עד קצה העולם: 9 רגעים מופלאים מ"הכוכב הכחול"
לקראת פרק סיום העונה של סדרת הטבע החדשה של ה-BBC, "הכוכב הכחול 2", שישודר הערב ב-21:45 בכאן 11, הצצה מיוחדת לסכנות עימן מתמודדים בעלי החיים בים. פסולת הפלסטיק מרעילה את הדגים והיונקים הימיים, תוכיי ים נאבקים בשודדים מעופפים, שוניות האלמוגים גוססות ולוויתנים קטלנים מסתבכים ברשתות דיג. האם האנושות תתעורר בזמן כדי להציל את הסביבה הימית?
ד"ר עמרי ברונשטיין, ביולוג ימי | התחממות גלובלית הוא הכינוי שמתאר את העלייה בטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ. להתחממות הזו, שרק התגברה במרוצת מאה השנים האחרונות, יש השפעה רחבה וחסרת תקדים על הסביבה ובעלי החיים (בהם גם האדם) בכל נקודה ובית גידול מסביב לעולם.
שינויי האקלים הנובעים מההתחממות גוררים שינויים בכמות ופיזור משקעים, מגדילים את התדירות והעוצמה של אירועי מזג אויר קיצוניים, כמו למשל שיטפונות, בצורות והוריקנים. הם גורמים להמסת קרחונים וזו רשימה חלקית ביותר. כמו במקרים רבים אחרים, גם כאן פעילות האדם נתפשת כאחד מהגורמים העיקריים לתופעה, בעיקר ע״י שחרור גזי חממה.
למרות שההשפעה הסביבתית היא גלובלית, אחד האזורים שנפגעים בצורה הישירה והבולטת ביותר הם הקטבים ומשטחי הקרח שבשוליהם. האזור הארקטי מתחמם מהר יותר יחסית ליתר האזורים בכדור הארץ ובפועל קצב ההפשרה של הקטבים מהיר יותר מההערכות שניתנו בעבר.
הפגיעה במערכת האקולוגית של האזור הארקטי קשה ומשטחי הקרח הצפים, שמהווים מרכיב מרכזי בבית הגידול של מינים רבים בהם ניבתנים, כלבי ים וציפורים, נעלמים בקצה מהיר. דובי הקוטב למשל, צפויים להיכחד כתוצאה מההפשרה עד סוף המאה הנוכחית, אם לא קודם לכן.
באביב כנפתנים נאספו בים קורטז של מקסיקו במספרים אדירים ותועדו מזנקים באוויר. לא ידוע מדוע הם עושים זאת והאם מדובר באקט שנועד להכריז על נוכחותם באזור? את עיקר הטרף שלהם הם צדים בלילה. מחכים לנחילים עצומים של פלנקטון שעולים מהמעמקים.
תנועה במים מעוררת רבים מהיצורים הפלנקטוניים להאיר ולצוות הצלמים של "הכוכב הכחול" יש כעת גם את הטכנולוגיה שמאפשרת לצלם את הזוהר החלש שלהם. הכנפתנים הסועדים שוחים ביניהם ויוצרים בלט מופלא של חיים ומוות.
העושר של המים האלה מבוסס על צמחים מיקרוסקופיים, פיטופלנקטון, שפורח בקנה מידה עצום יחד עם עצות ועשבי-ים מפיקים כמות חמצן שמשתווה לזו שמייצרים כל היערות ומישורי העשב על היבשה.
ד"ר עמרי ברונשטיין, ביולוג ימי | כולם יודעים שחמצן הוא אחד היסודות הבסיסים המאפשרים קיום חיים על פני כדור הארץ. החמצן מיוצר ע״י צמחים כ"תוצר לוואי׳ של תהליך הפוטוסינתזה – תהליך שבו צמחים מנצלים את אור השמש להפקת אנרגיה ותרכובות אורגניות. מה שאולי פחות ידוע הוא שרוב החמצן הזה לא מגיע מהצמחים היבשתיים שכולנו מכירים (יערות הגשם או העציץ בסלון), אלא דווקא מהים.
אצות, ובעיקר אצות מיקרוסקופיות זעירות שנקראות פיטופלנקטון, אחראיות לייצור רוב החמצן שאנחנו נושמים. למעשה, עד 80 אחוז מהחמצן באטמוספירה מקורו באצות! אז בפעם הבאה שאתם לוקחים נשימה עמוקה, תזכרו שזה בזכות אותן אצות זעירות שחיות בימים והאוקיינוסים שלנו.
