ראש המוסד לשעבר נגד אמ"ן: "היה פה כישלון מהדהד"
תמיר פרדו גילה כי המידע החשוב נחשף רק 5 שנים מתחילת בניית הכור הסורי: "רק בזכות קומץ לוחמי המוסד היה לישראל את הידע שאפשר להפציץ". לדבריו, "יש מלחמות אגואים, שמו את המוסד בצל של הצל". ראש אמ"ן בעבר ידלין: "אמ"ן הצביע ראשון על המבנה, לא אף אחד אחר"
ראש המוסד לשעבר מכנה את השנים הראשונות שלאחר בניית הכור הסורי "כישלון מהדהד" ואומר כי היה "מזל" שצוות של המוסד גילה את המידע. בכנס מאיר דגן לביטחון, שמתקיים היום (ד') במכללה האקדמית נתניה, אמר תמיד פרדו כי "רק בזכות צוות של המוסד היה למדינת ישראל בכלל את הידע שאפשר לה לתקוף. היה פה כישלון מהדהד מצד אחד. מזל שאותו קומץ לוחמים הצליח להביא את המידע הזה שלא היה לאף אחד שום מושג שהוא קיים, מזל לחלוטין". לדבריו, מטעמי צנזורה המוסד הושם "בצל של הצל".
בתפקיד ראש המוסד בעת תקיפת הכור הסורי ב-2007 כיהן מאיר דגן ז"ל. פרדו החליף אותו ב-2011 וכיהן בתפקיד עד 2016. לפני כן הוא שימש כסגנו של דגן ובין השנים 2006 עד 2007 הושאל לצה"ל. לדברי פרדו, "צוות של לוחמים של המוסד הצליח להביא את המודיעין הזה בדרכים שהוא יודע לעשות את זה ופה לא אפרט. ובזכות המידע הזה ורק בזכותו מדינת ישראל היה לה את הידע שאיפשר לה לתקוף, הידע שיש בכלל כור בסוריה".
פרדו ציין שהגילוי הזה אירע יותר מחמש שנים אחרי שהכור החל להיבנות: "היה פה כישלון מהדהד מצד אחד, מזל שאותו קומץ לוחמים הצליח להביא את המידע הזה שלא היה לאף אחד שום מושג שהוא קיים, מזל לחלוטין. ברגע שהמידע נודע כל קהילת הביטחון הישראלית התגייסה, על כל שלוחותיה ויחידותיה - צה"ל, המוסד, שב"כ, משרד החוץ. צוותי צללים כאלה ואחרים נתנו את העצות שלהם ובעיתות לחץ מדינת ישראל יודעת לגייס את מיטב הנוער ולהגיע לתוצאה המבריקה שבביצוע של חיל האוויר ובפיקוד של הרמטכ"ל".
בנוגע לעיתוי הפרסום אמר פרדו בכנס: "אני לא בטוח שהיה חיוני לצאת עם הפרסום הזה עכשיו. היה אפשר לצאת עם זה לפני שמונה שנים או בעוד שמונה שנים. הבעיה בדרך כלל במבצעים מוצלחים היא שהאינטלקטיקה היהודית או הישראלית באה ומנסה לקחת הצלחה ומתחילה מלחמת אגואים מכוערת בצורה יוצאת דופן. אבל זה כנראה האופי שלנו וכל אחד מנסה לגמד את חלקו של השני. אני חושב שראש ממשלת ישראל דאז אולמרט עשה עבודה יוצאת מן הכלל בהנהגת המדינה והבאת היכולת למימוש ברגע הנכון".
"קרב שוחות בין אולמרט לברק"
"בניגוד לקרב השוחות בין ראש הממשלה לשעבר ושר הביטחון שלו לשעבר, אני חושב שאהוד ברק עשה עבודה יוצאת מן הכלל בתפקידו כשר ביטחון בהבאת הכוח לנקודת העבודה הנכונה", הוסיף פרדו. "צריך לזכור - ישראל הייתה שנה פלוס אחרי מלחמת לבנון השנייה, עדיין מלקקת את פצעיה עם רמטכ"ל, סגן רמטכ"ל ואלוף פיקוד צפון שסיימו את תפקידיהם, ברור שאירוע כזה יכול להתפתח למלחמה. גם ברק וגם הרמטכ"ל גבי אשכנזי עשו בנושא הזה עבודה יוצאת מן הכלל. מעבר לכך היו עוד רבים אחרים. הוחלט מטעמי צנזורה בצורה מוזרה לשים את המוסד בצל של הצל".
פרדו לא הזכיר בדבריו את גופי המודיעין המתחרים, אבל ככל הנראה חלק מהחצים כוונו לאמ"ן. הבוקר אמר ראש אמ"ן לשעבר אלוף במיל' עמוס ידלין באולפן ynet כי "מודיעין זה פאזל. כדי לקבל תמונה סוגיה מודיעינית אתה צריך לחבר למשל אלף חלקים. חלקם מגיעים ממודיעין אנושי, חלק מלווינים, מהאזנות. ב-2006, באמ"ן ולא בשום מקום אחר, בא רב סרן צעיר ואומר לי 'ראש אמ"ן, יש חשד לתוכנית גרעינית בסוריה'".
ידלין: "אמ"ן הצביע ראשון, לא אף אחד אחר"
לדברי ידלין, "כשאני נכנס ביום הראשון להיות ראש אמ"ן בינואר 2006 אני אומר להם - 'חבר'ה, נא לבדוק את כל המדינות שאין שום היגיון שתהיה שם תוכנית גרעינית, האם יש גם תכנית גרעינית'. לגבי סוריה, ההנחה היתה שלמדינה הזו אין תשתית גרעינית, אין מטענים, אין יכולות והיא גם עסוקה בדברים אחרים והמאזן האסטרטגי עם ישראל מושג על ידי מערך כימי כבד".
"ואז, בא אליי בקיץ 2006 אותו רב סרן ואומר 'עמוס, אני לא בטוח. יש לי 50 חלקים מתוך האלף'. קצת תמונה של איזה מבנה מוזר שאמ"ן הצביע עליו ראשון, לא אף אחד אחר", הוסיף ידלין. "ההיגיון אמר אחרי 1981 שאף אחד לא יקים כור ובשאר והסורים והצפון קוריאנים הלכו על תוכנית מאוד מעניינת שלא היתה אז בראש של אף אחד – לבנות האנגר גדול שנראה כמו מבנה חקלאי ומחסן ובתוכו לבנות כור שהלוויינים לא יראו אותו. להסתיר אותו כך שאין שום דבר שמגן עליו".
ראש אמ"ן הזכיר מבצע "יוצא מן הכלל" של המוסד והתכוון לפרסומים הזרים על העתקת תצלומים ומסמכים של הכור ממחשבו של בכיר סורי בכנס בווינה. "למרות שהיו רבים באותו ארגון (המוסד) - כולל ראש הארגון - שאמרו 'לא דובים ולא כורים, מאיפה הבאתם את הרעיון הזה?', אבל לזכותם הם השלימו 500-600 חלקים מאלף חלקי הפאזל ועדיין נשארו אתגרים מודיעיניים מאוד קשים".
לפנייה לכתב/ת 
