"בחסות החוק גנבו לאנשים כסף": כך המדינה שוב נכשלת בטיפול במבקשי המקלט
שנה לאחר שנכנס לתוקף חוק פיקדון ה"מסתננים", עולות טענות רבות על כשלים, רשלנות והתנערות של הרשויות. עובדים מבקשי מקלט שרוצים לעזוב מרצון, מגלים שהסכום שנוכה משכרם לא הופקד, ונאלצים לבטל טיסות או לוותר על הכסף. המעסיקים מצדם מתלוננים על קשיים בהפקדת הכספים, ורשות האוכלוסין שולחת פונים לקבל עזרה מעמותות אזרחיות
"יש לי טיסה בשבוע הבא, אבל כנראה אצטרך לבטל אותה" - כך מספר ש', מבקש מקלט מאריתראה, שקיבל לאחרונה בעזרת האו"ם מעמד של פליט בקנדה, אך כאשר הגיע למשוך אלפי שקלים שנוכו משכרו לפי החוק, התברר לו שהכספים אינם. והוא כמובן לא היחיד.
מבקשי מקלט: "החיים שלנו ניצלו". תושבים בדרום ת"א: "איבדנו האמון במדינה"
בעקבות קריסת הסכם הגירוש: נתניהו ודרעי סיכמו לפתוח את מתקני המעצר למבקשי מקלט
במאי 2017 נכנס לתוקפו חוק הפיקדון, כתיקון לחוק העסקת עובדים זרים, וכחלק מהצעת חוק "למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל". לפי החוק החדש, אמורים היו מעסיקים לנכות 20% משכר עובדים שהם מבקשי מקלט, ולהפקידם בקרן פיקדון ייעודית. לפי החוק העובדים אמורים לקבל את הכסף רק לאחר שיעזבו את ישראל - במטרה לעודד אותם לעשות זאת.
מקורו של ההסדר נועד לחייב מעסיקים בהפרשות סוציאליות עבור מהגרי עבודה המועסקים בישראל. המטרה המקורית של החקיקה היתה לצורך הגנה על זכויותיהם של עובדים זרים, באמצעות הפרשה של 16% משכרם של עובדים אלה על חשבון המעסיקים, במקום ההפרשה לפנסיה הרגילה הניתנת לעובדים ישראלים. חשוב להדגיש כי הפרשות אלה אינן קשורות להיטל המס על העסקת עובדים זרים ומבקשי מקלט אשר בגינו הוצאו שומות מס רטרואקטיביות לעסקים, ולגביו יש מחלוקת בין ועדת הכספים לבין רשות המיסים.
אולם כבר לפני שהוחל החוק מחו ארגוני זכויות אדם יחד עם מעסיקים, בעיקר בענף המסעדנות, כי מדובר בחוק רע אשר יגרום עוול גם לעובדים וגם לבתי העסק. הארגונים אף עתרו לבג"ץ כנגד החוק, יחד עם איגוד המסעדות.
שנה לאחר מכן טוענים ארגוני הסיוע והמעסיקים כי החששות היו מוצדקים, ומדווחים על כשלים רבים ביישום החוק. על רקע הטענות, יתקיים ביום ראשון הקרוב דיון בוועדת הפנים של הכנסת שכותרתו: "יישום חובת הפקדת פיקדון בגין העסקת מסתננים".
לא רק חוסר אכיפה
לפי נתוני ארגון "קו לעובד" שהוגשו לוועדת הפנים, מתברר כי מתוך מאות פניות שונות של הארגון למחלקת הפיקדונות ברשות, לרבע מהעובדים אשר משכרם נוכתה ההפקדה לקרן - לא הופקדו כספים בקרן הפיקדון כלל. לרבע נוסף מהעובדים הופקדו רק חלק מהסכומים שנוכו, והתבצעה הפקדה חסרה.
כך למשל, מאות עובדי חברת כוח האדם "זרוע הזהב" שמשכרם נוכו 20% לקרן מדי חודש, גילו לפני כשבועיים כי החברה התפרקה, ומעולם לא העבירה להם את כספי הפיקדון לקרן.
לפני כשבועיים פנתה לרשות האוכלוסין עו"ד מיכל תג'ר מארגון קו לעובד, והעבירה לרשות שלושה תצהירים של עובדים שהפיקדון נוכה משכרם ולא הופקד בחשבון ייעודי. התצהירים גובו בתלושי שכרם של העובדים אשר לפיהם נוכו הכספים, ובתדפיסי יתרה שסופקו על ידי יחידת הפיקדונות של רשות האוכלוסין - בהם ניתן לראות כי הכספים לא הופקדו. "בשלושת המקרים העובדים יוצאים מרצון מישראל בתוך כשבועיים, ויש להם כרטיס טיסה", נכתב.
ש', אחד מהעובדים בגינם פנתה תג'ר לרשות האוכלוסין אמר לynet: "אם אטוס - לא אצליח לקבל את הכסף. המעסיק שלי נתן לי צ'ק כשסיימתי לעבוד אצלו, ואמר לי שזה מה שיש לו".
אחת מהבעיות היא העובדה שאכיפת החוק טרם החלה. בדיון שהתקיים בכנסת לפני כשבועיים הודה ראש מנהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, יוסי אדלשטיין, כי רק בשבועות הקרובים, יותר משנה לאחר כניסתו לתוקף, תחל אכיפה של חוק הפיקדון.
