גורמי חינוך מעריכים: "ביטול הגירוש יביא לשילוב מלא של הילדים במערכת"
הפרדת ילדים ישראלים ממבקשי מקלט אינה חוקית, אך בפועל רשויות רבות מצליחות לייצר הפרדה בחלק ממוסדות החינוך. ביטול הגירוש יקשה להמשיך לעשות כן כי כבר לא יוכלו לנמק זאת בכך שהם ארעיים: "לא תהיה ברירה, נהיה חייבים לשלב אותם"
שר החינוך נפתלי בנט אמנם הגיב בחריפות להחלטה לבטל את גירוש מבקשי המקלט, אולם גורמים במערכת החינוך ובמערכת המשפטית אומרים הערב (יום ב') כי הביטול יביא בטווח הרחוק דווקא לשילוב מלא של ילדיהם במוסדות החינוך השונים. עם זאת, במשרד החינוך מדגישים כי האחריות לשילוב היא במידה רבה של הרשויות המקומיות.
"בהתאם לחוק וכפי שנקבע בכמה הליכים בבתי המשפט, כל ילד שגר בישראל זכאי לחינוך חינם", מסביר עו"ד הרן רייכמן מהקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה. "מאז ומתמיד ילדי מבקשי מקלט היו זכאים לחינוך. היו רשויות מקומיות שהתנגדו בעבר לשילוב הילדים, אך בית המשפט התערב והן נאלצו בסופו של דבר לקבל את הילדים לגנים".
אחד המקרים שאליהם מתכוון רייכמן הוא פסק דין בעתירה מנהלית שניתן בבית המשפט לעניינים מנהליים בשנת 2012, בעקבות מקרה של הפרדת ילדים מבקשי מקלט באילת. בית המשפט פסק כי ההפרדה מהווה הפליה אסורה. זהו אחד מפסקי הדין המרכזיים שעיצבו במידה רבה את מדיניות מערכת החינוך בכל הנוגע לשילוב ילדי מבקשי המקלט. בנוסף, חתומה ישראל על אמנת האו"ם לזכויות הילד, אשר מעגנת גם היא את הזכות לחינוך ילדים חסרי מעמד.
רייכמן מצביע על כך שההפרדה המרכזית היום מתרחשת בגנים. "בחלק ניכר ממוסדות החינוך, ובעיקר בגנים, יש הפרדה בין ילדים של מבקשי מקלט לילדים ישראלים, והם אינם נמצאים יחד. גם היום ההפרדה הזו אינה חוקית. אי אפשר לרשום ילדים לגן מסוים על סמך מוצאם או צבע עורם.
"ההחלטה של היום לא משנה את המצב המשפטי, אבל מאחר שהיום הבנו שהם כאן כדי להישאר, הציפייה היא שרשויות שנוהגות בהפרדה ינהגו בהתאם לחוק, והילדים לא יופרדו יותר. אין בהפרדה הזו כל היגיון משום שהילדים הללו יחיו איתנו עוד שנים רבות. עכשיו נילחם על אינטגרציה".
עו"ד יעל כפרי, מומחית לדיני חינוך וזכויות ילדים, הסבירה: "הדין היום בישראל מאפשר גם לילד חסר מעמד להירשם לבית ספר ציבורי בחינם. חרף העובדה שבדין אין מניעה להירשם, אנחנו רואים שכל מיני רשויות מקומיות לעתים מסרבות לרשום את הילדים בגן ספציפי ובפועל אנחנו רואים מקרים רבים של הפרדה.
"אני מעריכה שבעתיד יהיה לאותן רשויות קשה יותר לסרב לקלוט את אותם ילדים או לשלב אותם במערכת. הטיעון שמדובר בתושבים ארעיים ולכן במילא לא מגיע להם להיות חלק ממערכת החינוך – כבר היום זה לא חוקי, אבל יכול להיות שנשמע את הטיעון הזה עוד פחות אם המדינה תיתן לאותן משפחות מעמד חוקי בישראל".
כאמור, לאחר ההודעה יצא נגדה השר בנט ואמר כי "מתן מעמד ל-16 אלף מסתננים בישראל יהפוך את ישראל לגן עדן למסתננים". אלא שבמשרד בראשו הוא עומד, גורמים המכירים היטב את הנושא סבורים אחרת. "הילדים לא משולבים היום באופן מלא", אומר גורם במערכת החינוך המכיר את הפרטים. "אולם נראה שבעקבות ההחלטה היום לא תהיה ברירה, ונהיה חייבים לשלב אותם. יש גם צורך בתוכניות הכשרה למנהלים ולמורים, אם ילדי מבקשי המקלט אכן ישולבו באופן מלא במערכת החינוך. יש מקום להכשרה מסודרת שמטרתה להכיל במערכת ילדים מתרבויות שונות".
בתל אביב-יפו מרוכז חלק ניכר מילדי מבקשי המקלט, ובעירייה מודים כי להחלטה תהיה השפעה על שילוב הילדים. "מהיום שבו הגיעו מבקשי המקלט ומהגרי העבודה לתל אביב-יפו גיבשה העירייה מדיניות שבמסגרתה הועמדו עבורם כלל השירותים העירוניים הנדרשים ובכללם מקומות בבתי הספר ובגני הילדים", אמר סגן ראש עיריית תל אביב-יפו והממונה על תיק החינוך בעיר.
"מוסדות חדשים נבנו כדי לעמוד בצרכים וגם בעתיד, ככל שיישארו בעיר, יזכו הילדים לכלל השירותים מתוך ראייה הומניסטית שרואה בכל מי שגר בעיר כזכאי לשירותים בסיסיים ואלמנטריים. עוד מוקדם להעריך אם הצרכים יפחתו כתוצאה מהפיזור המדובר, אך ההכרה שחלק גדול יקבלו מעמד ויישארו פה תשפיע בוודאות על מדיניות קליטתם העתידית".
עיר נוספת שצפויה להיות מושפעת מההחלטה היא פתח תקווה, שגם בה קיים ריכוז של ילדי מבקשי מקלט. "בפתח תקווה מתגוררים כ-200 ילדים אריתריאים במרכז העיר", אמרה ד"ר מיכל אונגר, מנהלת אגף גני ילדים בעיריית פתח תקווה, ומאשרת כי כ-150 מהם לומדים בארבעה גנים מופרדים, ללא ילדים ישראלים. לדבריה, בעבר נעשה ועדיין נעשים ניסיונות לשילוב הילדים, אולם בשל התנגדות ההורים מבקשי המקלט להסעות הילדים לגנים שאינם במרכז העיר, המהלך לא יצא לפועל. "בשנה הבאה לא צפוי להיות שינוי בעניין. אנחנו בעד לשלב את כל הילדים בגנים, אולם ההורים מבקשי המקלט צריכים קודם להסכים להסיע אותם. אנחנו נגד הפרדה, אך ההורים מתנגדים להסעה. זו הסיבה למצב הנוכחי".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "המשרד קולט במערכת החינוך כל ילד השוהה בישראל יותר מ-90 ימים, ובכלל זה ילדי עובדים זרים. ילדים אלה לומדים במערכת ככלל ילדי ישראל. הסמכות לרישום ולשיבוץ ילדים לגנים ולבתי הספר נתונה על פי חוק לרשות המקומית שבה מתגורר הילד".
לפנייה לכתב/ת 
