סלבעצן: הרבנית שמשגעת את הפולנים
סנדאות הבישול שהיא מעבירה מלאות, בפקולטה ליהדות נתנו לה קורס אקדמי, והיא אורחת בתוכניות טלוויזיה בפולין: דניאל בסוק, "הרבנית" בשבילכם, הגיעה עם בעלה לשליחות יהודית בוורוצלב - ומצליחה לקרב גם את הקתולים לישראל. מלבד זאת בני הזוג מתפעלים מקווה ובית קפה כשר - ומסייעים לפולנים שמגלים את יהדותם
15 פולנים - מחציתם יהודים ומחציתם קתולים - יושבים מסביב לשולחן ולומדים איך להכין אוזני המן. את השיעור מעבירה "רבנית", ובין ההסברים על הטיפול בבצק ובמילויים היא מסבירה גם על החג ומנהגיו ומספרת מי היו גיבורי המגילה. המפגש מסתיים בארוחה חגיגית ובשירי פורים.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
כך נראה לפני כשבועיים שיעור "מבשלים עברית" של דניאל בסוק (31), שליחת ההסתדרות הציונית ונציגת המחלקה לפעילות בתפוצות בעיר וורוצלב שבפולין. בסוק היא גם אשתו של רב הקהילה היהודית בעיר, דוד (34), ומכונה בפי המקומיים "הרבעצן" (הרבנית), למרות שהיא ממש לא נראית כזו.
קראו עוד בערוץ היהדות:
- ארבע אימהות: הציבור הדתי ממשיך להתפצל
- דתיים? תחתמו על כרטיס תרומת איברים /הרב יובל שרלו
- רבני החרד"ל בהלם: המשיח יצא לסבית טבעונית/פרופ'
רוחמה וייס
בסוק לובשת ג'ינס ולא חובשת כיסוי ראש, למעט בתפילות השבת בבית הכנסת. גם בעלה לא עונה על ההגדרות החיצוניות המוכרות לנו של רב טיפוסי. "מצפים ממני להיות שונה", היא מספרת, "אבל אני פשוט מדברת בשפה שלהם, תרתי משמע (דניאל ובעלה דוד למדו פולנית. א"א) ונראית כמוהם. ככה קל לי יותר להתחבר אליהם".
"מבשלים עברית" היא תוכנית ייחודית של המחלקה לפעילות בתפוצות של ההסתדרות הציונית, המופעלת בשורה של מדינות בעולם. דרך סדנאות בישול של אוכל ישראלי ויהודי מתחברים המשתתפים לישראל וליהדות. מעין חלון הצצה לתרבות הישראלית וגשר לקירוב בין הלבבות והקיבה, אם תרצו.
קורס אקדמי באוכל יהודי
הסדנאות של בסוק הפכו ללהיט בפולין, והיא עצמה הפכה למעין סלב מקומית ומוזמנת בקביעות לתוכניות אירוח בטלוויזיה כדי לספר על אוכל ישראלי. גם המשבר סביב "חוק השואה" לא פגע בעניין של הפולנים בישראל ובתרבותה, ואולי להפך.
באוניברסיטת ורוצלב, על מאה אלף הסטודנטים הלומדים בה, אימצו את בסוק וסדנאות הבישול שלה והפכו אותן לקורס אוכל ישראלי במסגרת הפקולטה ללימודי יהדות. הקורס מזכה את משתתפיו בשתי נקודות זכות, ועבודת הסיום היא תרגום מתכון משפחתי לעברית. עשרות סטודנטים מגיעים מדי שבוע לקורסים שלה ולומדים לבשל אוכל ישראלי.
ואם זה לא מספיק, פעמיים בחודש פותחת הרבנית בסוק את ביתה לסדנאות "מבשלים עברית", ובכל פעם מגיעים אליהן 50-40 איש - כמחציתם כלל לא יהודים. "בכל פעם אנחנו לומדים להכין מנות שקשורות למאכלי החג", היא מסבירה. "בחנוכה הכנו סופגניות ולביבות. עשינו סופגניות מלוחות במילוי לבנה, זעתר וריבת בצל וסומק. זה היה להיט".
"הביקוש לקורסים גובר. זה עובר מפה לאוזן. יש פה המון אהבה לתרבות יהודית", היא מעידה. "בשנה שעברה השתתפו בקורס שלי באוניברסיטה 20 סטודנטים - השנה 40. אנחנו מכינים ארוחות בוקר ישראליות: חומוס, חלות, אוזני המן, מעמול ומאכלי עדות. בשבוע הבא נכין ג'חנון. האוכל זה חלון להכיר החברה והתרבות".
"יש פה צמא לישראל וליהדות"
בעקבות בקשת הקהילה היהודית בוורשה מעלה בסוק מדי שבוע מתכון של מנה כשרה בפולנית לבלוג הקהילה. "אנשים ברחוב מזהים אותי ופונים אליי", היא אומרת. "יש פה צמא לכל מה שקשור לישראל וליהדות. זה גם מעודד אנשים להתקרב לקהילה היהודית. אוכל זה פולקלור".
