עובד מהסביח: "שחקן שלא שולט ברחבה מעכב את המשחק"

X

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

הוא מגיע ברגל, בשעה 13:00 למתקפה הראשונה של שלב א' בצהריים. הוא עומד על העמדה, מצליח לחלק את הקשב שלו בצורה מופתית בין שני מוקדים – המטבח, והדוכן. מאחוריו קיר ועליו תמונות של שוברי שיאים במספר קטגוריות. יש שיאים לבנות, ויש שיאים לבנים. עובד דניאל מחזיק בדוכן סביח ברמת גן, שם הוא מוכר ביצה וחציל מטוגן בפיתה כבר 33 שנה. השפה שהוא הטביע, בטח תיזכר עוד דורות רבים.

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך:

חיים כהן במסע קולינרי לטורקיה

קרב המנגל הגדול

"בהתחלה לקחנו את עניין השיאים בהומור אבל אנשים לקחו את זה ברצינות. בעבר היו שוברים פה שיאים כל שני וחמישי, כשהכל עוד היה חדש. אבל עכשיו השיאים נמצאים ברף גבוה וקשה לשבור אותם. השיאים התחילו מנמוך, היה אחד שאכל 3 מנות. שיא בנות היה פעם 2. היום שיא בנים זה 9 ושיא בנות 5. יש הרבה קטגוריות. כל שיא נקבע לעיני 40 שחקנים בלחץ, ואם מישהו מצליח לשבור שיא הוא לא משלם על כל מה שהוא אכל. יש גם שיא ביצים – לבנות זה 14 ביצים במנה, 6 בפיתה והיתר בצלחת. שיא בנים זה 29 ביצים, מתוכן 8 בצלחת".

(צילום: ירון ברנר)

באיזה עוד קטגוריות יש שיאים?

" יש קטגוריית אדום צהוב. הכי גבוה זה 21-20 למכבי בבנות, 72-71 – למכבי בשיא בנים.

אתה יכול להסביר לי איך 72 כפיות עמבה נכנסות בפיתה אחת?

"כן, זה פשוט. חלק מזה הם מקבלים בכוסות".

העולם הוא במה וכולנו שחקנים

והמכונה משומנת היטב. גם כשעולה קצת הלחץ במטבח, גם כשעולה קצת הלחץ על הדוכן הקטן, עובד מתקתק את הרחבה. הוא שולט בקהל כמו סטנדאפיסט מנוסה, יודע לקרוא כל אחד ולדעת אם מישהו ממהר או אם אחד אחר חונה באדום לבן, או שבעצם מדובר בשחקן שבא לחוויה על המגרש. לקראת ערב עולים הטונים: התור מתחיל להתארך ועובד מתחיל להתעורר. והוא מפגיז כמו מסי, או אפילו יותר טוב – כמו מראדונה.

(צילום: ירון ברנר)

"אני משתדל להתעורר כשיש הרבה שחקנים במגרש, כשיש לחץ כבד", הוא אומר, "אבל זה לא רק הומור, זה הרבה מקצוענות – לא כל מי שמשחק כדורגל משחק נכון, ואנחנו מלמדים את השחקנים שלנו לשחק נכון במגרש". למשל חדש מתחיל ללמוד פעלים מהמילון, ובהמשך לומדים טקטיקות רחבות מתחום הכדורגל – כמו דאבל פס".

מה זה דאבל פס?

"דאבל פס זה טיחון סילוט טיחון. לומדים גם לרוץ על כל המגרש וזה קורה עד לפני הדרבי, ואז כל אחד בוחר את התוצאה. התוצאה הסטנדרטית 1:1 בדרך כלל אוהדים הולכים לקבוצה שהם אוהדים".

ואם בנאדם אוהד מכבי אבל לא אוהב עמבה?

"אז הוא הולך על החמצות להפועל: כל חצי כפית זו החמצה. נגיד הוא רוצה שלוש כפיות אז הוא הולך על שש החמצות להפועל. יש אחד אוהד מכבי ואוהב הרבה חריף אז הוא שם 12 החמצות להפועל וגול אחד למכבי".

(צילום: ירון ברנר)

באמת צריך מילון, אני עוד שנייה מאבדת אותך. לזה התכוונת כשאמרת שאתה מלמד איך לשחק נכון במגרש?

"אני מלמד איך לנהל את המשחק נכון, ובוחן את כושרם לגבי מינון החצילים. יש קל, בינוני, כבד, מאסיבי, אגרסיבי ומליטנטי".

מה זה מינון מליטנטי של חציל?

"במליטנטי אני מבצע הצגת תכלית ומראה לקהל איך הופכים את הפיתה לכדור. זה יכול להיות מ-25-40 פרוסות חציל בפיתה אחת".

