מנהל פוטר כי ליטף עובדות – ותבע את החברה

בכיר בחברת "נטפים" הוזהר שוב ושוב להפסיק לגעת בעובדות. אחרי 3 תלונות הוא פוטר, אבל העז לטעון שההליך לא היה תקין. בית הדין דחה אותו

עו"ד ענת רוזנרפורסם: 15.01.18 , 07:05

בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה מנהל לשעבר בחברת מוצרי ההשקיה "נטפים", שטען שפוטר בהליך לא תקין על רקע תלונות נגדו על הטרדה של עובדות. השופטת דגית ויסמן אמנם הסכימה שנפלו פגמים מסוימים בהליך הפיטורים, אבל פסקה שההחלטה הסופית הייתה ראויה לנוכח העובדה שהמנהל הוזהר כשנה קודם להפסיק לגעת בעובדות.

התובע עבד בחברה במשך שנה וחצי כמנהל מחלקת הנדסה. באוקטובר 2013 הוא פוטר כשברקע תלונה שהגישה אחת העובדות נגדו לממונה על הטרדות מיניות בארגון. היא סיפרה שהמנהל העביר את ידו על גבה במעין תנועת ליטוף שנחוותה על ידה כפולשנית ולא נעימה. העובדת ציינה שהחליטה להתלונן רק כששמעה שהוא נגע באופן דומה בעובדת אחרת. הממונה גבתה גם את גרסת המנהל, שהכחיש שליטף את העובדת וטען שרק הניח יד על כתפה ושהוא טיפוס חם שנוהג לנשק ולחבק נשים וגברים.

דיני עבודה

תביעה: פוטר בשל הטרדה מינית שלא הוכחה

עו"ד מאיר דהן

עבודתו של מבקש מקלט ברשת "ניצת הדובדבן" הופסקה בשל טענה של עובדת. הוא הכחיש בתוקף את ההאשמה, והחברה חויבה לשלם לו 40 אלף ש'

תביעה: פוטר בשל הטרדה מינית שלא הוכחה

בסיום הבירור המליצה הממונה למסור למנהל מכתב אזהרה ולא לפטרו. אלא שכמה ימים אחר כך התקיימה ישיבה בנושא בהשתתפות בכירים בארגון, ובה התברר שהתובע הוזהר שנה קודם לכן על ידי עמיתה לא לגעת בעובדות, בעקבות תלונה של מישהי נוספת (שלישית במספר). בעקבות זאת החמירה הממונה את המלצותיה והעסקתו של המנהל הסתיימה.

בתביעה שהגיש נגד "נטפים" ב-2014 הוא טען שהליך בירור התלונה היה לא תקין ופיטוריו נעשו שלא כדין. לדבריו, הוא זומן לבירור ללא התראה מוקדמת ומבלי שפורטו בפניו כל הטענות והתלונות הרלוונטיות. לדבריו לא ניתנה לו שהות להתייעץ עם עורך דין, מה גם ששתיים מהתלונות היו אנונימיות ולא נמסרו לו פרטים לגביהן, כך שנפגעה זכותו להתגונן.

החברה טענה מנגד שהבטיחה לשתי העובדות שזהותן לא תיחשף. היא הוסיפה שבכל מקרה במהלך הבירור ציין התובע מיוזמתו שייתכן שיש שתי נשים נוספות שחשו לא בנוח עם העובדה שהוא נוהג לגעת בסובבים אותו, כך שהוא היה מודע להתנהגותו.

ואכן, השופטת דגית ויסמן דחתה את התביעה והבהירה שהחברה לא הייתה חייבת לפרט בפני התובע מראש מה הטענות שעומדות כלפיו, שכן הדבר עלול היה לסכל את מטרת ההליך - לברר את העובדות בצורה יעילה ומהירה.

היא הוסיפה שאמנם אין לשלול מעובד שנחשד בהטרדה מינית ייצוג משפטי, אך המעסיק לא חייב להודיע לו על הזכות להיוועץ בעורך דין.

באשר לעדויות האנונימיות קבעה השופטת ויסמן שלא היה מקום לגלות לתובע את זהות המתלוננות שביקשו לשמור על פרטיותן. היא הוסיפה שגם ללא חשיפתן, האפשרות של התובע להציג את גרסתו לא נפגעה מהותית שכן הוא עצמו אישר שהעירו לו בעבר שהוא "נוגע יותר מדי".

בסופו של דבר נקבעה שמדובר בפגם מינורי בהליך הפיטורים, וההחלטה הסופית שקיבלה "נטפים" הייתה סבירה לנוכח העובדה שהתקיימה שיחה עם התובע על התנהגות בלתי הולמת וחציית קווים אדומים כבר כשנה קודם לפיטוריו.