי לא יכלו להעביר את המסמכים הרלוונטיים להוראה הזאת", אמר שטרית. "אני עצמי הייתי במפעלים וראיתי במו עיני שאכן מדובר בחרדים לפחות מבחינה חזותית. אבל בלשכה המשפטית שלנו התנגדו לאשר את הסיוע מתוך דבקות בחוזר מנכ"ל. המפעלים לא הציגו את המסמכים הדרושים אפילו לאחר שקבלו ארכה של 90 יום".
דברי שטרית לא שכנעו גם את גלית לוי מהתאחדות התעשיינים במרחב ירושלים. "גם אני הייתי בסיור במפעל גילרו, וראיתי את העובדים והעובדות החרדים שהועסקו במחלקה מיוחדת בשבילם. אי אפשר לערער או להטיל ספק בכך שמדובר בחרדים, גם בהקשר להגדרת חוזר מנכ"ל. לא נאמר שם שמפעל חייב לעמוד רק בקריטריון מסוים שקשור למוסדות חינוך. המפעל הציג אסמכתאות אחרות, ולא יתקשה להוציא מצה"ל אישור על הפטור שקבלו משירות צבאי בשל היותם חרדים".
על כך העיר ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) אלוף במיל', "הצבא לא יאשר כי הפטור הרשמי משירות ניתן למי ש'תורתו אומנות', כך שמי שמדקדק במילים שוב ידחה את הבקשות". היו"ר גפני הסכים. "יש פה בעיה עקרונית. בצבא או במשרד החינוך לא מאשרים במפורש שמקבל הפטור הוא חרדי.
הבעלים של מפעל א.ג. גילרו, אבי גלברט הגיב, "אני בא ממשפחה חרדית ומדברים יידיש. שרצינו להעסיק חרדיות אני הייתי היחיד שיכול היה לראיין אותן, וקלטנו אותן באולם עבודה וחדר אוכל נפרדים. דאגנו גם לאוכל כשר מיוחד ולהסעות נפרדות. הוצאנו מאות אלפי שקלים על הכנסתן למעגל העבודה. הרי אין ספק שהן חרדיות, וכל חטאנו שלא הצגנו את המסמך המתאים שיעיד שהן חרדיות".
חשב חברת אפסיידר, אברהם סרוסי, הוסיף: "חלק גדול מהעובדים החרדיים לא קיבלו ולא יקבלו אישור ממשרד החינוך כי מדובר בעולים חדשים שלא למדו במוסדות חינוך בארץ". שטרית חזר וטען שאותו מחייבות רק הוראות הייעוץ המשפטי לפי הקריטריונים שבחוזר מנכ"ל.
היו"ר גפני לא נואש. הוא הודיע שהדיון יימשך בשבוע הבא, הפעם עם מנהל רשות ההשקעות, נחום איצקוביץ', והיועצים המשפטיים של הרשות ומשרד הכלכלה. הוא סיכם: "נעשה פה משהו רע ועוול למפעלים. "גם פקידים צריכים לדעת לערער על ייעוץ משפטי".
לפנייה לכתב/ת 