שוניות האלמוגים היום מתמודדות עם איום חדש - הימים מתחממים ודי בעלייה של מעלה אחת או שתיים למשך שבועות ספורים בלבד, כדי שהפוליפים של השוניות יפלטו את התאים דמויי הצמחים שלהם. כשזה קורה, השוניות מאבדות את צבען וגם את מקור המזון העיקרי שלהן. אם הטמפרטורות הגבוהות נמשכות, אלמוגים שהולבנו בדרך זו קרוב לוודאי ימותו.
בשנים האחרונות משערים שחצי משוניות האלמוגים בעולם נפגעו מהלבנה. מן הערים התת-ימיות האלה, שהיו צפופות פעם, לא נותרו אלא חורבות קודרות, ורבים מתושביהן נותרו חסרי בית. יש מדענים שחוזים שעד סוף המאה ערי שוניות האלמוגים, כפי שאנחנו מכירים אותן, עלולות להפוך לנחלת העבר.
ד"ר עמרי ברונשטיין, ביולוג ימי | העלייה בטמפרטורות לא פוסחת כמובן גם על הימים והאוקיינוסים שלנו. הסביבה הימית שבה השפעת התחממות מי הים היא אולי הבולטת ביותר, הן שוניות האלמוגים. שוניות אלמוגים זכו לכינוי "יערות הגשם של הים" כיוון שהן מהוות את אחד מבתי הגידול העשירים ביותר בעולם. למרות ששטחן הכולל הוא לא יותר מ 0.1% משטח האוקיינוסים, הן מהוות בית לכ- 25 אחוז מכלל המינים הימיים.
בליבן של שוניות האלמוגים נמצאים אלמוגי האבן שמהווים, הלכה למעשה, את השלד המבני של השונית. מכאן שפגיעה באלמוגי האבן תגרור פגיעה בשונית כולה. האלמוגים חיים בסימביוזה עם אצות חד תאיות זעירות שנמצאות בתוך רקמת האלמוג, האצות "מקבלות" מקום להתגורר בו ו"בתמורה" מספקות לאלמוגים כ-90 אחוז מתצרוכת המזון שלהן דרך תהליך הפוטוסינתזה שהן מבצעות. זו גם הסיבה ששוניות אלמוגים מוגבלות לאזורים צלולים ומוארים.
אולם, די בעלייה של מעלה או שתיים אפילו לתקופה קצרה של מספר ימים, כדי לגרום לאצות לעזוב את האלמוג. אלמוג ללא אצות הוא למעשה אלמוג גוסס שגורלו נחרץ. מנטישת האצות, שגם מקנות לאלמוגים את צבעם האופייני, מכונה הלבנת אלמוגים.
בין השנים 2014-2016 התרחש אירוע ההלבנה הארוך ביותר שתועד עד היום. בשנת 2016 בלבד, השמידה הלבנת אלמוגים בין 29 ל-50 אחוז מאוכלוסיית האלמוגים שבשונית המחסום הגדולה באוסטרליה (Great Barrier Reef) והתופעה המשיכה להתרחב ב 2017.
מיליוני טונות של פלסטיק מושלכים לים ע"י בני האדם מדי שנה, מסכבים ומטביעים מספר עצום של יצורי ים. אך לפלסטיק ייתכן ויש השלכות רחבות וקטלניות ממה שסברו עד כה. להקת לוויתנים נתבי קצרי סנפיר, חיים חיים יחד במשפחות שהן אולי המשפחות הכי קרובות באוקיינוס כולו.
במימי האוקיינוס האטלנטי, ליד אירופה, כמו במקומות אחרים, הם צריכים לחלוק את האוקיינוס עם פלסטיק. אימא מחזיקה את הוולד החדש שלה, אך הוא ללא רוח חיים והיא מתקשה להיפרד ממנו, נושאת אותו איתה ימים רבים. יתכן שהגור שלה הורעל מהחלב המזוהם שלה. לפי התנהגות הבוגרים, מותו של הגור השפיע על המשפחה כולה.
בטורפי-על הצטברות של כימיקלים תעשייתיים יכולה להגיע לרמות קטלניות. וייתכן שהפלסטיק הוא חלק מהבעיה. כשהפלסטיק מתפרק, הוא מתחבר למזהמים נוספים אותם מעכלים בעלי חיים במספרים עצומים. אם זרימת הפלסטיק והזיהום התעשייתי לאוקיינוסים של העולם לא תפחת, הם ירעילו את יצורי הים למאות השנים הבאות.
ד"ר עמרי ברונשטיין, ביולוג ימי | למעלה מ-300 מיליון טונות של פלסטיק מיוצרים מדי שנה – מחציתם מיועד לשימוש חד פעמי. רק בעשור האחרון ייצרנו יותר פלסטיק ממאה השנים שקדמו לו. 40 אחוז מכלל הפלסטיק שאנו מייצרים מיועד לאריזות ובהן 500 ביליון שקיות שמיוצרות מדי שנה! מימדי הבעיה מתבהרים כאשר לוקחים בחשבון שזמן הפעילות של שקית ממוצעת הוא 15 דקות בלבד! נתון נוסף שקשה לתפוש הוא שבכל שנה מושלכים בין 5 ל-13 מיליון טונות של פלסטיק אל הים.
