למרות המשמורת המשותפת: האם תקבל יותר

בני זוג שהתגרשו לאחר ילד אחד פנו לביהמ"ש לגבי חלוקת רכוש ומזונות. נקבע שהאם תקבל חלק גדול יותר מהדירה המשותפת וכן תשלום חודשי

עו"ד רותם גליקסברגפורסם: 15.04.18 , 18:59

בית המשפט למשפחה בחיפה הכריע לאחרונה בשורת תביעות בין בני זוג שהתגרשו, וקבע שעל רקע מצבו הכלכלי העדיף של הגבר תקבל אשתו חלק גדול יותר מהדירה המשותפת ותזכה למזונות עבור הילד בן ה-6, אף שהמשמורת משותפת. השופטת הילה גורביץ שינפלד קבעה שכך ניתן להקל עליה לרכוש או לממן קורת גג.

בני הזוג נישאו ב-2011 והתגרשו ב-2016 אחרי שהביאו לעולם ילד אחד, כיום כבן 6. לאישה שני ילדים נוספים ממערכות יחסים קודמות. ב-2015 תבע הבעל פירוק שיתוף הרכוש ואילו האישה הגישה תביעה למזונות הבן. לגבי הרכוש טענה האישה שבעלה לשעבר נהג כ"שר כספים" ומידר אותה במהלך הנישואים, ובהמשך אף הבריח כספים לכיסו. לדבריה היא לא צריכה להשתתף בכל החובות שבחשבון המשותף משום שחלק מהם באחריותו.

דיני משפחה

תביעת המזונות של אם המרוויחה 50 אלף ש'

עו"ד צהלה הלוי

אישה אמידה, אם ל-7 ילדים מאבות שונים, דרשה מאחד מהם 10,000 שקל בחודש עבור בנם. בית המשפט דחה אותה וקבע סכום נמוך משמעותית

תביעת המזונות של אם המרוויחה 50 אלף ש'

מנגד טען הבעל שמשק הבית התנהל כולו מהחשבון המשותף שבו הפקיד את כל משכורתו – ולכן כל החובות צריכים להתחלק שווה בשווה. בסוגיה זו הכריעה השופטת לטובתו, והבהירה כי מהעדויות והמסמכים שהוגשו עלה כי "הנתבעת הייתה מעורה היטב בהתנהלות הכלכלית של המשפחה, היא ניהלה חשבון בנק נפרד, הייתה מודעת להיקף החובות וההתחייבויות".

לעניין פירוק דירתם המשותפת שעתידה להימכר ביקשה האישה לחלק את תמורתה באופן לא שווה, לפי סעיף 8 לחוק יחסי ממון, המאפשר לבית המשפט להורות במקרים מיוחדים על חלוקה לא שוויונית. בנקודה זו השופטת הכריעה לטובתה וקבעה שכספי מכירת הדירה יחולקו כך שהבעל יקבל 36% ואילו היא 64%.

בין היתר היא לקחה בחשבון את העובדה שרכישת הדירה התאפשרה הודות להון עצמי שמקורו בזכויות האישה כאם חד הורית לשני ילדים לא משותפים, שלכאורה נפגעו זכויותיהם לקורת גג בעקבות זאת. כמו כן התחשבה השופטת בכך שלבעל דירות נוספות על שמו. "בדרך זו, לאחר כארבע שנות נישואין בלבד, ניתן יהא לאפשר לנתבעת, אשר מימשה זכויותיה בחברת עמידר, לרכוש או לממן קורת גג לה ולשלוש ילידיה הקטינים", כתבה.

דרך המלך

בכל הקשור למשמורת קיבלה השופטת גורביץ שינפלד את תביעתו של האב וקבעה כי היא תהיה משותפת. היא הבהירה שבעיניה משמורת משותפת היא "דרך המלך", והאישה לא הצביעה על עילה כלשהי המצדיקה לסטות ממנה. כמו כן, להתרשמותה התובע הוא אב המבקש להיות מעורב וחושש שמעמדו ההורי יתערער.

מכאן ניגשה השופטת לדון בתביעת המזונות. היא הזכירה שלפי פסיקת בית המשפט העליון, כאשר ילד מעל גיל 6 נמצא במשמורת משותפת, מזונותיו חלים על הוריו באופן שוויוני, ללא העדפה מגדרית ובהתאם ליכולותיהם הכלכליות.

מחד היא סברה שטענותיה של האם בנוגע להוצאות הילד היו מופרזות ביותר. מאידך, האב היה מעורפל בנוגע להתנהלותו הכלכלית, אולם הוכח כי הוא מרוויח הרבה יותר ממנה, כך שיחס ההכנסות ביניהם עומד על שיעור של 20% לאם ו-80% לאב.

בסיכומה של סוגיה זו נקבע שהאב ישלם 1,400 שקל לחודש למזונות הילד וכי ההורים יישאו בשיעור של 20% ו-80% בהוצאות החינוך. הוצאות חריגות יחולקו שווה בשווה.