תחקיר: העדפת חברות מחו"ל במכרזים ציבוריים
בזמן שתשדירי הממשלה מעודדים רכש של מוצרים כחול–לבן, דווקא במכרזים של גופים ציבוריים ניתנת לעתים העדפה ברורה לחברות מחו"ל. שרגא ברוש: "מיליארדי שקלים מכספי המסים של הציבור הישראלי עוברים לחו"ל, ומובילים לסגירת מפעלים ופיטורים"
תחקיר המתפרסם הבוקר (ג') ב"ידיעות אחרונות" מגלה כי במספר מכרזים של גופים ציבוריים, ניתנת העדפה דווקא לחברות מחו"ל, וזאת למרות הכרזות הממשלה המעודדות רכישה של מוצרים "כחול לבן".
אחד הפרויקטים הגדולים שמקים צה"ל הוא "קריית התקשוב הטכנולוגית" - בסיס ענק בבאר־שבע שיאכלס את יחידות אגף התקשוב. לצורך ביצוע העבודות התפרסמו מכרזים, אחד מהם, בהובלת משרד הביטחון, הוא למערכת אל־פסק שתפקידה להגן על מכשירים שמחוברים לחשמל, לרבות מערכת המחשבים.
אדם שעוסק בתחום ציין שמדובר בהתקשרות במיליוני שקלים. אלא שסעיף 11.2 נוקב בשמן של שש יצרניות מערכות אל־פסק ספציפיות שיכולות להשתתף במכרז – כולן פועלות מחוץ לישראל.
בהר חוצבים פועלת "גמאטרוניק" הישראלית שמייצרת מוצרים בתחום החשמל, לרבות מערכת אל־פסק כמו זו שנדרשת בקריית התקשוב. וזה לא מקרה בודד: בחודשים האחרונים פירסמה גם החברה הממשלתית "רפאל" שני מכרזים למערכות אל־פסק בשני פרויקטים שונים.
גם כאן מדובר בהתקשרויות של מיליוני שקלים. אחד הוא לפרויקט "מבנה 905" שאליו יכולים לגשת רק ארבעה יבואנים ישראליים שיספקו מערכות שיוצרו מחוץ לישראל. בפרויקט השני צוינו שמות של יצרנים ספציפיים – כולם מחוץ לישראל – שיכולים להציע מתוצרתם.
בפרסומות זה נראה אחרת
"אתה רואה אותה – עובדת שלי", אומר השחקן יוסי מרשק לעידו מוסרי בסרטון שקרא לקנות כחול־לבן. הסרטונים הופקו על ידי "מטה כחול־לבן" במשרד הכלכלה ומטרתו לקדם תעשייה ומוצרים ישראליים. יש גם חוק שנועד לתת עדיפות לתוצרת כחול־לבן במכרזים. אלא שפעם אחר פעם מגלים יצרנים בתעשייה הישראלית שהם לא יכולים לנצח את מתחריהם שמעבר לים, מאחר שגופים ציבוריים מדירים אותם ממכרזים.
"מדיספק" היא יצרנית ציוד רפואי מיהוד שמעסיקה כ־40 עובדים. בין היתר מייצרת החברה מכונה מתקדמת לריסוק אבנים בכליות בגלי הלם. "בחו"ל אני מוכר את המכשיר בכ־350 אלף דולר, ובישראל סביב 130 אלף דולר", מספר בעלי המפעל אבנר ספקטור.
לדבריו, עד היום נמכרו כ־1,000 מכונות שכאלה, בעיקר מחוץ לישראל. יצרנית ישראלית אחרת בתחום היא "דיירקס". לאחרונה נבנה במרכז הרפואי "רבין" (בילינסון) חדר טיפולים חדש לטיפולים בכליות, אלא שאת מכונת ריסוק האבנים הזמינו דווקא מגרמניה. "אנחנו לא חיים מעסקה אחת או שתיים", אומר ספקטור, "אבל מובן שזה יכול לסייע לנו מאוד לפרוץ לשווקים חדשים. זה מתסכל ומרגיז".
"יותר כיף לטוס"
לאחרונה קיימה ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ איתן כבל, דיון בנושא "עדיפות לתוצרת הארץ במכרזים של השלטון המקומי ורשויות מקומיות". כבל הבהיר שהדיון עוסק במקרים שבהם ברור כי התוצרת המקומית שוות ערך באיכותה ולא יקרה משמעותית מהמתחרים שמעבר לים. לדבריו, "זה מבאס לנסוע לפתח־תקווה כדי לבדוק מוצר והרבה יותר כיף והרבה יותר נעים לנסוע לחו"ל. בחלק מהמקומות נקבע אם זו תהיה תוצרת הארץ או תוצרת חו"ל סביב שיקולים כאלה. זה נראה לי דבר פסול".
