סטודנטים בסין: "אצלנו לא שואלים שאלות בהרצאה"
השבוע חנך הטכניון את האוניברסיטה הישראלית הראשונה בסין. משיחה עם סטודנטים סינים עולה כי יש הבדל רב בין שיטת הלימודים האקדמית בארץ לזו של סין
דרך ההרצאות במוסדות להשכלה גבוהה בישראל שונים לחלוטין מזו הנהוגה בסין. משיחה עם סטודנטים סינים, הלומדים במכון גואנגדונג-טכניון (GTIIT), האוניברסיטה הישראלית הראשונה בסין, מתברר כי בארץ מקשיבים לסטודנטים ששואלים שאלות בזמן ההרצאה - בזמן שבסין הסטודנטים לא פונים למרצים בזמן ההרצאה.
הנרי, סטודנט להנדסת חומרים, הלומד באוניברסיטה הישראלית הראשונה בסין, סיפר ל-ynet על ההבדלים: "כבר בשיעור הראשון בפיזיקה ומתמטיקה המרצה אמר לנו - אתם חייבים לשאול שאלות, אחרת לא תבינו. במקומות אחרים בסין המורים מרצים ואתה מקשיב, התקשורת היא רק בכיוון אחד. ופה דוחפים אותך לעצור את המורה בכל פעם שאתה לא מבין משהו או שיש לך הערה".
הנרי מספר כי לוקח זמן להתרגל למצב החדש, "אבל עם הזמן אתה מבין שכדי להתקדם במדעים חייבים להיות סקרנים, ואי אפשר לקבל את כל מה שאומרים לך כמובן מאליו", הוא אומר. "זו לא הדרך הסינית, אבל יש סיבה שלמרות שליהודים הייתה היסטוריה כל כך קשה הם הגיעו לכאלה הישגים מרשימים. כולם בסין יודעים את זה - האנשים בישראל מבריקים ויש להם תשוקה ליזום וליצור. לכן רציתי ללמוד דווקא פה".
הסטודנטית בירדי, בת 18, לומדת ביוטכנולוגיה והנדסת מזון. היא גדלה בגוואנגז'ו וכששמעה על השלוחה החדשה של הטכניון בשנטאו לא חשבה פעמיים. "כשהייתי ילדה כל הזמן שמעתי סיפורים על ישראל ולכן בשבילי ללמוד הנדסה בטכניון זה פנטסטי", היא אומרת. "הרמה פה במתמטיקה יותר גבוהה ממה שהחברים שלי לומדים באוניברסיטאות סיניות. אנחנו גם לומדים באנגלית וזה חשוב כי בהמשך הדרך יהיה לי קל יותר. דבר נוסף הוא שבאוניברסיטאות הסיניות יש 100 סטודנטים על מורה אחד. פה אנחנו לומדים בקבוצות קטנות והמורים יודעים עלינו יותר ויכולים לעזור לנו. שיעור הנשים פה יותר גדול מאשר באוניברסיטאות הסיניות, ועומד על שליש".
הסטודנטית סילביה מספרת כי לימודיה בשלוחה של הטכניון מסבה למשפחתה וחבריה גאווה רבה. "זה לא קל", היא מודה. "הלימודים פה מאתגרים יותר אבל אני יודעת שבחרו אותי מתוך הרבה מועמדים ואני בטוחה שאם אסיים בהצלחה הרבה דלתות ייפתחו בפניי. הלימודים פה מתקיימים באווירה פתוחה ונעימה יותר מאשר בבתי הספר בסין אבל עם זאת מקצועית. אני מקווה להמשיך פה אולי אפילו לתואר שני".
הכותב היה אורח הטכניון בשנטאו
לפנייה לכתב/ת 
