ביה"ד: הקורס המיועד לגברים חרדים בלבד יימשך
בית הדין הארצי לעבודה קבע הבוקר כי הקורס - "משפיעים - חרדים לשירות המדינה" יימשך, עד שיכריע סופית בבקשת הערעור של המדינה על החלטת בית הדין האזורי, שקבעה כי יש להקפיא את הקורס עד שיצורפו אליו 10 נשים לפחות
לאחר שהמדינה הגישה הבוקר (א׳) בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, כדי לעכב את הקפאת ההכשרה הנפרדת לגברים חרדים לתפקידים בכירים בשירות המדינה עליה הורה בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, הוציא ביה"ד הארצי צו ארעי המורה על כך שהקורס יימשך עד שיכריע סופית בבקשה.
אמש דחה בית הדין האזורי לעבודה בירושלים את בקשת העיכוב של המדינה, שהוגשה בתחילה אליו, תוך מתיחת ביקורת על התנהלות המדינה. בהחלטה צוין כי המדינה לא העלתה טיעונים חדשים: "הטענות שמעלה המדינה בבקשה למעשה חוזרות על אלה שהציגה במהלך ברור בקשת הביניים, מבלי שנטען שחל שינוי עובדתי כלשהו המצדיק בחינה מחודשת שלה".
בהחלטת ביה"ד הארצי נכתב, כי "הצו הארעי ניתן משיקולי מאזן הנוחות בלבד, לנוכח העובדה שהתוכנית מצויה בעיצומה, והיא פועלת מזה כשלושה חודשים, וזאת מבלי שתהיה בו התייחסות כלשהי לגופן של הטענות".
בבקשת רשות הערעור שהוגשה באמצעות מנהלת המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה, עו"ד רחל שילנסקי, ועו"ד יצחק פרדמן ממחלקתה, נטען כי משמעות ההחלטה של בית הדין האזורי היא "הקפאת הקורס החל מהיום ולמעשה הוא יחדל מלהתקיים".
"מלבד הפגיעה הקשה שתיגרם לעמיתים החברים בתוכנית, ביטולה עלול גם לפגוע פגיעה קשה באמון שנותנים בני הקהילה החרדית ביכולתם להשתלב בשוק העבודה בכלל ובשירות הציבורי בפרט", נטען בבקשת המדינה.
כזכור, לפני שבועיים הורה ביה"ד האזורי לעבודה בירושלים לנציבות שירות המדינה לצרף מיידית לתוכנית ההכשרה "משפיעים - חרדים לשירות המדינה" לפחות עשר נשים, או שהתוכנית כולה תוקפא. ההחלטה התקבלה במסגרת עתירה של שדולת הנשים נגד התוכנית המכשירה חרדים לתפקידי ליבה בשירות המדינה ובשלטון המקומי, משום שהיא מיועדת לגברים בלבד.
השופטת רחל בר"ג הירשברג כתבה אז בהחלטתה כי "חוק שנועד לשלב נשים וגברים מהמגזר החרדי בשירות הציבורי, ולקדם את השוויון, לא יהפוך באחת עורו ויהפוך לכלי להפליה בין נשים לגברים בקבלה לעבודה".
חייבים הפרדה כדי לשלב חרדים בשוק העבודה?
טענתה העיקרית של המדינה הייתה שההפרדה במסגרת התוכנית הינה הכרח, וזאת כדי להצליח לשלב את האוכלוסייה החרדית בשירות המדינה. "המדינה ניסתה בעבר חלופות שונות לשילוב חרדים בתוכה ועדיין אחוז החרדים השותפים בתוכניות עתודה שואף לאפס, לא כל שכן הם אינם מגיעים למפגשי שיווק לתוכניות השונות, לעומת מפגשי השיווק והחשיפה לתוכנית 'משפיעים' שזכתה לאחוזי הגשת מועמדות גדולים (מאות מועמדים) – הן לתוכנית הגברים והן לנשים. חוסר ההשתתפות בתוכניות העתודה הכלליות נובע בעיקרו מסביבת הכשרה מעורבת".
"העמדה שלנו היא שצריך לשלב חרדים וחרדיות בשירות המדינה ובכלל", אמרה מנכ"לית שדולת הנשים, עו"ד מיכל גרא מרגליות לאולפן ynet, והסבירה מדוע עתרה שדולת הנשים כנגד תוכנית ההכשרה. "לא מכניסים קבוצה אחת על חשבון קבוצה השניה. נגיד והחרדים היו אומרים 'אנחנו ניכנס לשירות המדינה רק אם יורידו את דגלי ישראל בכל מקום'. האם המדינה היתה מקבלת את התנאי הזה? בוודאי שלא".
"המדינה לא בחנה חלופות", אמרה גרא מרגליות. "הם אמרו: 'אנחנו נתחיל את הקורס בהפרדה מגדרית, וככה נדע האם צריך הפרדה מגדרית', הם לא אמרו, מכיוון שהיו קורסים רגילים שלא הגיעו אליהם חרדים, נפתח קורס ייעודי לחרדים, גברים ונשים, וככה נשלב, הם אמרו בואו נפתח קורס מיד בהפרדה מגדרית".
עורכי הדין חגי קלעי, ליעד ורצהיזר ומרים זלקינד, שמייצגים את שדולת הנשים בהליך, מסרו כי "לא יכולה להיות מחלוקת כיום כי המדינה לא בדקה את האפשרות של פתיחת קורס לחרדים ללא הפרדה. במצב דברים זה, ניתן היה לקוות שהמדינה תפעל בהתאם להחלטת בית הדין, ולא בניסיון טקטי לעכב את החלטת בית הדין.
"החלטת בית הדין הארצי מהיום לברר את בקשת המדינה לעיכוב ביצוע בתוך ימים ספורים מלמדת כי בית הדין הארצי יקיים דיון מהיר וענייני. נוכח הלשון הברורה של החוק, שאוסרת על פתיחת משרות למין אחד בלבד, אנו מאמינים שבית הדין הארצי ידחה את הערעור שהגישה המדינה".
לפנייה לכתב/ת 
