שללה זכויות מעובד זר – ותשלם 104 אלף ש'

חברת הניקיון "משה נאמן" הציבה את העובד בסניף "אושר עד". לאחר שההתקשרות בין החברות הסתיימה, הוא פוטר מבלי לשלם לו את המגיע לו

עו"ד חן אלוניפורסם: 16.01.18 , 23:01

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של עובד זר שהועסק על ידי חברת "משה נאמן" כמנקה בסניף של "אושר עד", ופוטר לאחר שההתקשרות בינה לבין הרשת הסתיימה. השופטת חופית גרשון-יזרעאלי קבעה שזכויותיו קופחו באופן בוטה, ועל כן הוא יפוצה בכ-104 אלף שקל.

התובע החל לעבוד בחברת הניקיון במאי 2013 ונשלח מטעמה לעבוד בסניף בני ברק של "אושר עד". בנובמבר 2015 הוא פוטר לאחר שהחברות הפסיקו לעבוד יחד, ותבע את שתיהן בטענה שפוטר מבלי שקיבל את מלוא פיצויי הפיטורים המגיעים לו. לדבריו, חברת הניקיון אמנם נתנה לו חמישה צ'קים בסכום כולל של 25 אלף שקל כפיצויי פיטורים, אלא שבפועל רק אחד מהם כובד.

תביעה

70 אלף שקל לבת 61 שפוטרה "בגלל הגיל"

עו"ד מרטין פורמן

מנהלת חנות ברשת הביגוד והציוד "וורקר" פוטרה בטענה ליחסי אנוש קלוקלים. אבל ביהמ"ש לא השתכנע שלא מדובר באפליה על רקע גיל

70 אלף שקל לבת 61 שפוטרה "בגלל הגיל"

בנוסף טען התובע שלאורך כל התקופה הוא לא קיבל תלושי שכר ותשלום עבור זכויות כגון שעות נוספות, דמי הבראה, דמי חופשה, פנסיה, החזרי נסיעות ועוד. עוד נטען כי הנתבעות לא פתחו לו קרן השתלמות בניגוד לצו ההרחבה בענף הניקיון.

על פי המתואר בפסק הדין, התובע הגיע להסכמות (שלא פורטו) עם "אושר עד", שהובילו לדחיית התביעה נגדה, כך שהתביעה התבררה רק מול המעסיקה הישירה שלו – "משה נאמן". זו, הכחישה תחילה שבכלל העסיקה את התובע אך בשלב מאוחר יותר חזרה בה. בשלב זה היא טענה שהוא החל לעבוד אצלה רק בדצמבר 2013, וכי הוא "חמדן ורודף ממון" כיוון שמיהר לתבוע אותה עוד לפני שחלף מועד הפירעון של ההמחאות.

היא הוסיפה שהוא לא זכאי לתשלום נוסף מעבר למה שקיבל, והפנתה לטופס ויתור על תביעות שבו אישר כי קיבל את מלוא התשלום עבור זכויותיו.

התנערה מחובותיה החוקיות

אלא שהשופטת חופית גרשון-יזרעאלי דחתה את גרסת החברה, שלא גובתה בהוכחות הדרושות, למעט טענתה בדבר תקופת העבודה. "זכויותיו של התובע קופחו באופן בוטה, תוך התנערות מוחלטת מצד הנתבעת מחובותיה על פי דין", כתבה.

נקבע שהיא שילמה לתובע רק חמישית מהפיצוי שהגיע לו, ועליה להשלים לו את הסכום בהתאם לתקופת העסקה של 22 חודשי עבודה (מדצמבר 2013 עד נובמבר 2015). באשר לשעות הנוספות הסבירה השופטת שנטל ההוכחה בדבר היקפן רבץ לפתחה של הנתבעת – אך היא לא עמדה בו. משכך נקבע כי התובע זכאי לתשלום עבור 60 שעות נוספות בגין כל חודש שבו עבד, בהתאם לחוק הגנת השכר.

השופטת גרשון-יזרעאלי קבעה ש"משה נאמן" לא שילמה לתובע זכויות בסיסיות שהגיעו לו מכוח חוקי העבודה וצו ההרחבה. לפיכך התקבלה במלואה דרישתו לתשלום עבור יתר הזכויות מלבד התביעה להחזרי נסיעות, שנדחתה לאחר שהודה כי התגורר במרחק של 20 דקות הליכה ממקום העבודה ולא נזקק לתחבורה ציבורית.

בסופו של דבר חויבה "משה נאמן" לשלם לתובע 103,906 שקל הכוללים את יתרת פיצויי הפיטורים, תשלום שעות נוספות, דמי חופשה, הבראה, פנסיה וקרן השתלמות, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.