בקו לעובד טוענים שחוסר האכיפה של רשות האוכלוסין הוא רק חלק מהעניין. "הרשות אינה מפעילה מענה – בכתב ובעל פה – לעובדים בשפתם אודות הניכויים מהשכר והפקדתם בקרן", טוענים בארגון, "רק לאחרונה, ולאחר פניות חוזרות ונשנות של קו לעובד, החלו פקידי משרד הפנים לספק ל'מסתנן' בעת הגעתו לחידוש האשרה תדפיס בעברית ובו מידע אישי עדכני על ההפקדות שבוצעו. במקרים בהם טענו העובדים בפני הפקידים כי הכספים המופיעים בתדפיס חסרים, הם נשלחו אחר כבוד לקו לעובד, על מנת שהארגון יטפל בנושא, זאת בנוסף למאות העובדים שהגיעו אלינו עד לאותו שינוי מדיניות רק בכדי לקבל את המידע על הפקדותיהם".
מנתוני קו לעובד עולה כי 24 עובדים אשר פנו אליהם בחודשים האחרונים יצאו מישראל ללא הכספים שנוכו משכרם. כספים אלה מעולם לא הופקדו, ולא בוצעה אכיפה שתאפשר את החזרת הכספים.
רכזת מבקשי המקלט באירגון, נועה קאופמן, מסבירה כי אם העובדים לא נמצאים בישראל או אם הם לא נתנו הצהרה מוקדמת לבית המשפט, לא ניתן לתבוע את המעסיקים בשמם. "צריך מינימום של חודש כדי לקחת את העובד לבית המשפט, והם מגלים מאוחר מדי שלא הופקדו להם כספים. בחסות החוק הזה – גנבו לאנשים כסף".
הבלגן של המעסיקים
עם זאת, קאופמן לא מאשימה את המעסיקים במצב הבעייתי: " זה לא שמדובר במעסיק רע ועובד טוב. יש אמנם חברות סדרתיות שפעולות אכיפה חשובות מאוד נגדם, אבל יש מעסיקים שאני מדברת איתם והם פשוט לא מצליחים להפקיד.
"אנחנו מטפלים במקרים רבים בהם מעסיקים מחזיקים הוכחות בידיהם לכך שהפקידו את הכספים, אך אלו לא מופיעים בפיקדון. במקרים נוספים יש ניסיונות להפקיד את הכספים ואלו לא צולחים. מתוך חשש ובלבול - מעסיקים רבים מנכים את 20% מהשכר של העובד אך בפועל לא מצליחים להפקיד את הסכומים בקרן למרות ניסיונות חוזרים ונשנים. אין למעסיקים סיוע מהרשויות לפתרון הבעיות הללו, והם מוצאים עצמם בחשש מסנקציות בשל חוסר המוכנות של המדינה והתנערותה מאחריות".
מנכ"ל איגוד המסעדות בישראל, שי ברמן, מתאר אף הוא מציאות מבולבלת: "הפיקדון הזה הוא סיוט. ברמה הטכנית יש בעיות בהפקדות. זה מתבצע דרך אתר של רשות האוכלוסין שבחודשים הראשונים בכלל לא תפקד. אחרי שהוא החל לתפקד, הוא רק מקשה על בעלי העסקים הקטנים מכיוון שאפשר לשלם רק בכרטיס אשראי".
לדברי ברמן, בעיה נוספת היא הקשיים שמערימים בפני חלק מהעובדים בעת חידוש הוויזות. לדבריו, במקרים אלה "כשמנסים לשלם עבורם, זה נותן סירוב, כי הם נחשבים לא חוקיים. אז מצד אחד ממררים להם את החיים כדי שלא יוכלו לקבל את הוויזות, ומצד שני אי אפשר להעביר להם את הכסף ואז המעסיקים חשופים כי פתאום הם מגלים שהם מעסיקים עובדים לא חוקיים, והופכים אותם לעבריינים.
"יש מעסיקים שבגלל שהם לא מצליחים להעביר לפיקדון, הם מעבירים את הכסף לחשבון בנק ושומרים את זה שם. ככה אם יתבעו אותם תהיה להם הוכחה".
עם זאת, לפי ברמן הבעיה הטכנית היא הבעיה הקטנה מבין הבעיות שאיתן מתמודדים המעסיקים עקב החוק: "הבעיה בסוף היא מה שקורה בשטח. אתה לא יכול לבוא לעובד שלך שאתה רואה אותו כל יום, שקורע את התחת, ובסוף החודש לבוא ולהגיד לו: 'אני לוקח לך 20% מהמשכורת'. זה לא עובד.
"מה שהמדינה עשתה זה לסדר לעובדים העלאת שכר. עובד כזה בא ואומר לך שהוא לא מאמין שהוא יקבל את הכסף מלכתחילה. בגלל שברוב המקרים אין מי שיחליף אותם, המעסיק נאלץ לגלם בשכר חלק מהסכום או את כל ה-20%. במקרים אחרים העובד מבקש שישלמו לו בשחור, ואז אין ברירה. כי אם מחר הוא הולך, אין לך עסק. הוא ילך לשכן שלך שיסכים לשלם לו בשחור. לכן החוק הזה הוא חוק מטופש, שלא גורם לעזיבתם של העובדים, הוא פשוט לא עובד ויוצר עוול לכולם".
"בשבילנו הם לא מסתננים ולא מבקשי מקלט - הם עובדים", מסביר ברמן, "אם המדינה לא רוצה שנעסיק אותם, שיגידו. שלא יאשימו את הקרן החדשה ואת בג"ץ ולא יודע את מי. זה מחדל ורשלנות שלהם בטיפול של כל העניין הזה".
תגובת רשות האוכלוסין וההגירה לא נמסרה עד למועד פרסום הכתבה.
סייע בהכנת הכתבה: אמיר אלון.
לפנייה לכתב/ת 