עודד פרייריך מחברת "דולב", שמייצרת מכלים ועגלות אשפה, אמר כי המכרזים למוצרים כוללים שני שלבים, כאשר רק בשלב הראשון בו נבחר זכיין ניתנת העדפה לתוצרת ישראלית. "בשלב הקנייה, שהוא השלב המשמעותי, אומרים לנו: 'לא ניתן פעמיים עדיפות לתוצרת הארץ, נתנו בשלב הקודם'", ציין.
יצחק ג'רבי, מנכ"ל חברת "מד מים רימונים", שפועלת מאזור התעשייה עטרות, סיפר שבמכרזים בכמה מועצות אזוריות נחסמה בפניו האפשרות להתמודד: "אנחנו נתקלים בהעדפת תוצרת אירופית על ישראלית למרות שיש לנו תקנים ישראליים למוצרים. התקנים הישראליים הרבה יותר מחמירים מהאירופיים. משום מה, יש מכרזים שמעדיפים רק את התקן האירופי. זאת למרות שאנחנו יותר זולים והרבה יותר טובים. אנחנו משקיעים בתקנים, מעסיקים עובדים ישראלים באזור לא פשוט ובבוא היום של המכרזים לא נותנים (להשתתף, ג"ל)".
גם בתחום האוטובוסים חברות "מרכבים" ו"הארגז" מסתכלות בקנאה על ההתבססות של יצרנים סינים בישראל. משה לזר, סמנכ"ל הכספים של מרכבים, מודה שהאוטובוס הסיני זול בכ־30 אלף יורו, אך לדבריו אם משקללים את ההוצאות הגלומות על תפעול אוטובוס למשך 10 שנים שהוא פועל בממוצע, הפער זניח.
שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים טוען כי לרוב הפגיעה נעשית באופן "חוקי" לכאורה, כשהגופים מצליחים בדרכים עקיפות להימנע מיישום תקנות שנועדו לשמור על מפעלי המדינה, תוצרתם ומקומות התעסוקה בהם.
"אנו עדים לאפליית מפעלים ישראליים במכרזים של משרדים וגופים ממשלתיים, רשויות מקומיות וגופים ציבוריים כמו בתי חולים וקופות חולים, שמעדיפים לרכוש מוצרים זהים, או ברמה נמוכה יותר, ממפעלים בחו"ל. מיליארדי שקלים מכספי המסים של הציבור הישראלי שאמורים להיות מוזרמים בחזרה לכלכלה המקומית, עוברים לכלכלות זרות ומובילים לסגירת מפעלים בארץ ולפיטורים".
תגובת ביה"ח בילינסון: "בחרנו יצרן הנותן פתרון לכל מכלול הפעולות הניתוחיות. המערכות של היצרנים הישראלים לא נותנות את המענה לצרכים שהוגדרו ולכן אינן מתאימות. המערכת נרכשה בעקבות החלטת הוועדה המקצועית".
תגובת רפאל: "רפאל היא המעסיק התעשייתי הגדול בצפון ומוציאה כל שנה עבודות לספקים וליצרנים במיליוני שקלים ומפרנסת למעלה מ־20 אלף בתי אב. ככזו, היא מודעת לחשיבות של העדפת תוצרת הארץ ופועלת לעשות כן היכן שרק ניתן, לפי דרישות חוק חובת המכרזים. במקרה דנן מדובר במכרזים לבניית בניינים, בהם ניתנה למציעים רשימה של ספקים מורשים לציוד אל־פסק. הספקים נדרשו להיות בעלי יכולת לספק מוצרים באיכות הנדרשת על ידי רפאל. הרשימה שניתנה היא של הספקים המתאימים ביותר".
תגובת משרד הביטחון: "במכרז קריית התקשוב נדרש הזכיין לספק מאות ואלפי מוצרים/פריטים. לכל פריט כזה יש איפיון במסמכי המכרז. בקיטוע מתוך המכרז המתייחס למוצר מסוים זה נפלה טעות ונרשמו שמות שלושה יצרנים. כשהופנתה תשומת ליבנו עוד באוגוסט האחרון המכרז תוקן, ולכן כל חברה ישראלית ו/או זרה שהמוצר שלה עונה לאיפיון יכולה לספק את המוצר לפרויקט".
לפנייה לכתב/ת 
