תביעה: עובדת דואר הועסקה 7 שנים בבניין ללא חשמל

דוורית שתפקידה היה מיון דואר הוצבה במבנה בתנאים מחפירים, לא אפשרות לחימום בחורף, מיזוג בקיץ ושירותים. היא תפוצה ב-50 אלף שקל

עו"ד צביה דותן סטרנספורסם: 16.04.18 , 07:25

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של עובדת לשעבר ברשות הדואר, שלפיה הועסקה במשך שבע שנים בתנאים מחפירים, בבניין ללא שירותים או חיבור לחשמל. השופט דורי ספיבק קבע שהנתבעת לא עשתה את המינימום הנדרש לאפשר סביבת עבודה ראויה, והורה לה לפצות את התובעת ב-50 אלף שקל.

התובעת הועסקה בדואר ישראל בין שנת 2000 ל-2014. בשבע השנים הראשונות תפקידה היה דוורית רגלית, וביוני 2007 היא הועברה לתפקיד דוורית ממיינת במרכז החלוקה שבנתניה עד שהתפטרה כדי לסעוד את בעלה שלקה במחלה קשה.

דיני עבודה

תביעת אפליה: מאבטחת נשלחה להביא שתייה

עו"ד רמה לשם

עובדת לשעבר בחברת החשמל פירטה יחס משפיל ושיטתי שממנו סבלה בזמן העסקתה. בית הדין הארצי לעבודה קבע שהיא תפוצה ב-130 אלף שקל

תביעה על אפליה: מאבטחת נשלחה להביא שתייה

לדבריה היא הוצבה לעבוד במבנה קטן לא שירותים שלא חובר לחשמל, ובשל כך לא היה במבנה מיזוג אוויר או אפילו אפשרות לחבר מאוורר, כך שהיא נאלצה לעבוד בטמפרטורות גבוהות בחודשי הקיץ. מאותה סיבה לא ניתן היה לחמם את המבנה בחורף. אם לא די בכך, הוסיפה, בשעות הערב לא הייתה תאורה כך שהיא נאלצה למיין את הדואר לאור פנסים שסיפקה לה המעסיקה.

בתביעה שהגישה במאי 2014 היא ביקשה לחייב את "דואר ישראל" לפצות אותה על עוגמת הנפש שנגרמה לה עקב שנים של עבודה בתנאים לא ראויים. היא העלתה טענות נוספות, בין השאר לא קיבלה תשלום על שעות נוספות, שהצטברו לסכום של כ-154 אלף שקל.

מנגד טענה דואר ישראל שלאחר שהתובעת הועברה לתפקיד דוורית ממיינת תנאי העבודה שלה דווקא השתפרו פלאים, שכן התפקיד החדש היה במבנה מקורה ולא כלל הליכה רגלית ממושכת או חשיפה לתנאי מזג האוויר. היא הוסיפה שתנאי העבודה של כלל הדוורים הם זהים, ומאחר שרק התובעת מתלוננת עליהם, הרי שמדובר ב"תחושה סובייקטיבית" שלה.

כמו כן, הנתבעת הכחישה שהתובעת לא קיבלה תשלום על שעות נוספות, וטענה כי התחשיב שצורף לתביעה בוסס רק על "שכר בסיס" ולא כלל סכומים נוספים ששולמו לה. בנושא זה מצא השופט דורי ספיבק שהצדק אכן עם דואר ישראל, אולם שאר טענות התובעת באשר לתנאי העבודה התקבלו במלואן.

"כל עובד זכאי לתנאים פיזיים הולמים במקום עבודתו", נכתב בפסק הדין. "הזכות לתנאים פיזיים הולמים נגזרת מהחובה החוקתית המוטלת על כל מעסיק, מכוחו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לשמור על כבוד העובד, על צרכיו ועל סביבת עבודה ראויה עבורו".

טענות המעסיקה יצרו אצל השופט את הרושם שהיא לא חולקת על תיאורי התובעת ביחס לתנאי העבודה. יתרה מכך, מן העדויות שהוצגו בפניו התברר שהמבנה שבו עבדה התובעת חובר לחשמל רק כחודש לפני שהתפטרה, דבר שלטעמו של השופט היה "בבחינת מאוחר מדי".

דברים אלה הובילו את השופט ספיבק למסקנה שהתנאים הפיזיים שסיפקה הנתבעת "לא היו הולמים", ואף פגעו "בכבודה של התובעת כאדם".

בסופו של דבר חויבה "דואר ישראל" לשלם לתובעת 50 אלף שקל כפיצוי על עוגמת נפש, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.