חילול קברי אחים המוני באוקראינה: מחפשים את "הזהב היהודי"
שוד העצמות היבשות: שמונה עשורים אחרי שנרצחו ונקברו בקברי אחים - אלפי יהודי נמירוב עדיין לא מוצאים מנוחה. ונדליסטים חפרו את קבריהם בחיפוש אחר זהב מתוך אמונה שלפני הרצח בלעו את התכשיטים. "אבא סיפר שקברו אותם בעודם בחיים. שלושה ימים האדמה נשמה", מספר בנו של אחד הניצולים. "האנשים האלה הם פושעים שאין להם אלוהים"
הרצחת וגם ירשת: בעיתוי מצמרר, ערב יום השואה, עצרה המשטרה המקומית חשודים שחפרו את קברי האחים של יהודי העיירה נמירוב שנרצחו בשואה, במטרה לשדוד דברי ערך שקיוו למצוא בין העצמות.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
החשודים, בני 50 ו-52, ארזו את העצמות בשקי אשפת בניין, כפי שמוסרת משטרת ויניצה, עיר המחוז שאליה משתייכת נמירוב. אין זו הפעם הראשונה שנערכים ניסיונות לבזוז קברי נספים יהודים: האוקראינים מאמינים כי לפני שנרצחו בשואה בלעו היהודים את תכשיטי הזהב שלהם. לכן הם מנסים מדי פעם לחפור את קברי האחים על מנת למצוא את "הזהב היהודי".
קראו עוד בערוץ היהדות :
- החלל האחרון: נפטר הפצוע הקשה ממלחמת יום כיפור
- חרדים נגד גירוש פליטים: "גם התורה אוהבת אותם"/ רוחמה וייס
- והקהל שתק: כך הושפלו השחקנים היהודים
בתקריות קודמות הפרידו החופרים בין העצמות לבין שיני הזהב שאותן עקרו מהגולגולות והתכשיטים. אך הפעם ארזו את העצמות בשקי אשפה והותירו בור פתוח – קבר אחים שמעליו מצבה המנציחה את הטבח הנורא שביצעו הנאצים ביהודי העיר וכן יהודים מבוקובינה ובסרביה, בין השנים 1941-1944.
ליאוניד טרקטירשצ'יק, תושב ראשון לציון, סיפר ל-ynet כי אביו, יענקעל טרקטירשצ'יק, איבד בנמירוב את אשתו הראשונה ואת שני ילדיו הקטנים. "היינו עם אבא במקום הזה, בנמירוב, לפני שעלינו ארצה", אמר.
"הוא לא הרבה לדבר על זה. אני יודע רק שלבת שלו קראו ליזה. אבא סיפר שקברו אותם בעודם בחיים. שלושה ימים האדמה נשמה. האנשים האלה שבאו לחפור שם הם פושעים שאין להם אלוהים", הוסיף בזעזוע.
לידיה טרקטירשצ'יק מפתח תקווה מספרת כי ליהודי נמירוב היה סיכוי קלוש להינצל. "אני זוכרת בחורה יהודייה שהביאו לדז'ורין, העיירה שלנו, שבה שלטו הרומנים. היא עמדה לפני הבור ורגע לפני המוות ניצלה על ידי קצין גרמני".
אלפי יהודים בקברי האחים
על פי אתר "20 דקות" האוקראיני, צפויים העבריינים לעונש שנע בין ארבע לשבע שנות מאסר. בקברי האחרים נטמנו כמה אלפי יהודים – ילדים וזקנים, גברים ונשים – שנרצחו במקום בזמן השואה.
"כחודש לאחר הכיבוש הוקפו שלוש סמטאות בגדרות תיל והפכו לגטו, ויהודי נמירוב רוכזו בו בצפיפות גדולה של 12-10 נפשות בחדר", נכתב באתר "יד ושם". "היהודים נצטוו לשאת סרט שרוול ועליו מגן דוד. המבוגרים נשלחו מדי יום ביומו לעבודות כפייה בעיירה", תוך שהם משלמים לגרמנים כופר בכסף ובתכשיטים.
"בחודש נובמבר רוכזו מרבית תושבי הגטו, 2,680 בני אדם, בבית הכנסת הגדול, והובלו לבית החרושת ללבנים, שם נורו בידי יחידת אס-אס ונקברו בבורות. "מספר הנרצחים היה כמחצית מהמספר המתוכנן, בזכותו של וילי ארם, פקיד בכיר בארגון טוט שעבד בהקמת גשרים וסלילת כבישים באזור. ארם הציל יהודים בתואנה שהוא זקוק להם לעבודות דחופות".
סופה הטראגי של הקהילה
ב"יד ושם" מספרים עוד כי באקציה השנייה, בשנת 1942, רוכזו היהודים בבית הכנסת הגדול. הבלתי כשירים לעבודה, רובם נשים, קשישים וילדים, הובלו במשאיות לבור ליד העיירה ונרצחו שם.
"בית הכנסת וסביבתו הוסבו למחנה עבודה ל-250 גברים ונשים צעירים שהושארו בחיים, ואליו נשלחו גם כל היהודים שנתפסו באזור, לרבות ילדים וזקנים". כמה מאות יהודים מבסרביה ובוקובינה נשלחו אף הם למתחם. המקום הפך למלכודת מוות של מחלות ורעב והוקף בשומרים מקומיים - אוקראינים.
"ב-3 בספטמבר 1942 נרצחו כל 160 הזקנים והילדים שהיו במחנה העבודה. בדצמבר 1942 הייתה במחנה עוד אקציה, וב-5 בפברואר 1943 חוסלו אחרוני הבלתי כשירים לעבודה שעוד היו במחנה. האסירים היהודים האחרונים, כ-250 בני אדם, נרצחו ב-8 במאי 1943".
לפנייה לכתב/ת 