רבים ממוצרי הפלסטיק שמגיעים אל הים צפים על פני המים ונסחפים עם זרמי הים ובמקרים רבים נאכלים ע״י בעלי חיים שטועים בהם כמזונם (שקית ניילון שנסחפת בגוף המים עלולה להדמות למדוזות עליהן ניזונים צבי ים למשל) או שמסתבכים בהם ומוצאים את מותם. אבל את הבעיה החמורה יותר, אי אפשר אפילו לראות. כל אותם חלקי פלסטיק מתפרקים לחלקיקים זעירים שמכונים מיקרו-פלסטיק וכיוון שפלסטיק כמעט ואינו מתכלה באופן טבעי, הריכוז שלו בסביבה רק צפוי לעלות.
החלקיקים הזעירים נאכלים ומצטברים בגופם של יצורים פלנקטוניים קטנים ומהם הלאה במעלה שרשרת המזון עד לטורפים הגדולים במערכת ובכללם היונקים הימיים בהם דולפינים ולווייתנים. בדיוק כמו בבני אדם, כימיקלים שנמצאים בתרכובות הפלסטיק (ומכונים בשל עמידותם והזמן הממושך שהם שוהים בסביבה: מזהמים אורגניים עמידים) עלולים לגרום בחשיפה ממושכת להפרעות הורמונליות קשות, מחלות ואי פריון. בזמן שרשויות הבריאות והאכיפה פועלות להגברת המודעות ומניעת חשיפה של בני האדם אל התרכובות המסוכנות הללו, אין מי שיכול בכלל להעריך כיום את היקף הנזק לבעלי החיים שבים.
ליד החוף הפסיפי של אמריקה, מיליארדי צמחים, פיטופלנקטון מיקרוסקופי, מתרבים בים הפתוח המכונה הים הירוק. עננים של צמחים צפים ובמספרים עצומים שהם מניעים את אחת הסעודות הגדולות מכולן. מאות דולפינים מצויים, אריות ים ממהרים אל מפרץ מונטריי, קליפורניה, שבו פריחות אצות יצרו פיצוץ בזוללי פלנקטון. מיליוני דגי אנשובי וכל הציידים עסוקים בפעולה.
הדולפינים הודפים את דגי האנשובי לעבר פני המים. עופות ים ואריות ים מנצלים את הופעת הלהקה. כולם ממהרים לתפוס את חלקם לפני שיגיעו ענקי הים - לווייתנים גדולי סנפיר. עם כל זינוק כלפי מעלה, הם מסננים עד מאה ק"ג של דגים ולוקחים להם את הנתח הגדול ביותר באחת הסעודות הכי גדולות על פני כדור הארץ. הפלנקטון הזעיר כל כך חיוני עד שכמעט כל יצורי הים תלויים בו, בסופו של דבר.
ד"ר עמרי ברונשטיין, ביולוג ימי | "פלנקטון" הוא הכינוי של אוסף גדול של יצורים, מרביתם זעירים, שנמצאים בגופי המים הגדולים כגון ימים, אוקיינוסים ואגמים. למרות שגם מדוזות שיכולות להגיע לגודל גוף משמעותי, נחשבות פלנקטון לפי ההגדרה. התכונה המאפיינת את הפלנקטון היא העובדה שיצורים אלו נסחפים עם זרמי המים בעוד שיכולת התנועה שלהם כנגד הזרמים מוגבלת, אם כי קיימת.
הפלנקטון מהווה את החוליה הבסיסית והחשובה ביותר במארג המזון בים והם מרכיב תזונה מרכזי עבור מינים רבים של דגים ואף יונקים ימיים כמו למשל לויתנים. מעבר לחשיבותם בשרשרת המזון, הביומסה האדירה של הפלנקטון באוקיינוסים מסייעת בהשקעת פחמן מגוף המים אל קרקעית הים.התהליך מתרחש כאשר הפלנקטון מתים ושוקעים מטה, ואגב כך לוקחים איתם את כל הפחמן שנצבר בגופם. התהליך הזה, שמבוסס על היצורים הזעירים הללו, הוא למעשה משאבה ביולוגית, שמשקיעה פחמן בקרקעית הים. כששליש מהפחמן הדו חמצני שנפלט כתוצאה מפעילות אנושית נקלט בים, התפקיד שממלא הפלנקטון במערכת נראה חשוב מאי פעם.
