תינוק נלקח מאמו המכורה - שערערה וניצחה
מאז שנולד עם תסמיני גמילה חי בן 3 במשפחת אומנה, וביהמ"ש אישר להתחיל בהליך אימוץ. אמו הביולוגית יצאה למאבק משפטי בהחלטה
בית המשפט המחוזי בתל אביב ביטל לאחרונה החלטה של בית המשפט למשפחה, והורה לא להתחיל בהליך אימוץ רשמי
של ילד כבן שלוש שנלקח לאחר הלידה מאמו בגלל תסמיני גמילה, וחי מאז במשפחת אומנה. הרכב השופטים קיבל את ערעורה של האם, ומתח ביקורת על חוות הדעת שסברה שהאם לא יכולה למלא את צרכיו של הילד.
האם ערערה על ההחלטה למחוזי באמצעות עו"ד ליטל קוזקוב ובעקבות זאת מינה בית המשפט מומחית לבחינת מצבו העדכני של הקטין ומסוגלות האם. חוות הדעת הוגשה בספטמבר 2016 וקבעה כי "עם כל הכאב והצער נראה כי כדי לספק לקטין את התנאים המיטביים...יהיה זה נכון להשאירו בחזקתם של הורי האומנה ולאפשר להם לאמצו".
הילד הוצא לאחר הלידה מחזקתה של אמו בשל תסמונת גמילה ונמסר למשפחת אומנה. בשנים האחרונות קיימה עמו האם מפגשים שבועיים קצרים במרכז קשר. בינואר 2016 הכריז עליו בית המשפט למשפחה כבר אימוץ, והמשמעות הייתה תחילת הליכי אימוץ על ידי משפחת האומנה.
דיני משפחה
הרווחה פתחה הליך אימוץ בלי לעדכן את האם
עו"ד ניר ברקן
מכורה לסמים ילדה בן עם תסמונת גמילה. הוא הורחק ממנה, ורשויות הרווחה החלו בהליכי אימוץ בלי ליידע את האם. ביהמ"ש ביקר את העובדת הסוציאלית
המומחית הסבירה שמדובר בילד בעל צרכים מיוחדים שרגיש לחום ולרעש, והאם לא יכולה לתת מענה מספק לצרכיו. היא כתבה שהאם הביולוגית לא "רואה" את צרכיו של בנה ובמפגשים עמה הוא "מכבה" את עצמו וסובל.
האם ביקשה לדחות את מסקנת המומחית וציינה שבאופן עריכת חוות הדעת נפלו פגמים מהותיים. למשל, היא התעלמה מדיווחי מרכז הקשר המוכיחים שהאם קשובה לצורכי בנה ובחנה את המסוגלות ההורית שלה תחת קריטריונים מחמירים. מנגד תמך היועץ המשפטי לממשלה בחוות הדעת וכתב שעולה ממנה בבירור שהאם לא מסוגלת לענות על צרכיו של הילד, אף אם תקבל עזרה מרשויות הרווחה.
צרכים חיוניים
אבל המחוזי קיבל את הערעור, והשופט שאול שוחט, שכתב את דעת הרוב, הדגיש את חשיבות הזכות להורות במצבים שבהם ההורה קיים ורוצה למלא את חובותיו כלפי ילדו. לדבריו המומחית שללה את מסוגלות האם להעניק לקטין הורות סבירה או "מיטבית" בעוד שהייתה צריכה לבחון אם יש לה יכולת לענות על הצרכים הבסיסיים והחיוניים ביותר של הילד.
לדבריו המומחית שגתה כשהשוותה בין תפקוד האם לבין ההורים האומנים כאילו מדובר היה בתיק משמורת. היא התעלמה מסיכומי עשרות מפגשים שנערכו בין האם לבנה במרכז הקשר, סביבה המוכרת לילד, שמהם ניתן ללמוד על קשר חם בין השניים וקשב של האם. בנוסף, היא לא נתנה משקל לתמיכה שלה זוכה המערערת ממשפחתה ולא בדקה איזה הדרכה וסיוע ניתנו לה.
השופט שוחט הוסיף שהתמונה המצטיירת היא של אם שבאמצעות עזרה כלכלית וטיפולית סבירה תוכל להתמודד עם קשייו של הקטין.
בסיכומו של דבר ביטל בית המשפט את ההכרזה על הקטין כבר אימוץ. נקבע שבשלב זה הוא יישאר במשפחת האומנה תוך הרחבת המפגשים עם אמו. השופטת יהודית שבח הצטרפה לפסק הדין. השופט יונה אטדגי סבר בדעת מיעוט שיש לקבל חוות דעת חלופית לצורך ההכרעה.
- לפסק הדין המלא - לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערערת: עו"ד ליטל קוזקוב
- ב"כ המשיב: עוה"ד דנית חשין, דניאל גרינברג ויעל בר אילן
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
