"חג חיסול המשומדים": החגים שנעלמו מלוח השנה העברי

חג ירידת הגשמים, חנוכת חומות ירושלים, מועד כיבוש חומת השומרון, חג סילוק גובי המכס מירושלים ויום טוב לרגל מות הורודוס. לא שמעתם על החגים האלה? אבותינו שמעו גם שמעו. אתם, לעומת זאת, הפסדתם סיבה למסיבה, המורים הפסידו יום חופש - וכולנו הפסדנו כמה ארוחות טובות.

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

קבר יש, כסף יש, אבל איפה הצדיק?

החגים האלה מופיעים במסכת תענית, חיבור חז"לי בן אלפיים שנה, וכעת זוכים לכבוד בתערוכת איורים חדשה בירושלים. מאחורי התערוכה - "מועדי ב': החגים האבודים של לוח השנה העברי" - עומדים המעצבים הגרפיים של סטודיו דוב אברמסון, והיא נפתחה בסוף השבוע שעבר במסגרת פסטיבל האיור והמילים "אאוטליין".

בכ"ב באלול חוגגים את החג "יום בו שבנו להרוג משומדים". בחג זה - שבוטל מכל הסיבות הנכונות, כך נראה - חגגו את קיצה של תקופה שבה שלטון זר, כנראה יווני, כפה "הפסקת אש" בין הפרושים למשומדים (המתייוונים). עם הסתלקות השלטון נתנו הפרושים למשומדים שלושה ימים לחזור בתשובה, ומי שלא שב - הומת. היוצר: "האיור מבקש 'לחגוג' את הוולגריות של המצב המתואר, כמעין מפלט של התמודדות"(עיצוב: אהרון פרידמן)

36 חגים. לידיעתכם

זה התחיל בקטן: "רצינו ליצור לוח שנה של הסטודיו, וחשבנו איך אפשר להתייחס לנושא מזווית אחרת", מספר אברמסון. "חשבתי על מגילת תענית, שזו מגילה המפרטת חגים ומועדים שרובם נשכחו במהלך השנים. נתנו לכל מאייר לבחור מועד ולתת לו פרשנות ויזואלית". אלא שאז הגיע הפסטיבל, והרעיון צמח לתערוכת כרזות מקוריות.

החג: כיבוש חומת שומרון. אם אתם ממש בעניין - זה בעוד שבועיים, בכ"ה בחשוון. דבר היוצר: "מעשה אבות סימן לבנים. כנראה שתמיד היתה לנו משיכה לאדמה שהיא לא שלנו אבל כן שלנו - העיקר שנוכל לרקוד קצת הורה בסוף"(עיצוב: שמעון אנגל)

מגילת תענית היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני. היא מונה 36 ימים שבהם אירעו לעם ישראל מאורעות משמחים, ובהם לא נוהגים מנהגי אבלות ולא צמים. חלק מהמועדים שזכו לאיור לא היו עוברים את סף החגיגות של ימינו: למשל, היום שבו הפרושים הורשו להרוג את המשומדים, כלומר את מי שהתייוונו, יום מותו של הורדוס והיום שבו חוני המעגל הוריד גשמים לאחר שלוש שנות בצורת.

כ"ח בטבת: חג "ישבה הכנסת על הדין" המציין את ניצחון החכמים על הצדוקים שישבו בסנהדרין, על אף שלא ידעו להביא ראיות מהתורה. "נשיא הסנהדרין, שמעון בן שטח, דרש שיביאו ראיות אחרת לא יוכלו להישאר. ישבו הצדוקים ללמוד כל הלילה, ללא הצלחה, והתביישו לחזור לשבת בסנהדרין. כך נפלו בזה אחר זה עד שלא נותר מהם אף אחד. היום בו נסתלקו כל הצדוקים הפך לחג. האיור מתאר את רגעי האימה שבהם מבין הצדוקי שהוא בבעיה, ובראשו המבוכה המחכה לו למחרת מול כל הכיתה"(עיצוב: נעה אלבז)

"לוח השנה העברי משופע בחגים, אבל לכל אחד יש גם חגים אישיים", הוא מסביר. "אנחנו חוגגים יום נישואים ואת היום שבו הפכנו לחברים בפייסבוק. העיסוק בחגים העלה אצלנו הרבה שאלות, כמו מה הופך יום רגיל לחג? האם לחג יכול או צריך להיות תאריך תפוגה? כיצד ומתי מחליטים שאין טעם לחגוג אותו יותר? מדוע חנוכה ופורים, שנמצאים אף הם במגילת תענית, שרדו, ואילו חגים אחרים לא?"

ג' בתשרי ידוע לדיראון עולם כ"צום גדליה", אבל בעבר חגגו בו את היום שבו "בטלה האזכרה מן השטרות": "פסקו מלהזכיר שם שמיים בשטרות, כדי שלא יחולל או יבוזה שם שמיים כשהשטר נזרק. אז איך מבטאים שם שמיים בלי לכתוב אותו? בעיניי, על ידי הסמלים הכי יום-יומיים ופשוטים, שנושאים בתוכם ברית עמוקה בין עם לתרבותו". ואנחנו תוהים: עם מותג כמו In God we trust - איך זה לא הפך לחג אמריקני(עיצוב: נטע סוקולובסקי)

כ"ח בשבט הוא יום טוב על מות אנטיוכוס: "מישהו עשה לאנטיוכוס 'בו!' וואלה, הוא מת. מי היה מאמין?"(עיצוב: נאוה גיאת)

עוד תרבות בערוץ היהדות :

• סרט: "ממלכת ישראל השלישית בסכנה "
• אקטיביזם: "הארון הכי עמוק בישראל": ממזרים
• תערוכה: המטפחת כמשל: הדתיות שנותנות צורה לצעקה
• דוקו: החסידים לשעבר משלמים את המחיר
• קליפ: צמרמורת בישיבה: שבת היום לה'
• פרוזה: מה קורה בברוקלין? הספר שחושף תככים ומזימות
• אופנה: חדש על המסלול (בבית הכנסת): היריד החברתי
• ביוגרפיה: פינת קרליבך: הרבי שהפחיד את הרבנים
• עיון: החסיד הגדול מכולם: האדמו"ר שתבע את אלוהים
• מאש-אפ: כך תישארו בעניינים בחתונה דתית: כל הלהיטים - בשתי דקות
• אלבום: אברהם פריד מדבר בישראלית
  

שם החג: חנוכת חומות ירושלים. מתי? ב-ז' באייר. דבר המעצב: "בפרספקטיבה של הזמן והתהפוכות שירושלים עברה, אין פלא שהמועד הזה לא התקבע. העיצוב מבקש להציב מראה אירונית על הזמניות והארעיות של חומות ירושלים, באמצעות שימוש במשפט 'ככה לא בונים חומה', וריפרור למשחק הטטריס שגם בו החומות הנבנות למעשה עתידות להתפרק"(עיצוב: נריה צור)

ב-ד' בתמוז בוטל ספר גזירות, וזו סיבה לחג. "הבייתוסים (כת מימי בית שני) סברו שההנחיה המקראית 'עין תחת עין, שן תחת שן' היא מילולית, וכך פסקו להלכה בספר הגזירות שלהם. ביום שבוטל הספר, ניצלו המון שיניים ועיניים בעולם, אז חוגגים"(עיצוב: דניאל פוגרבינסקי)