תביעה: "שוכנעתי למכור דירה ב-200 אלף ש'"

אישה שבנה מת בפתאומיות שוכנעה ע"י ידידתו למכור את ביתה במחיר נמוך משמעותית משוויה האמיתי. ביהמ"ש קבע שהיא תפוצה ב-125 אלף ש'

עו"ד צביקה מועלםפורסם: 07.02.18 , 07:12

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע לאחרונה שאישה שמכרה את דירתה במחיר נמוך משמעותית משוויה, תפוצה ב-125 אלף שקל על ידי חברה ששכנעה אותה לעשות זאת ועל ידי עורך הדין שפעל בנאמנות עבור הרוכש. השופט שמואל מנדלבום קבע שתנאי ההסכם היו "גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל".

ב-2015 מת בנה היחיד של המוכרת מדום לב. בתביעה היא טענה שבמהלך השבעה ביקרה אצלה ידידתו ממקום העבודה, והחלה לפתח עמה קשר אינטנסיבי מתוך מטרה לנצל את מצבה הנפשי הקשה. לדבריה, לנוכח התלות שפיתחה בה היא רשמה לטובתה צוואה שבה הורישה לה את כל רכושה, אך ביטלה אותה לאחר מכן. האם הוסיפה שהידידה שכנעה אותה שעדיף לה לעבור לגור בדירת בנה ולמכור את דירתה. כרוכשת היא את סבתה האמידה שחיה ברוסיה, ותיווכה בינה לבין עורך דין דובר רוסית להשלמת העסקה.

חוק ונדלן

תביעה: מוכרת דירה פעלה מאחורי גב המתווך

עו"ד אברהם מיכאל

בעלת נכס בהרצליה ביטלה את צ'ק שכר הטרחה שרשמה למתווך בטענה שלא סייע לעסקה. אבל הקלטה שהוצגה בביהמ"ש הוכיחה אחרת

תביעה: מוכרת דירה פעלה מאחורי גב המתווך

בתביעה נטען שהידידה ועורך הדין שכנעו אותה לחתום על ההסכם למכירת דירתה תמורת 200 אלף שקל בלבד, סכום הנמוך בהרבה משוויה האמיתי. כל זאת, כשהיא שרויה במצוקה גדולה, במצב של חרדה, פחד ובדידות בשל אובדן בנה.

הרוכשת ועורך הדין שחתם על ההסכם בנאמנות עבורה הכחישו את גרסת האם וטענו שהיא זו שקבעה את סכום העסקה. עורך הדין העיד שהתובעת אמרה לו שהיא מתקשה לשלם שתי משכנתאות ולכן היא מעוניינת למכור את דירתה. הוא הבהיר שמסר לה את טיוטת ההסכם בעברית וברוסית והיא אישרה בכתב ידה שתוכנו הובהר לה.

הוא הוסיף שלמרות האירוע הטראגי שחוותה, התובעת התנהלה בשיקול דעת מלא והבינה היטב את משמעות פעולותיה. לדבריו יש להביא בחשבון את היחסים המיוחדים שהתפתחו בין התובעת לבין הידידה, והדבר יכול לתת הסבר הגיוני למחיר הנמוך.

פעלה באופן שקול ונחוש

השופט שמואל מנדלבום ציין שהעדויות והראיות מעמידות בספק את אמינותה של התובעת, שלא סיפקה תשובה סבירה לשאלה כיצד טענותיה מתיישבות עם המסמכים שעליהם חתמה. הוא דחה את טענת העושק וציין שהעובדות מצביעות על התובעת כמי שבצד הטרגדיה שפקדה אותה פעלה באופן שקול ונחוש לטפל בענייניה הכספיים ולמצות עד תום את זכויותיה. לדבריו, גם לא הוכח שהנתבעים היו מודעים ל"מצוקתה" או ניצלו את מצבה.

עם זאת, לנוכח מצבה הנפשי והרגשי המיוחד של האם, ועל רקע תפקידו הכפול של עורך הדין בהסכם המכר - כמי שייצג את שני הצדדים - נקבע שהייתה עליו חובה מוגברת לשמור על זכויותיה של התובעת.

השופט מנדלבום קבע שהוכח שבכל הנוגע למחיר הדירה, תנאי ההסכם היו "גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל". לפיכך, במקרה זה חלה על עורך הדין חובה לוודא שהתובעת מודעת לכך שהמחיר שבו היא מוכרת נמוך ביותר. משלא עשה כן, הפר הנתבע את חובת תום הלב המוגברת המוטלת עליו בניהול המשא ומתן.

בנסיבות אלה קבע השופט שעל הנתבעים לפצות את התובעת על ההפרש שבין שווי הדירה הריאלי לבין התמורה ששולמה, ובסך הכול ב-125 אלף שקל.