כדי לאכול, עופות הים עדיין חייבים לשלוט בעולם האוקיינוס שמעבר להם. אך במקום שמספרי הדגים בירידה, רבים תוכיי הים שמתקשים להשיג מספיק מזון לגוזליהם. אצל תוכיי הים, הנחשבים לדייגים מצויינים המסוגלים להחזיק מספר דגיגים במקור, הזכר והנקבה יחד לכל ימי חייהם. שניהם חולקים בנטל גידול גוזלם בן השבוע והגוזל הרעב, דורש חמש ארוחות ביום.
ההורים יוצאים לדוג לסירוגין והפעם תורו של האב. כשמלאי הדגים קטן, תוכיי הים צריכים לעוף אפילו 50 ק"מ לתוך הים כדי להגיע לאזור דיג טוב. תוכיי ים יכולים לעצור את נשימתם לדקה ויותר ולצלול לעומק של 40 מטר. אחרי מסע הלוך ושוב מתיש שאורכו מאה ק"מ כמעט, ממתינים שודדי הים - חמסנים טפילים, ששודדים את תוכיי הים השבים ממסעות הציד המפרכים.
ד"ר עמרי ברונשטיין, ביולוג ימי | ״דיג יתר״ הוא ביטוי המתאר מצב שבו אוכלוסייה של דגים נדוגה באופן אינטנסיבי, אשר לא מאפשר לה להתאושש ולצמוח חזרה. זוהי תופעה שהולכת ומתרחבת בעידן המודרני בשל הגידול התמידי בביקוש מצד האוכלוסייה האנושית ההולכת וגדלה והשיפורים הטכנולוגיים שמציעות שיטות הדיג המודרניות.
אם בעבר היה יוצא דייג לים עם סירה קטנה ורשתות או חכות, הרי שהיום חברות דיג מסחריות עושות שימוש בספינות דיג משוכללות שמצוידות בסונרים ונעזרות במטוסים ואינפורמציה לוויינית כדי לאתר ולמקסם את קיבולת הדיג שלהם.
הפעילות חסרת הבקרה, והרווחים העצומים שבצידה, גורמים כבר היום למשבר חמור והכחדה של אוכלוסיות ומינים רבים. דגי האנשובי לחופי פרו ודגי הקוד האטלנטיים הן רק שתי דוגמאות לאוכלוסיות דגים שהתמוטטו כתוצאה מדיג יתר. את המחיר משלמים לא רק המינים הנידוגים עצמם, כי אם גם מינים נוספים שאוכלוסיות הדגים הנעלמות מהוות עבורם את מקור המזון הטבעי שלהם.
ד"ר עמרי ברונשטיין, ביולוג ימי | אין כיום עוד בעל חיים על פני הכוכב הזה שיכול להשפיע על עתידה של הסביבה הימית כמו בני האדם. מנגד, אין עוד סביבה על פני הכוכב הזה שגורלה ישפיע על עתידו של המין האנושי כמו הסביבה הימית.
למרות שהם מכסים את מרבית שטחו של הכוכב שלנו, מערכת היחסים שבין האדם לים היא מורכבת והתבססה משך אלפי שנים על פחד וחוסר הבנה. אנחנו יודעים יותר על שטח הפנים של כוכבים אחרים מאשר על קרקעית האוקיינוסים שלנו. אין ספק שהעידן הנוכחי מהווה את שיאה של הפגיע האנושית בסביבה הימית והנזקים רבים וחמורים. כבר לא צריך רק לבטוח במודלים מורכבים, אנחנו רואים את השינוי מתרחש אל מול עינינו.
אבל יש גם נקודת אור בתחזית הקודרת הזו והיא עשויה לשנות את התמונה כולה. מעולם לא היה עניין ציבורי ומעורבות חברתית נרחבת בנושאים סביבתיים בכלל ובפרט אלו שקשורים בסביבה הימית, כפי שיש היום.
בהיבט הציבורי, אנחנו חווים כיום תופעה שניתן אולי לכנות אותה ׳האביב המדעי׳. שינוי המגמה הזה מתבטא בשורה ארוכה של יוזמות מדעיות וציבוריות כמו למשל אצלנו בארץ הקמתו של מוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט באוניברסיטת ת״א, ושינוי הגישה מצד המדענים שרואה כיום בציבור חלק אינטגרלי מתוך מטרות המחקר שלו.
ד"ר עמרי ברונשטיין, ביולוג ימי, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת ת״א ומוזיאון המדע והטבע בוינה.
פרק סיום העונה בסדרת הטבע החדשה של ה-BBC, "הכוכב הכחול 2", ישודר הערב, ה-17.2 ב-21:45 בכאן 11
לפנייה לכתב/ת 
