הטבח בפלורידה: מה שהיה הוא שיהיה
300 מיליון כלי נשק במדינה שבה 300 מיליון תושבים - מעידים כי האמריקנים אוהבים רובים. בממשל לא מעוניינים להגביל זאת מחשש לאובדן תמיכה. לכן כנראה בקרוב נחזה שוב בטבח המוני, כמו זה שביצע צעיר בן 19 בפלורידה
בסופו של יום טבח, כשהדמעות עדיין זולגות על לחיי האומה, כשהדגלים בחצי התורן, וילדים-ניצולים מתכרבלים על המדשאה עם נרות זיכרון, עדיין נשאלת השאלה כיצד צעיר בן 19 בסביבה עירונית הצליח לרכוש או לקבל רובה AR15, נשק חצי אוטומטי שמשמש את לוחמי הקרבות באפגניסטן למשל. התשובה פשוטה: היה לו נשק כזה, כי אין קל מזה בארצות הברית - לקנות נשק זה כמו לרכוש פטיש, מסמר או מגבים למכונית.
צעיר בן 19 לא מורשה לקנות אלכוהול בארצות הברית, אבל נשק? מכל הבא ליד. כמעט בכל מרכז קניות מצויה נשקייה שבעליה מוכנים ומזומנים למכור לכל דורש מכל טוב שבעולם ההרג: רובים, אקדחים, מחסניות, תחמושת. בלי בדיקה, בלי טפסים, בלי אישורים. ואם לא בחנות על אם הדרך, כמעט בכל עיר מצויה פינה נסתרת שבה עובר נשק מתוחכם מיד ליד תמורת מזומנים.
בשנים האחרונות כמעט מדי חודש מתבצע טבח כזה או אחר, ושוב זולגות הדמעות ומתרבה הזעם, וההבטחות לעשות משהו מגיעות עד השמיים. זמן קצר אחרי שקוברים את המתים כל הנושא נשכח ומתפוגג עד הטבח הבא.
הוא מתפוגג כי זה משחק פוליטי: ארגון הרובאים בארצות הברית הוא החזק ביותר מבין קבוצות ההשפעה. לארגון יש אינטרס ברור: לא להקשות על רוכשי הנשק, להיפך, להקל עליהם. ככל שעולות המכירות כך מתפקעים הכיסים שלהם מרוב כסף. וכך הם רוכשים השפעה. הם התורמים הגדולים ביותר למועמדים רפובליקנים שהבטיחו להם כי יעשו הכול כדי לשמור על חופש מכירת הרובים.
ארגון הרובאים היה מתומכיו הגדולים של טראמפ במרוץ לנשיאות. טראמפ ניהל במהלך הקמפיין שלו מסע הפחדה וטען כי אם הילרי קלינטון תיבחר, היא תיקח לכולם את הרובים. קלינטון התכוונה להטיל פיקוח על מכירת נשק כדי למנוע את הטבח הבא. כך הציעה למשל שכל רוכש נשק יצטרך להציג תעודת שפיות, רקע לא פלילי ועוד אמצעי זהירות כדי שהנשק לא ייפול לידיים לא אחראיות.
רק אחרי הטבח עולות השאלות הקשות: למה זה קורה? איך לא הוטל פיקוח? בכל כמה ימים מתרחש טבח כזה בארצות הברית, מדינה בת 300 מיליון תושבים, שבידיהם 300 מיליון כלי נשק. זהו נתון אבסורדי. הרי לא לכל אחד יש נשק, משמע - מיליוני אנשים אוגרים בבתיהם ארסנל גדול, כי ככה הם חונכו. החוקה מאפשרת לרכוש נשק להגנה עצמית. זה חלק מהתרבות, חלק מההוויה.
טראמפ סבור ההיפך: הוא חושב שבכל אזור טבח, אם יהיו יותר כלי נשק, המותקפים יוכלו להגן על עצמם. כלומר על פי תפיסתו - רובה לכל מורה ואקדח לכל יועץ חינוכי יגבירו את ביטחון התלמידים. לכן הוא מתנגד לכל פיקוח על מכירת נשק, והוא בעיקר מתנגד לכך כי זה מסייע לו פוליטית. הוא צריך את ארגון הרובאים לפחות כמו שהם צריכים אותו.
הרוצח מפלורידה, תלמיד לשעבר באותו בית ספר, גורש מהלימודים עקב בעיות התנהגות. אם מישהו היה מעניין בחשבונות שלו ברשתות החברתיות היה מגלה משהו על כוונותיו: הוא הצטלם עם נשק, הביע רצון להרוג כמה שיותר אנשים, התגאה ביכולותיו לרצוח בעלי חיים. הכתובת היתה על כל הקירות. שעות אחדות לאחר הטבח, צייץ הנשיא טראמפ כי ברור שהרוצח היה חולה בנפשו. זה המובן מאליו: כל מי שהורג ילדים בבית ספר הוא לקוי נפשית. זאת בדיוק הסיבה שמיליונים באמריקה רוצים להטיל פיקוח עלך מכירת הנשק, כדי שמי שבריאותו מעורערת לא יהיה מסוגל ללחוץ על ההדק.
השריף של מחוז ברואוורד בפלורידה, שם אירע הטבח, התחנן לאחר מכן שכל אזרח יהפוך למדווח ויודיע אם ראה או שמע משהו, אם שכן מתנהג באופן מוזר או באורח שונה מהשגרה. מושל פלורידה ריק סקוט התייצב נסער מול המצלמות יממה לאחר הטבח, ואמר שמי שיש לו רקע של מחלת נפש אסור שיקבל גישה לנשק. אז אמר. כל עוד איגוד הרובאים נותן את הטון בפוליטיקה האמריקנית, כל עוד מליוני אמריקנים מוכנים להיהרג בשביל לשמור על הרובה שלהם, הטבח הבא הוא רק עניין של זמן, חודשים או ימים.
גם הנשיא בנאום קצר לאומה אחרי הטבח הנורא לא הזכיר אף ברמז את כוונתו או רצונו לפקח על מכירת הנשק. מבחינתו זה כלל לא עומד על הפרק. הוא שלח תנחומים למשפחות, הבטיח לעזור כדי להקל על הכאב, אמר שהוא גם מתכונן לבקר בעצמו בפלורידה. אף מילה על הגבלת מכירת נשק. עד כמה שזה עצוב ואכזרי, זו המציאות האמריקנית. מה שהיה הוא שיהיה.
לפנייה לכתב/ת 
