בין מכה לירושלים: מלמד את העולם המוסלמי על יהדות
הסרטונים שהפיק זוכים לפופולריות ברשתות החברתיות, עם שאלות על טהרה, כשרות ושאר ענייני הלכה. במצרים שואלים אותו על גיור - ונערים מעירק מנהלים מולו שיח ער על עדות בישראל. הכירו את אלחנן מילר, הישראלי שהחליט לייצר דו-קיום עם העולם המוסלמי דרך הדת היהודית: "ככה מייצרים נורמליזציה"
הישראלי שמסביר למוסלמים על תפילה: אלחנן מילר הפך לכוכב מדיה בעולם הערבי ולמסבירן שמאפשר לגולשים ממדינות ערב להכיר את היהדות דרך הרשתות החברתיות. שני סרטונים שהפיק כבר זכו למעל לרבע מיליון צפיות וזוהי, מתברר, רק ההתחלה.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
מילר שמגיע מבית דתי-לאומי התחבר לערבית ולאיסלאם כבר מגיל צעיר, ומכאן ועד שיעורי יהדות לעולם המוסלמי הייתה הדרך קצרה. "למדתי ערבית כבר בחטיבת ביניים, בבית הספר הממלכתי-דתי הימלפרב בירושלים", הוא מספר. "התאהבתי בשפה והמשכתי להתעסק עם ערבית גם בצבא".
קראו עוד בערוץ היהדות:
- בקבוקי תבערה הושלכו על בית כנסת בג'רבה
- ללה סוליקה": הקדושה המרוקאית שלא הכרתם
- לחרדים נמאס לשתוק: החוק שמתקן את הפגיעה בסטטוס קוו
עם סיום לימודי התואר הראשון והשני במזרח תיכון ואיסלאם, באוניברסיטה העברית – ביקש מילר לשלב בין שתי אהבותיו, האיסלאם והיהדות, "תחומים שנראים לכאורה כמו שני עולמות שלא נפגשים. כשלמדתי באוניברסיטה גיליתי עד כמה זו טעות. שתיהן דתות של הלכה, כלומר של מעשים מותרים ואסורים; כמו שאנחנו עוצרים את החיים שלנו בשקיעה לתפילת מנחה - גם הם, וכמו שאנחנו יודעים מה מותר או אסור לנו לאכול - גם הם. גם בהלכות נידה ומבנה הדת ומיסודה, יש הרבה מן המשותף".
דיאלוג עם העולם הערבי
הרעיון לסרטוני היהדות בערבית צץ לאחר הרצאה שהתבקש לתת במסגרת ארגון "שורשים" (ג'ודור), ארגון משותף של מתנחלים ופלסטינים בגוש עציון, המפעילים יוזמות משותפות במטרה לדו-קיום - על יהדות לפלסטינים ועל איסלאם למתנחלים.
"הכנתי מערכי שיעור וקיבלתי שאלות מאוד בסיסיות. הפלסטינים התעניינו בשאלות על לוח השנה שלנו, החגים והתפילות, ומצאתי את עצמי בונה מערכים בערבית על הדברים הבסיסיים ביהדות, בניסיון להסביר את הדת שלי לקהל מוסלמי. בשלב מסוים, אמרתי לעצמי, שבמקום ה-12 משתתפים בכל אחד מהמפגשים האלה, עדיף לדבר למיליארד וחצי מוסלמים ששואלים בדיוק את אותן השאלות. כך נולד הרעיון להעביר את התכנים מההרצאה, למדיה החברתית. השאלה הייתה רק איך. ומה יהיה האמצעי הכי נכון לעשות את זה".
"המחשבה הייתה להתחיל עם המשותף; עם חומרים שדרכם מוסלמי יכול להתחבר ליהדות. לכן בחרתי להתחיל עם כשרות, כי אוכל מחבר בין אנשים - ויש גם המון מן המשותף בין 'כשר' ל'חלאל'. הנושא השני זה תפילה, כי על זה היו רוב השאלות מאותה הרצאה ראשונית. אני מניח שעם הזמן זה יעבור יותר לייחודי, כמו למשל הקונספט של 'שבת' שאין לו מקבילה איסלאמית, וגם לדברים יותר נפיצים כמו ירושלים ובית המקדש".
מה התגובות שאתה מקבל בינתיים מהעולם הערבי?