כל כך הרבה פרוסות חציל? איך היא לא נקרעת?

"אנחנו מייצבים את הפיתות על אדים. אם הפיתה לא יציבה זה כמו שתשחקי כדורגל עם כדור מפונצ'ר. את יודעת שיש גם רבע?"

חשבתי שראיתי משהו כשחיכיתי לך, איך באמת מכרת לבחור ההוא רבע מנה סביח?

"מה הבעיה עם רבע? אני מכניס לשם כל מה שצריך. יש לנו גם שמינית. שמינית אנחנו מתחילים להוציא רק משעה 22:00, ורק למי שיש 5 שנות ותק".

אתה משלב יפה בין צחוק ורצינות, לא ברור מתי לצחוק ומתי לא.

"תראי, תלוי איזה קהל עומד מולי. ביום למשל ממהרים ופחות אוהבים את הצחוקים כי רוצים מהר את המנה. בלילה אנשים באים לבילוי ומחפשים את ההומור שלי".

סביח רגיל זה משעמם

את הרומן שלו עם כדורגל התחיל עובד דניאל בקבוצת הילדים של מכבי רמת שקמה ברמת גן, וגם שיחק בליגה לשכונות ברמת חן. דניאל מספר שהיה כוכב בשתי הליגות. לאחר מכן היה בנערים, והיה מביא אליפויות וגביעים. אחר כך הגיע גיל גיוס. הוא שרת ביחידה קרבית בצבא מה שדחק אותו קצת החוצה מהכדורגל. בשנת 78, מיד אחרי השחרור, הוא פתח עם אביו, סאלח דניאל, קיוסק, בו מכרו גלידות, עיתונים, סנדוויצ'ים, טוטו ולוטו וסנדוויצ'ים. באמצע שנות השמונים החליט עובד לשנות קונספט ולצאת לדרך עם המנה הטובה. בשנת 2000 נפטר סאלח אביו, ועובד נשאר לתפעל את הרחבה.

"בעבר הייתי שחקן כדורגל ויכולתי להיות אחד הגדולים בעולם. שחקן כדורגל גדול ניחן בארבע תכונות: ראייה מרחבית, שליטה, דיוק וחדות. לפעמים יכול לעמוד מולי קהל שאני קולט שהם ממהרים, לא חונים טוב או משהו כזה, אז אני משתדל לתת להם מהר ומפנה אותם לעוזרים מסביב. זה קשור לראייה מרחבית ושליטה. את כל מה שהיה לי בכדורגל אני מביא למגרש כאן. מוח אחד מפעיל את כל המערכת הזאת והיא מערכת מסובכת וקשה. יש סודות וצריך לדעת איך לארגן הכל ושהמנה תצא ברמה גבוהה".

איך מערכת מסובכת וקשה, יש לך רק מנה אחת בתפריט.

"זה אולי נראה לך פשוט חציל וביצה אבל זה מורכב. מוח אחד מפעיל את כל המערכת הזאת בשביל שהמנה תצא ברמה גבוהה מתשע בוקר ועד חצות וחצי. גם כשעייפים משתדלים להוציא את המנה ברמה גבוהה עד השחקן האחרון במגרש".

מה גרם לך ללכת דווקא על סביח?

"בעדה העירקית כל אחד עושה את המנה של הסביח בסגנון שונה, ואני למדתי מאימא שלי להכין את המנה ברמה גבוהה. אחר כך שיפרנו. ואז, כשהיה לי את הקיוסק, ראיתי שיש ביקוש לסנדוויצ'ים. שמתי לב שכל הסנדוויצי'ם שהכרנו היו עפים בטיל, והבנתי שאם לסנדוויצ'ים יש ביקוש אז לסביח יהיה יותר ביקוש".

וכבר מההתחלה היה לך את הדיבור על כדורגל?

"בהתחלה לא, קודם כל רציתי לראות אם זה תופס. ברגע שהיה ביקוש והלקוחות היו חוזרים החלטתי לשלב את סגנון הכדורגל. אז בהתחלה היינו בשלב הפעלים ואחר כך בשלב הטקטיקות. זה בא לי בספונטניות, וראיתי שהחבר'ה מתלהבים, אז המשכתי, כי כשמכרתי סביח רגיל זה היה רגיל ומשעמם. אחרי שהלקוחות למדו את הטקטיקות זה עזר לי להריץ את המנות בשעת הלחץ. מי ששולט ברחבה מטיס את המנות בלחץ הכבד. אחד שלא שלוט ברחבה מעכב את המשחק".

התור לפעמים בערב הוא באמת בלתי נסבל. יש לקוחות שמתעצבנים?

