איך תדעו שהילד סובל מתסמונת דום נשימה?
לא כל נחירה והפרעת שינה צריכות להדאיג אתכם, אבל חשוב להיות מודעים לסיבות ולסימנים של תסמונת דום נשימה. מתי הבעיה דורשת בדיקה, ומהם הטיפולים המתאימים לילדים?
נחירות תדירות עלולות להיות הסימן הראשון להפרעת נשימה חסימתית בשינה, או בשמה המקובל יותר - תסמונת דום נשימה בשינה. ההפרעה מאופיינת בקריסה ובחסימה חלקית ומלאה של דרכי האוויר העליונות פעמים רבות בזמן השינה - לעיתים עשרות ומאות פעמים.
חסימות אלה מסתיימות ביקיצות שמפריעות מאוד למהלך השינה. בקרב מבוגרים מעלה התסמונת את הסיכון למחלות לב, שבץ ודיכאון וכן מובילה לעייפות שיכולה להוביל לתאונות דרכים ולהפרעה ניכרת באיכות החיים. ההפרעה במבוגרים מטופלת בדרך כלל באמצעים כגון מסכת CPAP, המזרימה אוויר בלחץ חיובי, או בהתקן דנטלי לקידום הלסת התחתונה בזמן השינה.
חומרת תסמונת דום נשימה בשינה נקבעת על פי ממוצע הפסקות הנשימה המלאות והחלקיות. הקריטריונים אצל ילדים מחמירים הרבה יותר מאשר אצל מבוגרים. אצל ילדים - עד הפסקה אחת בשעה - מצב נורמלי. 5-1 הפסקות - מצב קל, 10-5- מצב בינוני. יותר מעשר הפסקות בשעה - הפרעה קשה. אצל מבוגרים - עד חמש הפסקות בשעה נחשב מצב נורמלי, ומעל 30 הפסקות בשעה - מצב קשה.
למה זה קורה?
הסיבות הנפוצות להתפתחות התסמונת אצל ילדים הן בדרך כלל שקדים ואדנואידים מוגדלים וחסימה אפית. לעיתים רחוקות יותר הסיבות כוללות הן משקל גבוה מאוד או תסמונות מולדות, כמו תסמונת דאון או תסמונת פייר רובין.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
השלכות תסמונת דום נשימה על ילדים נחלקות להפרעות התנהגות והפרעות פיזיולוגיות:
הפרעות התנהגות:
שינה לא שקטה, היפראקטיביות, הפרעות קשב וריכוז, איטיות, חוסר עניין וסף תסכול נמוך. מחקר שנערך בקרב 254 בנים ממישיגן ב-2004 העלה כי יש סיכוי מוגבר להתמכרות לאלכוהול ולסמים בגיל צעיר יחסית בקרב ילדים שסבלו מהפרעות שינה.
הפרעות פיזיות:
חשש לעיכוב הגדילה - הפרשה מועטה של הורמון הגדילה, התפתחות שִלדית לא רגילה של אזור הפנים והלסתות, הכוללת פנים צרות וארוכות, פרופיל קמור, חך צר וגבוה (מזוהה על ידי רופא שיניים), משקל גבוה, כאבי ראש וזיהומים חוזרים בדרכי הנשימה העליונות. לעיתים רחוקות יש גם חשש להתפתחות הפרעות מטבוליות כמו סוכרת.
מה עושים?
הורים יכולים לזהות את התסמונת אצל הילדים בתסמינים כמו שינה לא שקטה לאורך זמן, נחירות עזות, השתנקויות במהלך השינה, אף חסום, הפרעות התנהגות או גדילה הדומות לאלו שתוארו. חשוב לציין כי לא מדובר במצב שבו יש סכנת חיים כדוגמת מוות בעריסה, ולכן אין צורך לדאוג שמא הפסקת הנשימה תוביל לחוסר יכולת לנשום.
אם עולה חשש לתסמונת דום נשימה בשינה אצל ילדים, יש לפנות במהירות לרופא אף אוזן גרון לזיהוי מקור ההפרעה ולמעבדת שינה כדי לשלול או לאשש את ההפרעה ולקבוע את חומרתה. מסכת CPAP או התקן דנטלי אינם מקובלים בטיפול בילדים כיוון שהם עלולים להפריע לגדילה ולחולל קבועים במבנה הפנים.
קראו עוד:
הטעויות הגדולות של הורים בשינת ילדים
מחקר: מתי התינוק צריך לעבור לישון בחדר נפרד?
תשכחו מכל מה שידעתם על טקס שינה
הטיפול בילדים בדרך כלל כולל פתרון כירורגי המבוצע על ידי רופא אף אוזן גרון, כדוגמת ניתוח פוליפים, אדנואידים, שהם הנפוצים ביותר, ולעיתים ניתוח מחיצות אף.
כמובן שיש לשנות את אורחות חיים, ובעיקר להוריד במשקל במקרה הצורך. טיפולים אפשריים נוספים מבוצעים על ידי רופאי שינים ובעיקר אורתודנטים וכוללים פרוצדורות כמו הרחבת החך.
חשוב לזכור כי לא כל נחירה והפרעת שינה תגרום לתופעות המוזכרות בכתבה, אך יש להיות מודעים לעניין. טיפול מוקדם ימנע סיכונים מיותרים.
ד"ר ירון חביב הוא רופא שיניים ומומחה לרפואת הפה, אחראי מרפאת כאב פנים ולסתות במחלקה לרפואת הפה, בית ספר לרפואת שיניים בהדסה - ירושלים, עוסק בטיפול בנחירות ובתסמונת דום נשימה בשינה באמצעות התקן דנטלי
לפנייה לכתב/ת 