בסוק גם לומדת לא מעט מהפולנים, למשל את סודות הכבישה: "הפולנים כובשים הכול - מלפפונים, פטריות, סלקים, ביצים. אנשים ישר אמרו לי לקנות צנצנות, ולמדתי מהם איך לכבוש. אני לימדתי אותם איך לכבוש לימון והבאתי את הבהרט לפולין. אנחנו לומדים אחד מהשני. התחלתי לשים ביצים בגולש. זה מעדן. הבן שלי בן השלוש וחצי חולה על סלק ודג מלוח. אין מה לומר: פולין השפיעה עלינו".
אז מה מושך את הצעירים הפולנים ללמוד על אוכל יהודי וישראלי? קייט פאבלובסקה (25), חוקרת גנטיקה, מגיעה כל שבוע לסדנאות של בסוק. היא עצמה אומנם קתולית, אך לדבריה, "התרבות הישראלית מרתקת אותי. אני לומדת על ישראל ולומדת עברית. זאת הזדמנות טובה ללמוד גם על המטבח הישראלי. אני מאוד אוהבת פלאפל וחילבה. אני חושבת שבעתיד אעבור לגור בישראל. אני יודעת שזה נשמע קצת מטורף".
אלזה וייז (20), סטודנטית ללימודי יהדות, משתתפת בקורסים של הרבנית בסוק כבר שנה ואפילו התחילה לעבוד במטבח בבית הקפה הכשר של הקהילה. "אני מתעניינת מאוד בתרבות ושפות. יש אוכל יהודי שנכנס לאוכל הפולני כמו קוגל, חלות וסלט תפוחי אדמה - שנקרא בפולנית 'סלט יהודי'. דניאל מעבירה את הקורס בצורה מאוד מיוחדת. זה לא רק ללמוד על האוכל, אלא הרבה על התרבות והאנשים בישראל".
מחורבה - לקהילה
הקשר בין הקהילה היהודית בוורוצלב ובין דניאל ודוד בסוק, במקור מירושלים, החל לפני ארבע שנים בדיוק, כאשר בני הזוג נשלחו על ידי ההסתדרות הציונית לשליחות קצרה של שבוע להכין את ליל הסדר בעיר. אחרי חצי שנה הזמינה אותם הקהילה לתקופת החגים, ולאחר מכן הוזמן דוד לכהן כרב הקהילה. הרב בסוק, בוגר ישיבה שעבד אז כמאבטח בבית משפט השלום בירושלים, נענה לאתגר, ובמשך שנה עברו הוא ואשתו קורס הכשרה לרבנים ומחנכים לקהילות יהודיות בחו"ל במכון "עמיאל". במאי 2016 הם הגיעו לוורוצלב, ומאז ניתן להגדיר את מה שהם עושים בקהילה היהודית הקטנה במילה אחת: מהפכה.
לפני כמאה שנה חיו 100 אלף יהודים בוורוצלב (לשעבר ברסלאו). כיום חיים בה רק 350 יהודים רשומים ועוד כ-50 איש שמגיעים לפעילויות ויהדותם לא ברורה. זו הקהילה היהודית השלישית בגודלה בפולין אחרי ורשה וקרקוב. לפי הערכות הקהילה היהודית, באזור חיים כ-3,000 איש שהם ממוצא יהודי.
לפני השואה הייתה בוורוצלב קהילה יהודית משגשגת ועשירה. מחציתה חוסלה על ידי הנאצים ומחציתה נמלטה. מה שנותר ממנה הוא בית כנסת מפואר שנבנה ב-1828 על ידי בנו של האדריכל שתכנן את שער ברנדנבורג, ונקרא "החסידה הלבנה". לצידו יש בניין גדול ומרשים שמשמש את משרדי הקהילה היהודית, הוסטל ובית קפה כשר ("צ'יש").
אחרי השואה והמשטר הקומוניסטי הפך המקום לחורבה, ורק בשנות האלפיים הוא שופץ מחדש בזכות תרומות וחזר לשמש בית כנסת. במקום יש גם מקווה גדול ומיוחד, ובימים אלה הוא עובר שיפוץ.
בית כנסת אורתודוכסי - בלי מחיצה
הקהילה היהודית היא אומנם אורתודוכסית בנוהגי התפילה והמסורת, אך חילונית בשגרת היום-יום. עם זאת, בתפילה אין מחיצה בין גברים לנשים, ובתפילות החג יש מקהלה לא יהודית של גברים ונשים ששרה את "כל נדרי". "בעבר הייתה מחיצה בבית הכנסת, אבל חברי הקהילה לא היו מוכנים לזה כי הנשים הרגישו שהן בכלוב", מסביר הרב בסוק. "אם אני הייתי שם את המחיצה, אנשים לא היו באים לבית הכנסת".