"יש כמובן את הטרולים שבאים לקלל, אבל אני מופתע מכמות התגובות החיוביות ומהסקרנות. החל מאנשים במצרים ששואלים אותי איך מתגיירים, או בחור עיראקי בן 18 שמנהל איתי דיאלוג ארוך בפייסבוק לגבי עדות וקבוצות בעם היהודי".
"היו למשל אנשים שהגיבו על סרטון התפילה ושאלו אותי מה לגבי שטיפת ידיים והיטהרות לתפילה, שאלה דברים שהם מכירים מהאיסלאם, ואז קלטתי שבעצם לא התייחסתי לזה למרות שגם ביהדות יש תהליך כזה. אני רואה גם ויכוחים בשרשורים של הסרטונים, כשאנשים מקללים או כותבים דברים רעים, ואני רואה אחרים שעונים להם ומשתיקים אותם. הדיון הפנימי שם קיים, ומאוד מרתק לראות אותו".
מילר מוסיף כי "יש אנשים שמנסים מאוד לשוחח ולהכיר, אבל לצערי אין לי כל כך זמן לזה. הפתרון שמצאתי הוא לעשות שידור פייסבוק חי בדף שהקמתי, שבו עניתי לשאלות שנשלחו מראש וגם לשאלות חיות. זה היה מאוד מוצלח, עם עשרות-אלפי צפיות. אני מתכנן לעשות את זה כל שבוע במטרה לטפל בנושאים קצת יותר מורכבים ממה שאפשר להציג בסרטונים, וגם כדי שיראו את הפרצוף שלי ושיבינו אנחנו בני אדם רגלים שחיים בבית רגיל בישראל, ולא עם יצורים שטניים. מה שנקרא, נורמליזציה".
סקרנות דתית
את הסרטונים הראשונים הפיק מילר בסיוע של תורמת מלונדון שהביעה התעניינות בניסוי החברתי. "אחרי שהיא ראתה את כמות הצפיות והשיתופים, לא היה קשה לשכנע אותה להמשיך ולתמוך במיזם", הוא אומר. "לכן עכשיו אני ממשיך לעבוד על הסרטונים הבאים בסדרה".
"יש המון סקרנות בעולם הערבי לגבי היהדות, והסרטונים נותנים מענה שפשוט לא קיים. אין היום מקור אחר שמסביר את היהדות כדת וכציוויליזציה לציבור הערבי, בטח לא בצורה נגישה וקלילה. המדיה החברתית שוברת מחסומים ועוקפת את התקשורת הערבית שפחות מציגה דימוי חיובי של יהודים. הסרטונים לא מתעסקים בכלל עם ישראל, אלא עם היהדות כדת בלבד".
כמה רחוק אתה מגיע? באיראן אנשים חשופים לתכנים שלך?
"עשיתי גרסה בערבית ואחת באנגלית שקיוויתי שתגיע למדינות מוסלמיות לא-ערביות. מהבדיקה שלי ראיתי שזה לא ממש הגיע לתורכיה, איראן ואינדונזיה. אני לא יודע עד כמה הרשת החברתית פתוחה בחלק מהמקומות הללו, מאחר ולא עשיתי בשפה המקומית - יש פה מחסום שפה כי הסרטונים פחות נגישים להם".
הדת כגורם מקרב
היוזמה של מילר מפתיעה במיוחד מאחר ורוב השיח העוסק בדו-קיום מעדיף לראות את הדת כלא רלוונטית לחיים משותפים יחד. "אני חושב שתהליך השלום נתפס פעמים רבות בישראל כ'פרויקט חילון'; כחלק מתפיסה שצריך להדחיק את הדת כי היא עלולה להוות מכשול לשלום.
"אני חושב שהגיע הזמן לבחון מחדש את ההנחה הזו, גם כי המון אנשים בתוך הסכסוך הזה, משני הצדדים, ובמיוחד בצד המוסלמי, הם אנשים מאוד דתיים - וגם כי הדת עצמה עשויה להיות כלי לפתרון סכסוכים בגלל המכנה המשותף.
"הבנה של מוסלמי את היהודי כאדם בעל ערכים, בעל אמונות שדומות לשלו, זה תהליך נורמליזציה הרבה יותר מעמיק מאשר 'כולנו אוהבים חומוס' או 'כולנו משתמשים בסלולרי'. כשאדם יודע שהוא מתפלל באופן דומה לי, אני חושב שהוא יכול להעריך אותי הרבה יותר. לכן צריך הרבה יותר אנשים דתיים שיעסקו בפתרון סכסוכים מאשר בהבערת סכסוכים, שזה לצערנו מה שקורה לרוב".
