הילדים שלא מתחפשים היום
חג פורים הוא לא חג גדול לכל הילדים, ויש כאלו שרק מחכים שהוא יסתיים. הורים מספרים על ילדים שמסרבים להתחפש ועל הזיכרונות שלהם מהיום הכי צבעוני בשנה
"הבנים בריונים והבנות נסיכות ענוגות". מור בירן על תחפושות פורים:
חג פורים הגיע וברוב הבתים הבוקר היה מרגש ומשמח. הילדים התחפשו, ההורים צילמו וברחובות יש תחושה חגיגית ומיוחדת. אולם לא בכל הבתים זה כך. בחלק מהבתים יש ילדים שפשוט לא אוהבים להתחפש, לא מתחברים לחג הזה, וליתר דיוק פשוט מחכים שהוא יסתיים.
מורן גוטליב, אימא לשניים (8.5 ו-5.5), מספרת כי אצלה בבית המצב בו הילד אינו רוצה להתחפש בפורים הוא מוכר וידוע: "עומר אף פעם לא אהב להתחפש בפורים", היא מספרת, "הוא גם לא אוהב לראות אנשים מחופשים או חנויות מלאות במסכות. כשהוא היה בן שנה וגם כשהיה בן שנתיים חיפשתי אותו בתחפושות נוחות ומותאמות לגילו, והוא זרם עם זה, אבל החל מגיל שלוש הוא החליט לא להגיע לגן בתחפושת.
"בהתחלה שמתי לו את התחפושת בשקית וביקשתי מהגננת שתלביש לו אותה בהמשך היום, אבל אז התברר לי שהוא לא התחרט. במשך כל החג הוא סרב ללבוש את התחפושת".
למה הוא לא רוצה להתחפש?
"הוא לא יודע להסביר. גם שני חבריו הטובים לא התחפשו. אגב, גם אני כילדה לא ממש אהבתי להתחפש. האיפור הציק לי, תמיד היה לי קר בתחפושת, ולא הרגשתי בנוח עם כל ההמולה".
איך הסביבה מגיבה?
"בעיקר בפליאה. שואלים למה הוא לא מחופש. האמת היא שממש שיחררתי. אני מאפשרת לו את הבחירה אם להתחפש. לא משכנעת ולא מפצירה. מאפשרת לו את האחריות על הבחירה שלו. נותנת מקום לתחושות שלו. השנה, לדוגמה, הוא ביקש להתחפש לכבאי, אז קנינו כמה אביזרים מתאימים. אחרי יומיים הוא התחרט ואמר שהוא לא רוצה ללכת לגן מחופש. וכשמישהו שאל אותו למה הוא מתחפש בפורים, הוא ענה: 'אני מתחפש לעצמי. פשוט שם חולצה ומכנסיים ובא לגן. ככה, כמו שאני'".
אושרית יפרח, אימא לשלושה ילדים (9, 6.5 וחצי שנה), מכירה גם היא את המצב בו הילד מודיע כי הוא אינו מוכן בשום פנים ואופן להתחפש: "הבן האמצעי פשוט אינו מעוניין להתחפש", היא מספרת. "אין לכך איזו סיבה מוסברת. הוא פשוט מסביר שעניין התחפושות נראה לו משונה, מסורבל ולא מעניין".
מתי הייתה הפעם הראשונה בה הוא לא רצה להתחפש?
"בגיל שנתיים וחצי הוא סירב לראשונה להתחפש. על מנת שהוא לא ירגיש מנודה או יוצא דופן, הצעתי לו שייסע לגן על הבימבה, האופנוע שלו, עם חולצת מרוצים שהיתה לו ונתתי לו לבחור קסדה. הוא התלהב מהרעיון, וכך שלחנו אותו לגן כנהג אופנועים. מאז ועד היום, מדי שנה, הילד אינו מעוניין להתחפש ואנחנו מנסים לשכנע בכל דרך אפשרית. בינתיים השנה הוא הודיע שהוא לא מתחפש, ואנחנו עדיין לא הצלחנו לשכנע אותו".
מדוע בעצם אתם מנסים לשכנע אותו שיתחפש?
"בעיקר בשל החשש מההשפעה החברתית, מכך שהחברה לא תבין ושהוא יהיה יוצא דופן או שהוא ירגיש פתאום לא שייך. ברור לי שהסביבה פחות מבינה כשילד לא מתחפש בפורים, בעיקר המבוגרים. לגבי הילדים אני פחות יודעת, כי עד היום הצלחנו לשכנע אותו ללבוש בגדים רגילים ולתת להם כותרת של תחפושת, כמו חליפה של ברצלונה וכדור ויש תחפושת של שחקן כדורגל. באופן אישי לא משנה לי אם הוא יתחפש או לא, כל עוד הוא ירגיש עם זה טוב ויצליח להתמודד עם תגובות הסביבה".