הרב והרבנית הצליחו להחיות את הקהילה, ומספר המשתתפים בתפילות נמצא בעלייה מתמדת. הם מארגנים גם מפגשים לצעירים ולצעירות חברי הקהילה אחרי תפילות השבת. "אנחנו אומרים להם: בואו ל'אפטר פארטי' עם וויסקי, פופקורן וגלידה. אנחנו לא קוראים לזה 'ערב פנויים-פנויות' כי זה יביך אותם והם לא יבואו. אבל זה יוצר מפגשים בין היהודים ושידוכים, וזה חשוב. צריך להבין שאין פה הרבה יהודים".
תפקיד נוסף ופחות נעים הוא ניהול החברה קדישא של וורוצלב. "זה לא משהו שהכינו אותך אליו, זה קשה מאוד, אבל זה חלק מהתפקיד".
מי שמתייחס בחשדנות לזוג בסוק הם חרדים שנקלעים במקרה לבית הכנסת בוורוצלב, לרוב כאלה שעובדים כמשגיחי כשרות במפעלים באזור. לא אחת הם נרתעים מלהיכנס לבית הכנסת כאשר הם רואים שאין מחיצה בין נשים לגברים. "אנחנו עוף מוזר בעולם האורתודוכסי, אבל על הקצה שלו. בתוך המסגרת", אומר הרב בסוק.
"בעיה דמוגרפית קשה"
הקהילה היהודית בוורוצלב ידועה כליברלית ואופוזיציונית לעמדת הממשלה הנוכחית. כאשר הממשלה העבירה החלטות נגד קליטת מהגרים מסוריה, הצהירה הקהילה שהיא מוכנה לקבל פליטים סורים.
נשיא הקהילה היהודית בוורוצלב, אולג גלייכגוויכט, היה אופוזיציונר וגורש על ידי השלטון הקומוניסטי לגלות בנורבגיה. אחרי נפילת הקומוניזם הוא חזר. הוא מותח ביקורת חריפה על הממשלה בעקבות חוק השואה, שהוא מגדיר "חוק אידיוטי".
גלייכגוויכט אומר שהקהילה סובלת מבעיה דמוגרפית קשה. "אנחנו מעטים מדי. יש לנו קריטריונים ליברליים. מספיק שאחד מארבעת הסבים היה יהודי כדי להיות חבר בקהילה. יש כמובן עוד קריטריונים. יש התעוררות בתחום הגיור, לצד הרבה אנשים שמחפשים אלוהים וזהות. חלקם היו קתולים.
"אני אישית נגד גיור ומעדיף אנשים עם זהות יהודית שלא צריכים גיור. יש היום לא מעט מקרים שצעירים מגלים שורשים יהודיים ופונים אלינו. אנחנו מקבלים אותם. שליש מהמשאבים שלנו מופנים לטפל גם באוקראינים ממוצא יהודי שהיגרו לפולין. יש גם סטודנטים יהודים רבים שלומדים בוורוצלב ונציגים של חברות היי-טק. אתה מרגיש אותם בקבלות השבת".
האנוסים הפולנים שיוצאים מהארון
הרב והרבנית עצמם מכירים היטב את תהליך "היציאה מהארון" של פולנים שחיו כל חייהם כקתולים וגילו בשלב כזה או אחר של חייהם – הרבה פעמים על ערש דווי של אחד הסבים – שהם ממוצא יהודי.
אותם פולנים מתייצבים בקהילה נבוכים, ביישנים. לעיתים מתוודים על הקשר ליהדות - לעיתים רק שואלים שאלות. הרב דוד בסוק והרבנית דניאל לא לוחצים עליהם ונותנים לזמן לעשות את שלו. "אנחנו לא מיסיונרים ולא באנו לחפש אותם ולהוציא אותם מהארון. אבל אנחנו פה כדי שיידעו שיש להם כתובת", הם מסכמים.
גוסטי יהושע ברוורמן, ראשת מחלקה לפעילות בתפוצות של ההסתדרות הציונית העולמית, אומרת כי "אחת הדילמות שלי היא איפה להשקיע את המשאבים המוגבלים שיש לנו לפעילות בתפוצות: האם באמריקה הגדולה - או דווקא בקהילות קטנות ומרוחקות?
"פולין היא דוגמה מצוינת לקהילה קטנה שזקוקה להשקעה. פעילותה של דניאל היא דוגמה מובהקת למה שאישה אחת חדורה תחושת שליחות ומצוידת ב'תוכנית נכונה' יכולה לחולל. לנוכח ההצלחה הגדולה שלה יש בכוונתנו להרחיב את הפעילויות בוורוצלב ובמדינה כולה".
עוד אוצרות יהודיים בערוץ:
- יהודי מומבאי: הקהילה שממשלת הודו לא סופרת
- היהדות חוזרת למרקש - וגם היהודים
- אשכנזים, ספרדים וזיכרון קצר: ברוכים הבאים לאמסטרדם היהודית
לפנייה לכתב/ת 
