סכסוך ירושה: האחיות נגד האח הלוקה בנפשו

סיפור משפחתי טראגי בן שנים ארוכות הגיע להכרעה בית המשפט: האח טען שאחיותיו ניצלו את היותו מאושפז כדי לנשל אותו מזכויותיו בעיזבון

עו"ד איליה וייסברגפורסם: 19.02.18 , 22:00

בית המשפט למשפחה בחיפה הכריע לאחרונה בסכסוך ירושה בין שתי אחיות לבין אחיהן הלוקה בנפשו סביב העיזבון שהשאירו הוריהם המנוחים. האח טען שאחיותיו ניצלו את העובדה שהוא מאושפז בבית חולים לבריאות נפש כדי לנשל אותו מזכויותיו.

נסיבות חייה של המשפחה היו קשות וטראגיות הרבה לפני הסכסוך על העיזבון. האח, הסובל מסכיזופרניה, שרף בעבר את בית הוריו וניסה להתאבד. במקרה אחר הכה את אמו וגרם לה פציעת ראש ונכות חמורה. הוא אושפז בבית חולים לבריאות נפש ולימים האמין שהאם מתה בעקבות אותה פציעה, אף שלמעשה היא הלכה לעולמה רק שש שנים אחר כך.

דיני משפחה

קרב ירושה: אב הוריש הכול לאחד מ-10 ילדיו

עו"ד רן מובשוביץ

תושב הדרום נישל מהצוואה את אשתו ו-9 מילדיו. אחת האחיות פנתה לביהמ"ש, אבל נדחתה לאחר שנקבע שהחלטת האב דווקא הייתה הגיונית

קרב ירושה: אב הוריש הכול לאחד מ-10 ילדיו

ב-2013 מת גם אבי המשפחה ולאחר מכן השתלטו האחיות על נכסי העיזבון של ההורים. האח טען שהן קיפחו את זכויותיו וניצלו את העובדה שהוא מאושפז כדי להתעלם מקיומו. בתחילה ניסו האחיות להכריז עליו כפסול דין, אולם עמדתן נדחתה ובהליך קודם שהחל לפני כמה שנים זכה האח בדרישתו לפירוק שיתוף בכמה נכסים שהיו בעיזבון, כולל שלוש דירות.

בהליך הנוכחי נידונו עניינים נוספים שנותרו על הפרק, אחד מהם נגע לכסף מזומן שהיה בביתו של האב בעת פטירתו. האח טען שמדובר ב-100 אלף שקל השייכים לעיזבון, כך שהוא זכאי לשליש מהם. מנגד, אחיותיו התעקשו שמדובר בסכומים נמוכים בהרבה, אבל השופטת אלה מירז קבעה שמדובר בכ-70 אלף שקל, שמהם יש להעביר שליש לאח.

מחלוקת נוספת שנדונה הייתה סכסוך בנוגע לפירוק שיתוף בדירה שהייתה שייכת לאב ורשומה על האח. האחיות דרשו את פירוק השיתוף בדירה באופן שווה, בהתאם לצו הירושה של אביהן.

המחלוקת התמקדה בהסכם גירושים של ההורים המנוחים מ-1991, שבו הוענקה לאח זכאות להתגורר עם האב כל ימי חייו. האחיות טענו שעם מותו של האב בוטלה זכות המגורים שלו, מה גם שבפועל הוא לא גר בדירה. עוד נטען כי הוריהם לבסוף לא התגרשו, כך שההסכם ממילא אינו תקף.

האח, שהתנגד לפירוק שלא יביא בחשבון את זכות המגורים שלו בדירה, הצביע על כך שנרשמה לטובתו הערת אזהרה כשנה לאחר חתימת ההסכם. הוא טען כי ישוב לדירה בעוד כשנה-שנתיים.

השופטת מירז אמנם דחתה את הטענה שלפיה ההסכם לא תקף, מאחר שהדירה אכן הועברה על שמו של האב וקיימת הערת האזהרה לטובת התובע. ואולם, היא קיבלה את פרשנותן של האחיות שלפיה זכות המגורים ניתנה לאחיהם בחיי האב בלבד, לנוכח המילים "יחד עם האב".

היא הבהירה כי הדבר מלמד על כך שלא הייתה כוונה לשריין לאח את הזכות לכל ימי חייו אלא לכל ימי חיי האב, מה עוד שהדירה אכן הושכרה לאחרים. התוצאה הייתה שחלק מהתביעות הוכרעו לטובת האח וחלק לטובת אחיותיו.