פלש לנכס של אביו "כפיצוי על התעללות"

קשיש ממושב בדרום דרש לפנות את בנו, שהשתלט על מבנה במשק והסביר זאת בילדות הקשה שעברה עליו. בית המשפט הסכים עם האב והבן יפונה

עו"ד שירלי גדנירפורסם: 21.04.18 , 08:27

בית המשפט למשפחה בקריית גת קיבל לאחרונה תביעה שהגיש קשיש בשנות ה-80 לחייו נגד בנו, שפלש למבנה במשק המשפחתי במושב בדרום בטענה שהוא זכאי לכך מכוח הסכם ישן מול אביו, שביקש לפצותו על ההתעללות שהעביר אותו בילדותו. השופטת פאני גילת כהן קבעה שהבן לא הוכיח את טענתו, ולכן עליו להתפנות תוך 30 יום.

בתביעה שהוגשה ב-2014 טען האב כי עד חמש שנים קודם לכן שימש אותו המבנה כמחסן. לטענתו, ב-2013 פלש לשם בנו, ביצע בו שינויים לא הסכמתו ומאז הוא גר במקום. לדבריו הבן ניצל את גילו ומצבו הבריאותי הרעוע כדי להשתלט על הנכס.

חוק ונדלן

בגלל הזמן שחלף: בית הפולשים לא ייהרס

עו"ד מרגלית הרפז

בסוף שנות ה-70 בנו בני זוג על שטח של שכן שלהם. לימים תבעו היורשים שלו לפנות אותם, אבל בשל הזמן שחלף נקבע שהם יסתפקו בפיצוי כספי

בגלל הזמן שחלף: בית הפולשים לא ייהרס

מנגד טען הבן שהוא מחזיק בבית כדין מכוח רשות שנתן לו אביו כפיצוי על ההתעללות הקשה שספג מהוריו לאורך כל חייו. לדבריו, ב-1989, כשנתיים לאחר שסיים את שירותו הצבאי ועקב מצבו הנפשי, התעמת עם אביו בעניין ההתעללות וסוכם ביניהם כי כפיצוי הוא ימסור לו את הבעלות המבנה. בהקשר זה הציג הנתבע מסמך מ-1995 של יו"ר ועד האגודה השיתופית ביישוב המאשר כי הבית בבעלותו.

הוא הוסיף כי בשלהי 2016, ובתיווכו של רב שהכירה המשפחה, נכרת בינו לבין אביו הסכם נוסף שבו התחייב אביו להעביר לידיו את הזכויות במשק.

האב השיב כי רק ב-1991 ירש מאביו המנוח את המשק, כך שלא סביר שהבטיח לנתבע את המבנה בשנות ה-80. הוא הוסיף שמעולם לא נכרת בינו לבין בנו הסכם בעל פה או בכתב, כפי שעולה בבירור מעדות הרב שהוזמן להעיד. הוא גם מעולם לא נתן הרשאה לבנו להשתמש במשק או בבית, ובכל מקרה גם אם ניתנה הרשאה הוא רשאי לבטלה.

התנגד מהתחלה

ואכן, השופטת פאני גילת כהן קיבלה את התביעה וקבעה שחומר הראיות מוליך למסקנה שהאב לא נתן לבנו כל הרשאה לשימוש בבית או במשק - אם מכוח הסכם ואם כמחווה של רצון טוב.

עוד נקבע שהמסמך מיו"ר האגודה השיתופית נמסר לבן רק כהוכחה על מגוריו במושב והוא אינו מעיד על זכויות כלשהן בנכס. היא ציינה כי מדובר במסמך שנוסח באופן חובבני, ובכל מקרה לאגודה השיתופית אין סמכות לקבוע את מעמדן של זכויות במשקים חקלאיים.

בנוסף ציינה השופטת גילת כהן שהבן לא הוכיח קיומו של הסכם מחייב מ-2016, ומעדות הרב שתיווך בין הצדדים עולה שלכל היותר מדובר היה בניסיון לגשר ביניהם בדרכי שלום.

הנתבע לא הוכיח שאביו התחייב לתת לו את המשק במתנה, שכן התחייבות מעין זו טעונה מסמך בכתב. לא הייתה גם הוכחה לכך שהאב הסכים בשתיקה או התנהגות לכך שהבן יגור בבית, וניכר שהוא התנגד לכך מהתחלה ופנה ללא שיהוי לעזרת בית המשפט. בסיכומו של דבר קבעה השופטת שעל הבן להתפנות מהבית בתוך 30 יום.