בוטלה הורות של זוג גאה: לא הוכיחו קשר גנטי

ביהמ"ש למשפחה הכיר בבני הזוג כהוריו של ילד שבא לעולם בהליך פונדקאות בחו"ל. אבל המדינה נלחמה בהם וניצחה בערעור. איך זה קרה?

עו"ד נטלי זץ-חורשפורסם: 10.04.18 , 18:39

בית המשפט המחוזי בתל אביב הפך לאחרונה את החלטת בית המשפט למשפחה וביטל את ההכרה בבני זוג גברים כהוריו של ילד שהביאו לעולם בהליך פונדקאות בארה"ב. סגנית הנשיא יהודית שבח, והשופטים שאול שוחט וחנה פלינר, קבעו כי סירובו של בן הזוג שתרם את הזרע לבצע בדיקת רקמות עמד לרעתו בהתחשב בראיות החלשות שהגישו.

בני הזוג החליטו לבצע את ההליך בארה"ב מאחר שחוק הפונדקאות לא מאפשר ללהט"בים לקיים אותו בישראל. ב-2010 הם קיבלו תרומת ביצית, הפרו אותה באמצעות זרעו של אחד מהם והעובר הוחזר לרחמה של הפונדקאית – אישה אמריקאית נשואה. זמן מה לאחר שבנם נולד פנו השניים לבית המשפט למשפחה על מנת שיכיר בהם כהוריו.

דיני משפחה

הבנות הן שלי: זוג הומואים ניצח את המדינה

עו"ד עלמה שרון

אזרח ישראלי ביקש מהמדינה להכיר בו כהורה לתאומות שנולדו לבן זוגו הזר בהליך פונדקאות. היועץ המשפטי לממשלה התנגד – אבל נדחה בביהמ"ש

הבנות הן שלי: זוג הומואים ניצח את המדינה

הראיה הטובה ביותר להוכחת ההורות הייתה ביצוע בדיקת רקמות אלא שהאב סירב בטענה שמדובר בדרישה מפלה שמתבקשת רק מבני זוג חד-מיניים. בני הזוג הפנו להלכה מ-2014, שבמסגרתה קבע בית המשפט העליון שאפשר להוכיח הורות ביולוגית גם ללא בדיקה גנטית, באמצעות תיעוד רפואי ועדויות מומחים.

באוגוסט 2016 התקבלה תביעתם ונקבע שאחד מהם הוא האב הביולוגי ולשני ניתן "צו הורות" משפטי. אלא שמשרד הפנים והיועץ המשפטי לממשלה ערערו על כך למחוזי וטענו שהראיות שהציגו בני הזוג לא עמדו ברף הנדרש במשפט האזרחי להוכחת הקשר הביולוגי בין הילד לבין בן הזוג שתרם את הזרע.

ואכן, השופט שוחט שכתב את עיקר פסק הדין הסכים עם עמדה זו וכתב כי "הראיה החזקה והטובה ביותר להוכחת קשר ההורות היא בדיקת רקמות". לטעמו, הסיבה לסירובו של האב לבצע את הבדיקה "מנוגדת למציאות", שכן גם זוגות הטרוסקסואלים שעוברים הליכי פונדקאות בחו"ל נדרשים לבצעה להוכחת הורותם. "יש לכך משמעות ראייתית, כבדה, לחובת המשיבים", קבע.

השופט הוסיף שהראיות שהוגשו מטעם בני הזוג בעייתיות מאוד. כך למשל, המומחה שמונה מטעם בית המשפט למשפחה ואישר את ההורות לא היה בעל הידע או הניסיון הדרוש לקבוע זאת ועמדתו גובשה "באופן סתמי".

בנוסף, התיעוד הרפואי שהציגו בני הזוג העלה קשיים שכן המסמכים נערכו על ידי רופא שעמו היה לאחד מהם קשרים עסקיים כך שהוא לא גורם אובייקטיבי.

אך מה שסתם את הגולל בפרשה הייתה העובדה שהמסמכים הרפואיים לא העידו על כך שהאם הפונדקאית נטלה טיפול תרופתי שאמור היה למנוע הפרייה טבעית מבעלה. כלומר, נותר ספק שהילד נולד מזרעו של בעלה ולא מזרעו של האב הישראלי.

סגנית הנשיאה שבח והשופטת פלינר הצטרפו לקביעותיו של השופט שוחט תוך שהעירו כי אף שבית המשפט העליון הכיר באפשרות לקבוע אבהות ללא בדיקת רקמות, הרי שיש ליישמה במקרים חריגים, שכן ביצועה הוא עדיין "דרך המלך" להוכחת קשר גנטי. לפיכך הערעור התקבל ובני הזוג חויבו לשאת בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.