"כן, בעיקר כשיש טקס חניכה. יש כאלה שממהרים ונלחצים כי טקס חניכה מעכב קצת".

(צילום: ירון ברנר)

מה זה טקס חניכה?

"כשוותיק מביא חדש הוא מספר לו את הכל לפני, וכשהחדש מגיע אלי אני חונך אותו, פותח לו כרטיס ליגה והוא הופך לשחקן פעיל בהמשך. אם אחד מתוח בתור אני שואל אותו בזמן ההמתנה שאלות על שחקני כדורגל, ולפי התגובה שלו אני יודע אם הוא עומד להלחיץ אותי או לא. כשאני קולט מישהו ממהר אני מפנה אותו לאחד העובדים. ואם הוא מגזים אז אני יכול גם להלחיץ אותו ולשאול שאלות מביכות ליד כולם ואז להמשיך עם שאלות מתקילות".

מה זה בדיוק אומר?

"מי שמנסה להכשיל אותי ברחבה אני הולם בו, ואם הוא מתקיל אותי, אני מיד מקרקס אותו. אבל הטעם מחבר את כולם בסוף".

איך למשל מכשילים ברחבה?

"נגיד אם מי שלא זורם ואומר לי תשים לי חומוס, טחינה ומלפפון חמוץ, אני ישר מתקיל אותו ומחטיף לו הצגה ליד כולם. בסוף אני מבקש ממנו להשלים את המשפט: 'המנה הטובה ביותר ב – '. אם הוא לא אומר ב'יקום' כולם מתקנים אותו, וזה נקרא להכשיל אותו. יש הרבה כאלה".

מה מעצבן אותך?

"ליקויים. כשיש לי ליקויים אני מתרגז. אם הביצה לא חמה, החציל משומן יותר מדי, הפיתה לא יציבה. אני צריך דיוק. זה חשוב במנה, ולא רק ראייה מרחבית ושליטה".

אחת השאלות שלך היא מי השחקן הטוב בכל הזמנים, והתשובה היא מרדונה. שמעתי שיש כאלה שמנסים להתווכח.

"את יודעת למה אני אוהב את מרדונה? כי הוא שיחק בדיוק כמו שאני שיחקתי. הוא הכדורגלן הכי גדול בכל הזמנים. היה לו דיוק, ראייה מרחבית, שליטה והכל".

(צילום: תיקי גולן)

אז תן לי סיכום של כל הקטגוריות והתשובות הנכונות, בשביל שנוכל לשנן לפעם הבאה.

"מי הכדורגלן הטוב בכל הזמנים? מרדונה, מי הזמר הכי מוכר בכל הזמנים? אלביס, מי הקראטיסט הכי גדול בכל הזמנים? ברוס לי, מי שחקנית הקולנוע היפה ביותר והמפורסמת ביותר בכל הזמנים? מרלין מונרו. ויש את הקטגוריה הכי חשובה - איזה מאכל מדברים עליו הכי הרבה באותן שניות בעת ובעונה אחת ברחבי העולם? הסביח של עובד בשבת בבוקר. מדברים על המאכל הזה הכי הרבה בעת ובעונה אחת ברחבי העולם. ידעת את זה או לא?"

הסביח של עובד - המילון השלם

• "לחצל" – להוסיף חצילים . דרגות חיצול: קל, בינוני, כבד, מאסיבי-אגרסיבי ומליטנטי
• "לכתר" – הכוונה היא להוסיף בראש המנה שכבת חצילים נוספת
• "לבצל", "לבצבץ", "לטחן", "לפטרל", "לחמס", "לסלט" – להוסיף בצל, ביצה קשה, טחינה, פטרוזיליה, חומוס וסלט בהתאמה
• "לאטום", "קיר כפול", "ארבע קירות" – דרכי מריחת החומוס במנה. "טיחון עליון" היא הוספה בראש המנה של שכבת טחינה נוספת
• "לרוץ על כל המגרש" או "לרצרץ"- מנה עם כל התוספות
• "כמה בדרבי"? מה הכמות הרצויה של עמבה צהובה ורוטב חריף אדום. ההקשר לקוח מצבע מדיהן של קבוצות מכבי תל אביב והפועל תל אביב. לדוגמה: 1:0 להפועל – כפית חריף אדום
• "תוצאת מחצית" – כמות העמבה והחריף שרוצים לשים באמצע הסביח
• "החמצה" – חצי כפית עמבה או חריף
• "משחק חוץ" - לארוז לקחת
• "משחק בית" - אוכל במקום
• "הארכה במשחק" - הלקוח אכל ורוצה תוספת
• "שריקת סיום" - הגיע זמן תשלום