עו"ד תשלם 250 אלף ש': "הפרה חובה מוסרית"

עורכת דין אישרה תצהיר של אשת עסקים שלקחה הלוואה, אף שלא פגשה בה פנים אל פנים. שתי ערכאות שיפוטיות קבעו שיהיה עליה לשלם על כך

עו"ד ינון פרידפורסם: 26.12.17 , 07:01

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה ערעור שהגישה עורכת דין על חיובה לשלם רבע מיליון שקל לישראכרט, משום שאימתה תצהיר של בעלת חברה שלקחה הלוואה מבלי לפגוש בה פנים אל פנים. השופט קובי ורדי פסק שהיא הפרה חובות מוסריות, אתיות ומקצועיות וכתב כי "אם עורכי הדין לא יקפידו קלה כחמורה... נמצא עצמנו במהרה בפני מדרון חלקלק".

לפני כשבע שנים העמידה ישראכרט הלוואה בסך 467,375 שקל לחברת "תנובותינו בעמק". מי שחתמו על מסמכי ההלוואה ושימשו ערבים לפירעונה היו גבר ואישה שהחזיקו כל אחד ב-50% מהמניות. ההלוואה לא הוחזרה וחברת האשראי תבעה את עורכת הדין שאימתה ואישרה את הצהרותיהם וחתימותיהם של הבעלים.

באולם בית הדין

עו"ד נחשדה בהקלטת דיון, ותשלם 10,000 ש'

דוד חסן

במהלך דיון בבית הדין הרבני האזורי בי-ם התבקשה עורכת הדין של הבעל למסור את הנייד שלה, אך היא סירבה. התנצלותה התקבלה חלקית

עו"ד נחשדה בהקלטת דיון, ותשלם 10,000 ש'

ישראכרט טענה שהסכימה לתת את ההלוואה לחברה על סמך האישורים של עורכת הדין אך זו אימתה את תצהיר האישה מבלי שהופיעה בפניה, ולאחר מכן התברר שהחתימה לא הייתה שלה.

עורכת הדין טענה להגנתה שהגבר הגיע למשרדה עם המסמכים כשהם חתומים מבעוד מועד על ידו ועל ידי האישה. לדבריה, היא יצרה קשר טלפוני עם האישה על מנת לוודא שמדובר בחתימתה ורק לאחר מכן אימתה את החתימה. בדיעבד התברר לה שבנה של האישה נהג לחתום בשמה על מסמכים שונים, כולל מסמכי ההלוואה. לפיכך הגישה עורכת הדין הודעת צד שלישי נגד הבן.

באפריל 2016 דחה בית משפט השלום בתל אביב את טענות עורכת הדין וקבע שהיא נושאת באחריות מלאה לנזק. עם זאת, מאחר שהבן הודה שחתם בשם אמו על המסמכים, חילק בית המשפט את האחריות ביניהם באופן שכל אחד חויב לשלם לישראכרט 50% מסכום ההלוואה.

עורכת הדין לא השלימה עם התוצאה וערערה למחוזי. היא טענה שישראכרט לא הוכיחה שהסתמכה על אישוריה במתן ההלוואות. כלפי הבן היא טענה שמשנקבע בפסק הדין שהוא הטעה אותה, הוא האחראי הבלעדי לנזק. הבן טען שהיה על בית המשפט לקבוע שהאשם התורם של עורכת הדין הוא בשיעור 100% נוכח הקביעות החמורות בדבר התנהלותה.

אך כאמור השופט קובי ורדי דחה את הערעור. הוא הבהיר שלפי הפסיקה מוסמך בית המשפט לחלק את האחריות בין אנשים שגרמו לנזק במשותף לפי מידת האשמה המוסרית של כל אחד מהם.

לדבריו, בשני המזיקים במקרה זה, הבן ועורכת הדין, דבקה "אשמה מוסרית כבדה". הבן הטעה ורימה את עורכת הדין כשחתם בשם אמו, ועורכת הדין הציגה בפני ישראכרט, בתרמית, מצג כוזב כאילו האישה חתמה בפניה.

"אילו עורכת הדין הייתה ממלאת את חובתה הבסיסית ולא מסכימה לאשר חתימת מצהיר שלא חתם בפניה, לא היה נוצר כלל המצב שאליו נקלעו הצדים", כתב השופט ורדי והוסיף שבכך שהיא אימתה את החתימה מבלי שהאישה הופיעה בפניה, הפרה עורכת הדין חובות מוסריות, אתיות ומקצועיות. השופטים ישעיהו שנלר ועינת רביד הצטרפו לפסק הדין.