הילדים שניצחו את הפחדים שלהם

לכל אחד מאיתנו יש פחדים שעליהם אנחנו מנסים להתגבר. כאנשים מבוגרים אנחנו מנסים להרגיע את עצמנו בדרכים שונות ולעשות כל מה שאנחנו יכולים על מנת להתגבר על הפחד. אך מה קורה כשהילד שלנו מפחד? מה קורה כשהוא חושש ממשהו עד כדי כך שזה מפריע לו בתפקוד היום יומי? 

פחדים

 

"הפחד של בתי ים החל כבר לפני שלוש שנים כשהיא טסה עם אבא שלה ואחיה לקפריסין כדי לצפות במשחק כדורגל", מספרת דבורה זהבי כהן, אימא לשני ילדים (17 ו-11). "במהלך הטיסה חזרה היה מזג אוויר סוער מאוד, ורוב הטיסה היו כיסי אוויר. זו הייתה חוויה מאד לא נעימה עבורה.

"לפני כשנתיים טסנו לחופשה משפחתית, וים לא הפסיקה להקיא במהלך כל הטיסה. היא הייתה בחרדה נוראית שבאה לידי ביטוי ברעידות וקושי בנשימה".

מטוס(צילום: shutterstock)

איך עזרתם לה?

"לאורך כל הטיסה, מרגע ההמראה עד הנחיתה, ישבנו מחובקות. הייתי קשובה לצרכים שלה. אפשר לומר ששמתי את עצמי ב'מצב טיסה', תרתי משמע. ברגעים האלה היה חשוב לי להיות בשליטה מלאה עם המון סבלנות לים. מצד שני ברגעי שבירה שלי, אספתי את עצמי מחדש וספרתי את השעות, דקות, שניות לאחור עד הנחיתה. דיברתי עם ים כשידעתי שאני יכולה להרגיע אותה וכשביקשה שלא אדבר, פשוט חיבקתי אותה חזק ונשמתי יחד איתה".

קראו עוד בערוץ הורים:

פחדים של ילדים - לפי גילאים

הדרך הנכונה להתמודד עם פחדים של ילדים

הרטבת לילה בגיל מאוחר: "פחדתי לישון אצל חברות"

כיצד הפחד מטיסות עבר?

"מעט אחרי שחזרנו מהחופשה, שוחחנו עם ים ושאלנו אותה אם היא מעוניינת לטפל בחרדת הטיסה. ברגע שהיא הסכימה, טיפלנו בה בשיטת תטא הילינג (תטא הילינג היא שיטת טיפול ברפואה משלימה - נ.צ). בדרך זו היא למדה לשלוח לעצמה ריפוי ולחפש את אמונת השורש שגורמת לה לפחדים".

מה קורה כיום?

"בספטמבר האחרון טסנו שוב לחופשה משפחתית, והפעם החוויה הייתה שונה לגמרי. כשבוע לפני הטיסה דיברנו עם ים על הטיסה הקרבה, והיא הייתה רגועה וציפתה לבילוי המשפחתי. אמנם היו לה מעט חששות לפני העליה למטוס, אך במהלך הטיסה הייתה רגועה, שיחקנו יחד, צפתה בסרט באייפד, שתתה ואכלה מעט. בטיסה חזרה היא כבר לא חששה בכלל ושאלה מתי טסים שוב".

פחדים

עינת זרגרי, אימא לשתיים (6 ו-5), מספרת כי בתה הקטנה פחדה ממספר דברים: "מאיה פחדה מגובה", נזכרת זרגרי. "היא חששה מעליה במעלית, עלייה במדרגות נעות, טיפוס למגלשת מים ואפילו חששה להסתכל מחלון בקומה גבוהה בית מלון".

"שוחחנו איתה וניסינו למצוא יחד איתה פתרונות למצב. שאלנו אותה ממה היא פוחדת, אם היא רוצה להפסיק לפחד או שזה בסדר מצידה. שאלנו אותה גם איך תרגיש, לדעתה, אם היא תפסיק לפחד. אני מאמינה כי בכל הקשור לפחדים זוהי שאלה של רווח והפסד. אם הילד מרויח משהו מהפחד הזה, זה ימשך. אם הילד יבין שהוא מפסיד בשל הפחד הזה, אז רוב הסיכויים שהפחד יעלם.

"שאילת שאלות היא דרך נהדרת לחבר אדם לעצמו ולמציאת פתרונות בעצמו. שיתפתי אותה בפחדים משלי שאני חיה איתם מכיוון שאינם מפריעים לשגרת חיי ואינני מפסידה משהו כתוצאה מהם. השיתוף שלי עזר מאוד והיא החלה לבדוק עם עצמה אם היא מפסידה משהו בגלל הפחד והבינה שכן".

מדרגות נעות(צילום: shutterstock)

"לאחר השיחה שלנו היא החלה לבדוק עם עצמה אם היא מפסידה משהו בגלל הפחד. מהר מאוד הבינה שהיא מפסידה. זה היה גם השלב שבו חל שינוי, בעיקר כי היא החליטה שהיא רוצה להתגבר על הפחד. כיום אפשר לומר שהפחד נעלם לגמרי. היא עולה במדרגות נעות, מעליות ומגלשות גבוהות, ועושה זאת בקלות ובפשטות. וכן היא טסה במטוס בלי לפחד, שזה היה מבחינתנו שיא השיאים".

זרגרי מייעצת להורים מנסיונה לשאול, לברר ולזכור שזה של הילד, ואין מקום להשוואות או השלכות, ולסמוך על הילד שמה שנכון לו הוא יעשה. "הכול שאלה של רווח והפסד. אם הוא מרוויח משהו מהפחד הזה, זה ימשך. אם מפסיד רוב הסיכויים שיעלם. רק צריך לשאול ולהעלות את הדברים לפני השטח".