קראו עוד:
12 עצות של צלמים לתמונה המושלמת לפורים
קושי בויסות חושי - איך עוזרים לילדים?
האישה שמוקפת בתינוקות שהיא בונה
שגית ברמי, אימא לשלושה ילדים (17, 12.5 ו-6), נתקלה השנה במצב מפתיע: "השנה הבן האמצעי החליט שהוא לא מתחפש", היא מספרת. "הוא הודיע לנו שרק הבנות בכיתה מתחפשות, ושכל הבנים החליטו שהם לא מתחפשים".
כיצד הגבתם להודעה?
השלמנו עם זה, החלטנו שאנחנו לא נכפה עליו לעשות משהו שהוא לא רוצה. אגב, גם בשנה שעברה הוא בקושי הסכים להתחפש. בסופו של דבר הוא התחפש אבל רק 'בקטנה', הוא התחפש לסוג של ראפר".
מה חשבת על כך?
"הוא בשנה של התחלות חדשות. הוא בכיתה ז', חטיבת ביניים, יחד עם ילדים חדשים, כך שאני מבינה אותו. חוץ מזה אני לא דואגת כי בתיכון הם חוזרים לתחפושות, וזה מניסיון. אני יכולה לומר שאני, באופן אישי, כילדה די אהבתי להתחפש אבל אם אני לא טועה גם אני בחטיבה לא התחפשתי כי אצלנו גם לא התחפשו. לעומת זאת, הבת שלי, כיום בכיתה י"א, התחפשה גם בחטיבה ומתחפשת עד היום. היא דווקא הופתעה שהוא לא מתחפש, ואמרה לאח שלה: 'למה אתה לא מתחפש? איזו כיתה גרועה, זה החג הכי כייפי'. הקניטה אותו קצת. הוא ענה לה: 'מה את רוצה? שאני אהיה היחידי שמתחפש?' אז אני מבינה אותו".
.jpg "ברמי: \"השלמנו עם זה שהוא לא אוהב להתחפש\" (צילום: אילנית תורג'מן)")
ד"ר נאוה יואלי בליי, פסיכולוגית קלינית מומחית, מסבירה כי ישנן מספר סיבות אפשריות לתופעה בה הילד אינו רוצה להתחפש בפורים, ואלו מותאמות לגיל הילד: "סיבה אחת היא מבוכה וביישנות. למרות שרוב הילדים מתחפשים ישנם ילדים שרגישים יותר לתחושה של 'שטותיות', ונבוכים ממנה. זה מאפיין בעיקר ילדים גדולים יותר ומתבגרים או ילדים שהם ביישנים באופיים או עסוקים בתדמית 'קולית' יותר.
"לעומתם, ישנם ילדים שרגישים לאלמנט התחרותי של ההתחפשות, ומעדיפים להימנע ממנה. בקרב ילדים צעירים יותר ישנם ילדים עם רגישויות חושיות. אלו חשים, על פי רוב, כי התחפושות שבדרך כלל לא נלבשות בדיוק כמו הבגדים שלהם, לא נעימות להם, מציקות להם ומציפות אותם חושית.
"בנוסף לכך, ישנם ילדים שנלחצים מהיציאה משגרה. אלו מתקשים לשאת את המשחקיות של החג והתחפושות. חלקם, בעיקר הצעירים יותר, מתקשים להבחין בגבולות בין מציאות לדימיון, והם נבהלים מטשטוש הגבולות ביניהם. אצל אחרים יכולה להיות נוקשות מחשבתית שאינה מאפשרת להם ליהנות מעניין המשחקיות הקיים בתחפושות".
כיצד מומלץ להורים להגיב במקרה בו הילד מסרב להתחפש?
"חשוב כי ההורים יזכרו כי הן החג והן ההתחפשות שבו צריכים להיות בגדר חוויות חיוביות עבור הילד, ולא משימה שחייבים לבצעה. לכן חשוב שלא ללחוץ על הילדים להתחפש. במקום זאת, ניתן להציע להם מגוון של תחפושות, וביניהן כדאי להציע לילד גם אפשרויות שמהוות תחפושת מינימליסטית. לדוגמה - שימוש באביזרים שונים או תחפושות שאינן כוללות התעסקות רבה או כאלו שאינן מסורבלות.
"בסופו של דבר, אם הילד מחליט לוותר על תחפושת, על ההורה להבין כי זה גם בסדר. לא כדאי להפוך את זה למה שיקלקל לילד או לכם את החג. לכן, אל תעשו מזה יותר מדי עניין ועודדו אותם ליהנות משאר המרכיבים של החג".
לפנייה לכתב/ת 
