כחלון: 1.15 מיליארד שקל יושקעו בעידוד התעשייה הישראלית
שר האוצר, משה כחלון, הכריז על תכנית "נטו תעשייה", הכוללת צעדים להגברת הפריון במשק והסרת חסמים רגולטורים. בין היתר יושקעו 600 מיליון שקל בעידוד מחקר ופיתוח וחדשנות טכנולוגית, חינוך טכנולוגי והכשרת כוח אדם מיומן. כחלון: " אנחנו לא שונים משום מדינה טכנולוגית אחרת באירופה ורוצים להיות דומים להם"
שר האוצר אמר בפתח דבריו: "בתוכנית הזו יושקעו 100 מיליון שקל בהסרת חסמים רגולטוריים והשקעה במחקר ופיתוח, על מנת לדחוף את התעשייה להשקיע בציוד ובמכונות. התוכנית כוללת השקעה של 600 מיליון שקל בייצור ועידוד של מחקר ופיתוח וחדשנות טכנולוגית, חינוך טכנולוגי והכשרת כוח אדם מיומן. 360 מיליון שקל יוספו לבסיס של הכשרות טכנולוגיות. בסך הכל מדובר במעל למיליארד שקל לעידוד התעשייה הישראלית, חיזוק הפריון וחיזוק המשק הישראלי כולו".
לטענת כחלון, "בשלוש השנים האחרונות עשינו לא מעט צעדים לצמצום הפערים החברתיים, להקלת יוקר המחייה ולפתרון משבר הדיור. בנוסף, אנו מנסים למצוא את הדרך להגדיל את הפריון בכדי להביא לצמיחת המשק.
"איש מקצוע שעובד ליד מכונה זה עיסוק מכובד"
"בכדי להשיג את יעדי הפריון יש להפחית את הרגולציה ולהגביר השקעות", הוסיף כחלון. "אנחנו, במסגרת "נטו תעשייה", אחרי שלוש שנים של עבודה הגענו למסקנה שיש לבצע מספר צעדים. ישראל הידרדרה מאז 2006 ממקום 26 למקום 54 במדד "Doing Business", של הקלות לעשיית עסקים, ואת ההידרדרות הזו יש לעצור.
"ככל שכוח האדם יהיה מוכשר יותר מבחינה מקצועית, כך הפריון יהיה יותר גדול. אנחנו מחוייבים גם לפתח את ההשכלה הטכנולוגית של עובדים ישראלים מיומנים. חייבים לטפח את ההכשרה הטכנולוגית במדינת ישראל, אנחנו לא שונים משום מדינה אחרת באירופה ורוצים להיות דומים להן.
"להיות איש מקצוע שעובד ליד מכונה ומייצר זה עיסוק מכובד, וגם השכר מכובד. השכר בתעשייה גבוה מאוד, יחסית לשירות הציבורי, ואנחנו רוצים שאנשים ישתכרו שכר גבוה. יושקעו בתוכנית 360 מיליון שקל שיוספו לבסיס של הכשרות טכנולוגיות. בסך הכל מדובר על למעלה ממיליארד שקל בעידוד התעשייה הישראלית וחיזוק הפריון - והמשק הישראלי כולו".
"האמא והאבא של כל תכניות הנטו"
שר הכלכלה, אלי כהן, אמר במסיבת העיתונאים כי "נטו תעשייה זה האמא והאבא של כל תכניות הנטו. מטרת התכנית הזו היא לראות את ישראל כשחקן מפתח בתחומי הטכנולוגיה ולהתמודד עם בעיית כוח האדם, כשהמיקוד הוא בהגדלת הפריון".
השר כהן הזכיר את השפל ההיסטורי ברמת האבטלה, וציין כי "לא צריך לקחת את הנתון הזה כמובן מאליו. עיקר התכנית שלנו נועדה להבטיח שכל אחד ואחת יקומו בבוקר ויהיה להם מקום עבודה, שיוכלו להתפרנס בכבוד. בשביל זה צריך תעשיות חזקות שיוכלו לשלם את השכר".
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, אמר כי התכנית גובשה על בסיס החלטה שקיבלה הממשלה לפני כשנה לעודד את התעשייה ו"להצמיח אותה חזרה, כקטר מרכזי של מדינת ישראל. בשנים האחרונות חלקה של התעשייה הולך ויורד מסך התמ"ג, ויש מעבר גדול לסקטור המסחר והשירותים".
חלק ממסקנות הוועדה יופיעו בחוק ההסדרים לשנת 2019, שיוגש לממשלה ב-11 בינואר. חלק נוסף ממסקנות הוועדה יועברו בחקיקה ובהחלטות ממשלה בהמשך. אמנם היקף התוכנית הוא 1.15 מיליארד שקל, אך על פני שנים, עידוד התעשייה יסתכם במיליארדי שקלים.
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: "התכנית שמונחת היום היא תכנית מאוד משמעותית, ששמה אותנו בפתחה של מהפכה תעשייתית רביעית. הכל מתחיל ונגמר בתעשייה. אם תהיה תעשייה, יהיה מסחר, תהיה כלכלה ויהיה הכל. הרבה מפעלים של עובד או שניים עד 20 עובדים הם פוטנציאל הצמיחה של התעשייה".
מנגד, בפורום המכללות הטכנולוגיות הביעו מורת רוח מהתוכנית והכריזו על מאבק: "תוכנית נטו תעשייה שהוצגה היום היא אחיזת עיניים. רק בתחילת השבוע הניח השר כחלון תוכנית הכוללת קיצוץ לא מובן בשעות הלימוד, הארכת משך הלימודים בשנה וסגירת מכללות ומגמות שיובילו לאלפי מפוטרים במערך הטכנולוגי. התכנית המוצעת על ידי כחלון מהווה הפניית עורף לעשרות אלפי הסטודנטים הרואים את עתידם בעולם התעשייה הישראלית. אנו פותחים במאבק ארוך וחסר פשרות, במטרה למנוע את הגזרות העתידות להתרחש על המכללות הטכנולוגיות, ומתוך רצון להביא לרפורמה אמיתית ונדרשת בהשכלה הטכנולוגית".
350 אלף שכירים
בתעשייה הישראלית מועסקים 350 אלף שכירים. הייצוא, ללא יהלומים, נאמד בכ-181 מיליארד שקל – 49.6% מכלל המשק. קצב הצמיחה הממוצע בשלוש השנים האחרונות של הייצור התעשייתי עמד על 1.7%, והיווה 3.2% מכלל המשק.
לפי נתוני הוועדה המיוחדת שהוקמה לצורך תכנית "נטו תעשייה", הרגולציה הישראלית מכבידה בהשוואה בינלאומית וממוקמת במקום ה-31 מבין מדינות ה-OECD. בנוסף, קיים מחסור בכוח אדם מיומן.
לפנייה לכתב/ת 