פחדים

חן קרופניק, אימא לשני ילדים (7 ו-8), מספרת כי הבן שלה חשש לעלות במעלית: "לפני שלוש שנים, ביום קיץ ממש חם, נתקענו במעלית בין שתי קומות. כעבור כמה זמן, השכנים שמעו אותנו קוראים ודופקים על הדלת, והזמינו את החברה של המעליות כדי שיחלצו אותנו. נשארנו בתוך המעלית במשך 40 דקות שבהן הבן שלי בכה ונצמד אליי, והבת הקטנה אמרה שיהיה בסדר אבל כשיצאנו גם היא החלה לבכות. מאותו היום הבן שלי לא הסכים במשך כל הקיץ להיכנס למעלית בבנין שלנו ולמעליות בכלל".

מעלית(צילום: shutterstock)

כיצד התמודדתם עם הפחד הזה?

"הבנתי אותו. בהתחלה, נתתי לו לבטא את הפחד. בכל מקום שהייתה מעלית הצעתי לו להיכנס וכשלא רצה עליתי איתו ברגל. לאחר כשבוע וחצי ראיתי שהפחד לא חולף, ואז התחלתי 'לשחק' עם המעלית. לדוגמה - לפתוח את הדלת, להיכנס, לתת לדלת להיסגר ואז להיפתח ולצאת.

"אחר כך הייתי אומרת לו לעלות ברגל קומה ושאני אעלה במעלית וניפגש שם. הוא נלחץ מאוד אבל הסכים. לאחר חודש החזקנו ידיים ונכנסנו למעלית. הוא בכה וחיבק אותי. עשינו כך כמה פעמים עד שהוא הפנים את העניין, נרגע והתגבר על הפחד".

מה למדת על בנך בכל התהליך?

"למדתי שהכי חשוב זה להקשיב לו. חשוב להבין ממה הוא פוחד ולתת לו את הזמן שלו בהמון סבלנות. עם זאת לא לוותר ובכל פעם לנסות צעד אחר צעד להתגבר על הפחד".

פחדים

"פחדים התפתחותיים הם פחדים שאופייניים לילדים בגילים מסוימים", מסבירה אסנת גרתי, פסיכולוגית קלינית ומנהלת מרכז גרתי לטיפול רגשי בילדים ונוער. "אלו פחדים שנחשבים לפחדים טבעיים שברוב המקרים יחלפו מעצמם. כאשר מדובר למשל בפחדים ממכשפות, חושך, גנבים ועוד, שאופיניים לילדים בגילים צעירים - טרום בית הספר ובכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי.

"בגילים קצת יותר מבוגרים חלק גדול מהילדים מפחד מליצנים, זומבים, נחשים ודמויות מפחידות מסרטים. תכני הפחדים ההתפתחותיים נקבעים בחלקם על ידי נטיות אבולוציונית שמוטבעות בנו, כמו פחד מנחשים או ג'וקים ומתכנים בהם עסוקים ואליהם נחשפים ילדים באותו גיל".

מה חווה הילד עצמו?

"ילדים שמפחדים חווים לפעמים אימה או כפי שתיאר זאת פעם ילד שטיפלתי בו - 'תהום שחורה בלי סוף'. בשל גילם הצעיר תחושת הפחד היא לעיתים עוצמתית מאוד, ביחוד מכיוון שאין להם עדיין תחושת זמן או פרספקטיבה כדי לדעת שהפחד יחלוף ושיוקל להם. ילדים שמפחדים נוטים להימנע מאותו דבר שמפחיד אותם או מכל דבר שמזכיר אותו, וזה יכול לפגוע מאוד בתפקוד שלהם".

לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

איך ההורים יכולים לעזור לילדים?

"עליהם לנסות להבין ממה בדיוק הילד מפחד, ולנסות ליידד אותו עם אובייקט הפחד דרך משחק, הצגה, סיפורים או הומור. עם ילדים צעירים אפשר למשל להכין דמויות של מכשפות מקרטון ולרדוף אחד אחרי השני בבית, או להמציא ביחד סיפור על מכשפות נחמדות שעוזרות לילדים.

"עם ילדים בוגרים יותר אפשר לבנות ביחד תוכנית שכל פעם הילד מתמודד עם משימה קטנה שקשורה לפחד שלו, ומקבל חיזוק בצורת בילוי משותף וכיפי עם ההורה אחרי כל 'ניצחון' כזה או כמה כאלו.

"לפעמים מאחורי הפחדים יש סיבות עמוקות יותר והפחד הוא רק סימפטום. אם לילד יש הרבה פחדים, לאורך זמן, חשוב להבין מה מטריד אותו ועם מה הוא מתמודד בבית הספר, עם חבריו, ובבית. אם אכן הפחד קשור לגורמים עמוקים יותר הוא ינדוד מאובייקט לאובייקט ולא יפתר עד שהסיבות האמיתיות יטופלו.

"חשוב להתייחס לפחדים של הילדים ברצינות ולהקשיב להם. לא להכריח אותם להתמודד כשהם לא מסוגלים לכך, ולא ללעוג להם. הפחד מייצר תלות של הילד בהורה, וזה לפעמים מעורר כעס. במידת האפשר מומלץ לא לכעוס יותר מדי, ולהבין שהילד במצוקה ורוצה גם הוא 'לנצח' את הפחד. מומלץ לפנות לאיש מקצוע כשהפחד נמשך, כשהוא נודד מאובייקט לאובייקט ולא מרפה, ובעיקר כשהוא פוגע בתפקוד של הילד ובהתפתחות התקינה שלו".